איפה הצדק? לוקחים לריקי כהן מנהריה את בית המשפט

התוכנית הכלכלית שפירסם משרד האוצר כוללת סגירה של 3 בתי משפט בערי שדה: בתי משפט השלום בבית-שאן, בנהריה ובעפולה.

על-פי התוכנית, תוציא שרת המשפטים ציפי לבני צו, בהתאם לסמכותה בחוק בתי המשפט, שלפיה ייסגרו בתי משפט אלה עד סוף 2013. בתקציב מערכת בתי המשפט תבוצע "התאמה תקציבית" בעקבות סגירתם של 3 בתי המשפט, בתיאום עם אגף התקציבים באוצר.

"בתי המשפט פרוסים ב-30 ערים ויישובים ברחבי הארץ", מוסבר בתוכנית האוצר. "בחלק מהמקרים המרחק בין הערים קטן, וחלק מבתי המשפט משרתים אוכלוסייה קטנה מאוד, והיקף התיקים המטופל בהם מצומצם ואינו מצדיק קיום בית משפט נפרד. סגירת 3 בתי המשפט הקטנים ואיחודם עם בתי משפט אחרים תביא לחיסכון בעלויות וניצול יעיל של כוח-האדם השיפוטי, שמוערך בסכום של 10 מיליון שקל בשנה".

הפסקת משלוח הודעות בדואר

בבית משפט השלום בבית-שאן מכהנת כיום שופטת אחת - השופטת אינעאם דחלה שרקאוי. גם בנהריה מכהנת שופטת אחת בלבד - השופטת עידית רז-וינברגר. בבית המשפט בעפולה מכהנות 3 שופטות - תמר נסים-שי, שאדן נאשף-אבו אחמד ויפעת מישורי.

יצוין כי בכל מקרה אין כוונה לבטל את התקנים השיפוטיים המוצבים כיום לבתי משפט אלה, והם יועברו לבתי משפט שלום סמוכים, כגון עכו, חיפה, או נצרת. עם זאת, שופטים אלה, כמו יתר השופטים המכהנים, צפויים לספוג הפחתת שכר, ביחד עם יתר עובדי המגזר הציבורי; ככל הידוע, אין בכוונתה של שרת המשפטים ציפי לבני לתמוך בניסיונם של השופטים להחריג את עצמם מקיצוץ השכר הרוחבי.

רפורמות משפטיות נוספות הכלולות בתוכנית הכלכלית של האוצר, כוללות מה שמוגדר "ייעול ההליך השיפוטי". כך, למשל, מתבקשת שרת המשפטים לבני לתקן את תקנות בתי המשפט, באופן שיאפשר את הפסקת משלוח הודעות מטעם בתי המשפט לבעלי הדין באמצעות הדואר.

על-פי ההצעה, בתי המשפט יוכלו לשלוח לבעלי דין מקרב הציבור, שיש להם כרטיס חכם למערכת "נט המשפט", החלטות ופסקי דין באמצעות כתובת המייל שלהם, הרשומה במערכת. לפי הצעת האוצר, "יראו את ההודעה כאמצעה כדין של החלטות ופסקי דין".

תקציב הדואר של מערכת בתי המשפט עמד בשנת 2012 על 30 מיליון שקל. החיסכון המשוער כתוצאה מהרפורמה יעמוד על 5 עד 10 מיליון שקל.

עוד מציע האוצר להטיל אגרות בתי משפט על בקשות ביניים בהליכים אזרחיים - הצעה שהועלתה על-ידי אנשי האוצר אין-ספור פעמים בעבר, ונדחתה בעקבות ביקורת ציבורית חריפה כנגדה, על כך שהיא פוגעת יתר על המידה בנגישות האזרח לבית המשפט.

כעת מציע האוצר שוב להטיל אגרה על בקשות ביניים, ובמקביל להפחית את אגרת פתיחת התיק, "ובלבד שסך ההכנסות הצפוי לאחר עדכון האגרות לא יגדל מסך ההכנסות מאגרת פתיחת תיק לשנת 2013, לפני התיקון.

