חוקרו של דיראני מערער לעליון על דחיית תביעתו נגד המדינה

האם המדינה רשאית להעלים במשך שנים ראיה מרכזית הנוגעת לתביעת נזיקין המוגשת נגדה, ולטעון שהיא כלל אינה קיימת - ולאחר גילויה של הראיה לטעון להתיישנות התביעה? זו השאלה המשפטית העומדת במוקד הערעור שהגיש היום (ה') קצין צה"ל לשעבר, הידוע בכינוי "קפטן ג'ורג'", נגד המדינה ומשרד הביטחון, לבית המשפט העליון.

מלבד הפן המשפטי, שבו מערער קפטן ג'ורג' על פסיקתה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב דליה גנות, מלפני כחודש, מעוררת הפרשה היבטים ציבוריים, נורמטיביים וביטחוניים, הסובבים סביב העובדה שהתובע שימש חוקרו של בכיר חיזבאללה, מוסטפה דיראני, בעת שזה הוחזק בכלא בישראל.

קפטן ג'ורג', המשרת כיום במשטרת ישראל, שימש במשך 15 שנה כחוקר ביחידת חקירות השבויים של אגף המודיעין בצה"ל. בשנת 1994 הוא שימש חוקרו של דיראני, בחקירה שמטרתה הייתה לגלות מידע בדבר גורלו של הנווט הנעדר, רון ארד. לימים הגיש דיראני תביעת נזיקין וכן תלונה פלילית, על כך שעבר לטענתו התעללות גופנית ומינית קשה במהלך חקירתו.

לטענת קפטן ג'ורג', המדינה הפכה אותו "שעיר לעזאזל" וסיימה את שירותו הצבאי בשנת 2002. ג'ורג' עתר לבג"ץ נגד פיטוריו והדחתו משירות הביטחון, ובמהלך דיוני בג"ץ הצהירה המדינה כי אין ברשותה כל קלטת המתעדת את החקירה שערך ג'ורג' לדיראני.

אפשרות ממשית לתביעה

ואולם שנים לאחר מכן, בשנת 2011, התברר כי אכן יש קלטת כזו, והיא שודרה בתוכנית "עובדה". המדינה הצהירה במועד זה כי "זו הפעם הראשונה שגורמי החקירה, גורמי הפרקליטות הצבאית ופרקליטות המדינה נחשפים לקיומה של הקלטת הזו ולאור גילוי זה ישקלו אילו צעדים משפטיים יש לנקוט". לטענתו של קפטן ג'ורג', רק עם חשיפת הקלטת נוצרה אפשרות ממשית מבחינתו להוכיח את טענותיו כלפי המדינה, ובעקבות זאת הוא הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב. אלא שהמדינה טענה להתיישנות התביעה, ובית המשפט קיבל את הטענה.

עם זאת, מתחה השופטת גנות ביקורת חריפה על התנהלותה של המדינה. "לא אוכל לסיים את פסק הדין מבלי להביע את מורת רוחי מהתנהלות המדינה", כתבה גנות. "לא ניתן להתעלם מהעובדה שהתובע הלין על הסתרת ראיות, ואף נקט הליכים משפטיים בניסיון לגלותן. במסגרת הליכים אלה הגישה המדינה תצהיר לבג"ץ, ובו טענה כי אין בנמצא ראיות נוספות. מתברר כי תצהיר זה לא כלל הצהרת אמת במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב הוא כלל הצהרה כוזבת, עובדה שהינה חמורה להפליא, מה עוד שמדובר בהתנהלות המדינה בהליכים בפני בג"ץ. הנני ערה לתגובת משרד המשפטים שניתנה לאחר גילוי הקלטת, ודי אם אומר, כי המדובר בתגובה תמוהה ומפתיעה על דרך ההמעטה. המדינה לא טענה כי מדובר בזיוף, ואם אכן מדובר בקלטת אותנטית, הרי שמדובר בהקלטה שנעשתה על-ידי המדינה עצמה, ומשכך, הכיצד לא ידעה על קיומה? למדינה הפתרונים".

