ד"ר דוליטל הולך על ארבע

קופים, פילים ואפילו נמלים - חיות רבות מחפשות בטבע חומרים שירפאו את מחלותיהן

אם חיית המחמד שלכם חולה, מה לדעתכם היא תעשה כדי לטפל בעצמה? לרוב היא תסתתר בפינה, תלקק את עצמה קצת, תפסיק לאכול, אבל לא שום דבר פרודוקטיבי מדי - כך לפחות נדמה לנו. הגוף של החיות בהחלט יודע להילחם במחלות, אך בניגוד לבני האדם, החיות אינן מחפשות את המזור בסביבתן באופן מודע, נהוג להאמין.

ובכן, טעות. מסתבר שחיות רבות בטבע מחפשות לעצמן מרפא. הדבר היה ידוע במשך שנים רבות לגבי קופים - הם מחפשים בטבע עשבי מרפא לטיפול במחלתם. כעת נראה כי רשימת החיות שהן הרופאות והרוקחות של עצמן, גדולה הרבה יותר מכפי שחשבנו תחילה. חלק מן הפעולות הללו הן כנראה אינסטינקטיביות, וחלקן נלמדות. מאמר בנושא פורסם לאחרונה בכתב העת Science.

המאמר מספר על חיות רבות שמוצאות ואוכלות צמחים לא מזינים, משום שיש לצמחים הללו תכונות שדוחות חיידקים או פרזיטים אחרים. לעיתים החיות יאכלו צמח, אפילו כזה שיגרום להן למחלה בטווח הקצר, כדי להתמודד בצורה טובה יותר עם מחלה קשה יותר. פילות באפריקה לועסות עלים של עץ מסוים כדי לזרז לידה. קופים משתמשים בשרף עצים כדי לכסות פצעים פתוחים.

חלק מהפעולות הרפואיות הללו מבוצעות באופן קהילתי. כך למשל, נמלים משלבות בקינים שלהן חומר אנטי-בקטריאלי, שמקורו בעצים, כדי למנוע התפרצות של מחלות זיהומיות בקן. זחלים של עש אוכלים במכוון מזון רעיל. החומר אמנם פוגע בהם, אך הוא משפיע בצורה משמעותית יותר על הווירוסים שבתוכם, מה שמאפשר להם להימנע מלהעביר את הווירוס ליתר הקהילה.

החיות, כך מסתבר, עוסקות גם ברפואה מונעת. ציפורים שדרות בסביבת בני אדם, עשויות לשלב בדלי סיגריות באופן מכוון בקינים שלהן, כדי לדחות פשפשים. פרפרים שנושאים פרזיטים מסוימים יילדו את הביצים שלהם דווקא על צמחים דוחי פרזיטים, כדי שהפרזיט לא יוכל להתפתח היטב אצל הדור הבא.

תזונה מאוזנת

חיות, בהן זבובים ופרפרים, בוחרות מזון שימנע מהצאצאים שלהן להיפגע ממחלות שהחלו להתפתח בסביבה. "החיות הבינו, אולי טוב מאיתנו, כי הבחירה התזונתית של ההורה, משפיעה על היילוד", אומר מרק האנטר, פרופ' במחלקה לביולוגיה אבולוציונית ואקולוגיה באוניברסיטת מישיגן, אחד מכותבי המאמר.

"העובדה כי חיות מרפאות את עצמן באמצעות גורמים בסביבתן, היא בעלת השלכות רבות לגבי האקולוגיה וההתפתות המשותפת של חיה יחד עם הפרזיטים שלה", הוא מוסיף.

הדבורים וגם הנמלים, משלבות חומר אנטי-בקטריאלי בכוורות שלהן. אולי בגלל זה, הגנים של הדבורים כוללים פחות רכיבים של מערכת חיסונית מאשר חרקים אחרים. כך, ייתכן שקיומה של "תרופה" למחלות של דבורים היא שהובילה לכך שהדבורים ששרדו הן פחות עמידות בפני חיידקים, או אולי להיפך - הדבורים החליטו לנקוט באסטרטגיה של "חיטוי" הכוורת, כדי להתגבר על בעיה גנטית.

כך או אחרת, דבורים אינן עמידות כל-כך בפני וירוסים וחיידקים. בכוורת שמייצרים בני אדם, שאינה בסביבה הטבעית של הדבורה, היא לא בהכרח תוכל למצוא לעצמה את החומר האנטי-חיידקי, ולא תוכל להגן על עצמה.

לאחרונה אכן דווח על תמותה מוגברת של דבורים מווירוסים, ואולי אחת הסיבות היא שההתערבות של בני אדם מנעה מהדבורים, בדרך לא ברורה, לרפא את עצמן בעזרת חומרים מסביבתן.