הצעות נוספות הכלולות בתוכנית האוצר - תיקון חוק בתי המשפט כך שיתאפשר לרשמים בכירים בבתי המשפט לדון בעבירות מסוג ברירת משפט, ולהגדיל את סכום התובענות האזרחיות שבהן רשאים לדון רשמים בכירים מ-50 אלף ל-75 אלף שקל; לתקן את חוק ההוצאה לפועל כך שתביעה על סכום קצוב שניתן יהיה לבצעה בהוצאה לפועל תגדל גם היא מ-50 ל-75 אלף שקל. על-פי נתוני מערכת בתי המשפט, שינוי זה יביא להעברת 7,000 תיקים הנדונים כיום בבתי המשפט, ישירות לרשות האכיפה והגבייה; ולתקן את חוק ההוצאה לפועל כך שייקבע שחייב שסירב לקבל דואר רשום או לחתום על אישור המסירה, או מי שקיבל התראה מידיו של הזוכה בתיק, ייחשב כמי שהומצאה לו התראה כדין.

הצעה נוספת של האוצר נוגעת להפחתת עלויות של הליכי פשיטת-רגל. כך, מציע האוצר לבטל את חובת הפרסום בעיתונות של הליכי פשיטת-רגל שנפתחים לבקשתו של החייב, ולהמירה בהודעות לנושים ובפרסום באתר האינטרנט של הכונס הרשמי; לבטל את חובת הפרסום ב"רשומות" של הליכי פשיטת-רגל - צעד שיוביל להפחתת הכנסות של משרד המשפטים של כחצי מיליון שקל בשנה; ולהמיר את תשלום הפיקדון, העומד על כ-2,700 שקל, בתשלום אגרה ייעודית לטובת הכונס הרשמי.

לבני טרם אישרה את הצעותיו של משרד האוצר, ובימים אלה מתקיים משא-ומתן בינה לבין אנשי האוצר, במטרה להגיע להבנות ביחס לכלל הנושאים הנוגעים למערכת בתי המשפט בתקציב המדינה.

מלשכתה של לבני נמסר כי "שרת המשפטים רואה לנגע עיניה את החשיבות שבהגנה על הציבור מפני פגיעה בשירות המשפטי לו הוא זכאי. בנוגע לסגירת 3 בתי המשפט: שרת המשפטים ביקשה הבהרות מהנהלת בתי המשפט ביחס לפגיעה האפשרית בפריפריה. לבני בודקת את טענת ההתייעלות מול החשיבות והצורך בבתי משפט בפריפריה - ורק לאחר מכן תקבל החלטה בנושא".

היערכות למאבק

במערכת המשפטית מתכוונים להיאבק בחלק מהגזירות שמתכנן האוצר. כך, בהנהלת בתי המשפט מקיימים דיונים, במגמה למנוע את סגירת 3 בתי המשפט הקטנים במחוז הצפון. בנושא הזה מבקשים בהנהלת בתי המשפט לתאם עמדות עם שרת המשפטים, ציפי לבני.

גם לשכת עורכי הדין הכריזה על כוונתה להיאבק בסגירת בתי המשפט המתוכננת. מאבק מצד הלשכה צפוי גם בנושא היוזמה להטיל אגרות על הליכי ביניים - צעד שעורכי הדין מתנגדים לו באופן מסורתי.

עניין אחר, שבו השופטים ושרת המשפטים מוצאים עצמם משני עברי המתרס, הוא נושא שכר השופטים. לבני, ככל הידוע, איננה מתכוונת להצטרף למאבקם של השופטים כנגד הפחתת המתוכננת של 10%, שתכלול גם את גזרת השופטים. ואולם, בנציגות השופטים כבר מתכוננים למאבק חריף בעניין זה. לדברי גורמים בכירים במערכת בתי המשפט, "אנחנו לא נבחרי ציבור. השופטים הם לא חברי כנסת. מבחינתנו השפיטה היא משרת החיים שלנו, זו הקריירה שלנו. כמו שאי אפשר להפחית באופן חד-צדדי לעובדים 10% מהשכר, אי-אפשר להפחית גם לשופטים באופן כזה. זה כמו מס עקיף".

עוד מציינים השופטים כי בניגוד אליהם, חברי הכנסת נהנים משורת הטבות נלוות שאותן אין כל כוונה לקצץ - למשל, רכב, תקציב קשר עם הבוחר, ספרות, עיתונים, תקציב ביגוד ועוד. השופטים מתנגדים גם לניסיון להקביל את מעמדם של השופטים לזה של פקידי ציבור בכירים - בנימוק שבניגוד לכל אלה, בין השופטים לבין המדינה לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד. בנציגות השופטים מתכוונים לבקש להופיע בוועדת הכספים של הכנסת, ולהציג את עמדתם בנושא.