"המעוול נהנה מפירות עוולתו"

בערעור, טוענים באי-כוחו של קפטן ג'ורג', עוה"ד אפרים נוה והילה בודיק-קוכמן ממשרד אטיאס-נוה, כי "פסק דינו של בית המשפט המחוזי יוצר מצב חמור שבו המעוול נהנה מפירות עוולתו. העוול בהקשר זה הוא בהסתרה, המכוונת או הבלתי מכוונת, של הראיה המרכזית העומדת לרשותו של קפטן ג'ורג'. הסתרה שנעשתה בידי המדינה, שלא כדין, והמהווה בסיס לדחיית תביעתו של קפטן ג'ורג' כנגדה. פסק הדין חותר איפוא נגד הרציונל הבסיסי של המשפט האזרחי כולו, ובפרט דיני הנזיקין, המופיע גם כעקרון-על בסעיפיו הראשונים של תזכיר חוק דיני ממונות: אין חוטא נשכר".

לדבריהם של באי-כוחו של קפטן ג'ורג', "הותרת ביקורתו של בית המשפט המחוזי כלפי המדינה בחלל האוויר בלא שתוביל לתוצאה משפטית כלשהי, מותירה אותה כאמירות ריקות. אם אף במקרה קיצוני שכזה, שבו ברורה וגלויה לעין כל התנהלותה הקלוקלת של המדינה - אין דין, אין סקנציה, ואין מחיר, מהווה פסק דינו של בית המשפט המחוזי תמרור חד-משמעי, המתמרץ את המדינה להמשיך במסלול התנהלותה הקלוקלת".

העלמת הקלטת מהווה, לטענת ג'ורג', תרמית והונאה מצד המדינה, ולפיכך יש להתחיל את תקופת ההתיישנות ביום שבו דבר קיומה של הקלטת נודע לג'ורג', בשלהי 2011.

"דיבור בשני קולות"

עוד טוען קפטן ג'ורג' בערעורו כי המדינה "מדברת בשני קולות", בכך שהיא טענה בתשובה לתביעתו טענות הפוכות מאלה שהשמיעה בתשובה לתביעתו של דיראני. בכתב ההגנה שהגישה בעקבות תביעתו של קפטן ג'ורג', טענה הפרקליטות כי הוא עצמו פעל שלא כדין בחקירתו של דיראני; ואולם במסגרת ניהול תביעתו של דיראני עצמו, הצהירה המדינה כי "האמצעים שננקטו במהלך חקירתו של דיראני בוצעו כדין ואף היו סבירים בנסיבות העניין", וכי "החוקרים מטעמה פעלו שלא ברשלנות, בתחום סמכותם ובסברם בתום לב כי הינם פועלים בתחום הסמכות".

"האם יכולה המדינה לטעון בד בבד כלפי תביעת דיראני כי חקירתו בוצעה כדין וכלפי תביעת המערער כי חקירתו של דיראני בוצעה שלא כדין?", תוהים באי-כוחו של ג'ורג' בערעור, "האם בעל דין, לא כל שכן המדינה, רשאי לדבר בכמה קולות, לפי נוחותו ונוחיותו בהתאם לצורך הנקרה בדרכו בכל הליך?". (ע"א 3349/13)

קפטן ג'ורג' מדבר על החקירה

"החקירה של דיראני הייתה חריגה מאוד. תנסה להיכנס לסיפור, שאתה עכשיו יושב בחדר עם מחבל, שייתכן שמעצם השיחה, החקירה איתו תביא למידע שיביא חייל הביתה. תבין איזו אחריות יש לך". כך אומר הקצין המכונה קפטן ג'ורג', בראיון לחדשות ערוץ 2, שישודר מחר, בנוגע להליכי חקירתו של איש חיזבאללה, מוסטפה דיראני.

בראיון מתייחס קפטן ג'ורג' לטענות נגדו על שימוש באמצעים חריפים במהלך חקירתו של דיראני - ולשאלה האם הדברים הללו נעשו ביוזמתו שלו, או ביוזמת גורמים אחרים במערך החקירות. "כשנמצאים בתוך חקירה, כשמדובר במחבלים קשים שמבינים את החוקים המגבילים אותך", אומר ג'ורג', "לפעמים אתה צריך להראות להם טיפה יותר, כדי שהם יאמינו שמבחינתך הכול מותר. כדי שהם לא ירצו להגיע לשם. באותו זמן נתון, החליט מי שהחליט שזה סביר שזה יקרה לאותו נחקר".