כרטיס צהוב למנהיגות הכלכלית

הכותרות באתרי האינטרנט דיווחו ביום חמישי האחרון, כי חברת דירוג האשראי הבינלאומית סטנדרד-אנד-פור, הפחיתה את דירוג האשראי של המשק הישראלי, מ-AA- ל-A , תוך שהיא מותירה את דירוג החוב החיצוני ברמה של A יציב.

הביקורת על שר האוצר, יאיר לפיד, לא איחרה להגיע. המבקרים ייחסו את הפחתת הדירוג להחלטת לפיד שפורסמה באותו בוקר, שלפיה הוא מתכוון להביא לאישור הממשלה הצעה להעלות את יעד הגירעון השנה לרמה של 4.9%, הצעה שתוקנה לאחר מכן ל-4.65%; ולקבוע את יעד הגירעון ל-2014 על רמה של 3.0%.

בעוד ההחלטה להעלות את יעד הגירעון ל-2014 ברבע אחוז ל-3.0%, זכתה לגיבוי של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הרי שעל-פי הדיווחים, ההצעה להעלאת יעד הגירעון ל-2013 ל-4.65%, מגיעה לשולחן הממשלה, כנראה, למרות התנגדות הנגיד.

חינוך ילדי ריקי כהן, קצבת זקנה להוריה

בימים האחרונים הוטחה ביקורת רבה על שר האוצר. יש שבחרו לציין כי לפיד נכשל בביצוע הקיצוצים הנדרשים, ולכן בחר בדרך של העלאת יעד הגירעון. אחרים ציינו כי הוא מתקשה לאשר קיצוצים שיפגעו בקהל בוחריו, אך הרצון לבוא לקראתם יהיה בעוכריהם בסופו של דבר, בשל הפגיעה הצפויה בכלכלת המדינה, דבר שישפיע בעתיד לרעה על כלל הציבור.

ככל הנראה, לפיד הפנים כי קיים פער בין הרצוי למצוי. יעד גירעון של 4.65% אינו מצב רצוי. תשלומי הריבית במשק הישראלי מהווים את ההוצאה התקציבית השנייה בגודלה לאחר הוצאות הביטחון. תחשבו על משרד ממשלתי שבראשו שר עם תקציב של קרוב ל-40 מיליארד שקל, שמופנה כולו לתשלומי ריבית על החוב. זהו בזבוז ענק של כסף שניתן היה לעשות בו שימוש טוב יותר, למשל, לחינוך, לבריאות, לרווחה ועוד.

לכן, במצב הרצוי, עדיף היה כי שר האוצר יפעל להפחתת שיעורי הגירעון במשק, ולא להעלאתם. הפחתת הגירעון לאורך זמן, הייתה גורמת לירידה בהיקף החוב במונחי תוצר, ולירידה גם במשקל ההוצאה על הריבית מסך התקציב. צעד זה היה מפנה מקורות תקציביים מסעיף הריבית למטרות ראויות יותר: חינוך ילדיה של ריקי כהן, קצבת זקנה להוריה, תוספת תרופות לסל הבריאות, פרויקטי תשתית כמו רכבות וכבישים ועוד. תמיד ישנם יעדים תקציביים רבים ראויים יותר מאשר תשלום ריבית.

אלא שהמצב המצוי אינו מאפשר לעמוד השנה ביעד גירעון של 3% תוצר. השנה הזו אבודה מבחינה פיסקאלית, ואין כלכלן, גם לא בבנק ישראל, שיאמר אחרת. 2013 אבודה משום שבשל ההתחייבויות שהממשלה לקחה על עצמה בשנה שעברה, ובעקבות ההאטה במשק, אם הממשלה לא תבצע שום מהלך פיסקאלי (קיצוץ תקציבי או העלאת מסים), הגירעון יגיע השנה ל-5.5% תוצר.

יצוין, כי ההכנסות ממסים בגין מכירת יתרת החזקות משפחת ורטהיימר בישקר לוורן באפט לא יפתרו את בעיית הגירעון הגבוה השנה, אלא רק יצמצמו אותה מעט, כי מדובר בסכום של כ-1.8 מיליארד שקל, השקול ל-0.2% תוצר בלבד.

השנה הזו אבודה מבחינה פיסקאלית משום שהממשלה צפויה לאשר את התקציב רק בסוף יולי. כדי להפחית את הגירעון מרמה של 5.5% תוצר לרמה של 3% תוצר, נדרשים קיצוצים תקציביים והעלאות מסים בהיקף, שלא ניתן ליישם בחמישה חודשים בלבד, גם אם העלאות המסים יבוצעו כבר ביוני. כך שלפיד רואה את מה שהכלכלנים ראו זה מכבר - השנה לא נעמוד ביעד הגירעון שהוגדר.

שר האוצר יכול היה לקבוע יעד גירעון של 3% ולסיים את השנה עם גירעון של 4.65% או קרוב לכך, או שהוא יכול היה לקבוע מראש יעד גירעון של 4.65%, ולנסות לעמוד בו. לפיד בחר בדרך השנייה. אולי כחלק מהגישה שהוא מכנה "פוליטיקה חדשה", שלפיה לא מעמידים יעד שלא ניתן לעמוד בו. ועוד דבר אחד עשה לפיד, הוא העביר את כובד המשקל בטיפול בבעיית התקציב ל-2014.

משימה שנראית היום כבלתי אפשרית

בהיבט זה, אם אכן תצליח הממשלה לעמוד ביעד גירעון של 3% ב-2014, וחובת ההוכחה תהיה עליה, אזי דיינו. עם זאת, נציין כי מדובר במשימה שנראית היום על פניה כבלתי אפשרית. זאת, בשל היקף הקיצוצים שיידרשו בתקציב והיקף העלאות המסים שיידרשו, כאשר שילוב של שני אלו בשנה אחת, ללא פריסה, צפוי לפגוע בקצב הצמיחה של המשק.

ביום חמישי הוציאה חברת דירוג האשראי סטנדרד-אנד-פור כרטיס צהוב למנהיגות הכלכלית במשק, כשהפחיתה את דירוג האשראי המקומי בלבד, ובחרה להותיר את דירוג החוב החיצוני, החשוב מהשניים, ללא שינוי ועם תחזית יציבה, תוך שהיא מציינת, כי ההידרדרות בתמונת המצב הפיסקאלי אינה מאפשרת לה להעניק לחוב המקומי דירוג גבוה בהשוואה לדירוג החיצוני.

לאור עיתוי ההודעה, מספר שעות מועט לאחר הודעת לפיד, ייתכן כי חברת דירוג האשראי לא כיוונה להודעת לפיד, כי אם לתמונה הכוללת במשק. המדיניות הכלכלית שתיקבע בממשלה הנוכחית, היא שתהווה בסיס להחלטות חברות דירוג האשראי בעתיד הקרוב.

בעוד מספר שבועות יניח שר האוצר על שולחן הכנסת את הצעת התקציב לשנת 2014, ואז נדע אם כל מה שעשה השר הוא לדחות את הטיפול בבעיית התקציב במספר חודשים תוך העצמה של הבעיה לקראת 2014, והעמדת דירוג החוב החיצוני של ישראל תחת סיכון להפחתה; או שמא במשרד האוצר קיימת תוכנית סדורה וישימה להפחתת יעד הגירעון בשנה הבאה לרמה של 3%.

הכותבת היא כלכלנית ואסטרטגית ראשית בבית ההשקעות "פסגות"