האנליסטים מגיבים: "הפחתת ריבית נוספת כבר בעתיד הקרוב"

"בנק ישראל יידרש לבצע הפחתת ריבית נוספת כבר בעתיד הקרוב במטרה לבלום את התחזקות השקל", כך אומר יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים והשקעות, בתגובה להורדת הריבית המפתיעה של בנק ישראל היום (ב').

נגיד בנק ישראל היוצא, פרופ' סטנלי פישר, הפתיע והודיע היום על הורדת הריבית במשק ב-0.25% ל-1.5%, ובמקביל השיק תוכנית רכישת דולרים חדשה על מנת לאזן את השפעת הזרמת הגז מ"תמר" שהחלישה את הדולר מול השקל.

פריימן אומר כי "בנק ישראל עושה את הפעולה המתבקשת כצעד ראשון וכמבוגר האחראי מפחית את שער ריבית השקל. מהלך זה צפוי לאושש את הפעילות הכלכלית במשק ולפגוע בפער הריביות שבן הדולר לבין השקל. מהלך זה יתמוך בפיחות השקל ויתרום לרווחיות הייצוא ולתנאי הסחר של הייצוא הישראלי בשווקים הגלובליים.

"הפחתת הריבית תפגע באטרקטיביות של ההימור שביצעו משקיעים מקומיים וזרים והביא לייסוף השקל. לדעתנו יידרש בנק ישראל לבצע הפחתת ריבית נוספת כבר בעתיד הקרוב במטרה לבלום את התחזקות השקל".

"בנק ישראל מצטרף למגמה"

חיים נתן, כלכלן ראשי, מנורה מבטחים בית השקעות: "ההודעה של פישר מפתיעה אולי בתזמון אבל לא במהות. הציפיות שלנו היו להורדה אחת החודש, עם סבירות גבוהה להורדה נוספת השנה. כאשר בכל העולם מפתיעים ומורידים ריבית בנק ישראל מצטרף למגמה, והתזמון המפתיע רק בא להעצים את האפקט. מספר גורמים תמכו בהודעה המפתיעה. הורדות הריבית בכל העולם, התקציב שהוצע ומרסן מאוד את הכלכלה, העובדה שהאוצר קיבל את יעד הגרעון שמוסכם על בנק ישראל, וכמובן המשך התחזקות השקל. מצד המט"ח, בנק ישראל מציע צעד אגרסיבי, והוא קושר את החשבון השוטף להתערבות בשוק. זהו צעד ממשי, שצפוי למתן את השפעת כניסת הגז, ובהחלט ייתכן שנראה שצעד ההתערבות של בנק ישראל צפוי להצליח עקב שינוי כללי המשחק בשוק המט"ח".

יניב פגוט, האסטרטג הראשי של קבוצת איילון: "הפחתת הריבית המפתיעה של בנק ישראל הינה מהלך אמיץ ומתבקש מצידו של הבנק המרכזי. במלחמה כמו במלחמה כך גם במלחמת מטבעות, יש להשתמש בכל הכלים וליטול סיכונים במידת הצורך, על מנת שהייצוא של המשק הישראלי לא ימצא עצמו בנחיתות תחרותית אל מול מתחריו בשווקים הגלובליים.

"בנתונים הקיימים תידרש ממשלת ישראל לפעול במהירות האפשרית להגדלת ההיצע בשוק הדיור שכן השמיכה המוניטרית קצרה ואינה יכולה לשמש את בנק ישראל למלחמה בצמד החזיתות החשובות. היה וההאטה תצבור מומנטום, הרי הבנק יידרש להמשיך ולהפחית את הריבית במשק, כך שבהחלט לא מדובר בהפחתת ריבית אחרונה. העובדה שהבנק בחר לפעול בהחלטת ריבית שלא מן המניין, מטרתה להפתיע את הספקולנטים הפועלים בשוק המטבע ולגרום להם מידה גבוהה ככל האפשר של חוסר וודאות, בבחינת בעל הבית השתגע. לא יהא די בהפחתת ריבית בודדת על מנת לזנב בספקולנטים ולהביא להחלשות השקל. הנכונות של הבנק לפעול בשוק המטבע על מנת לנטרל את השלכות זרימת הגז מתמר חשובה, אך היא על מנת לאזן את הדינמיקה המסוכנת בשוק המטבע שמאיימת להדביק את המשק הישראלי במחלה ההולנדית".

אורי גרינפלד, פסגות: "השאלה שצריכה להישאל היא למה עכשיו? הרי בעוד שבועיים בדיוק תכנס הוועדה המוניטארית של בנק ישראל להחלטת ריבית מן המניין. התשובה היא כנראה שבנק ישראל מעוניין להשיג את אפקט ההפתעה וזאת כדי למקסם את ההשפעה על שוק המט"ח. כיוון שהקונצנזוס היה בכל מקרה שהריבית תופחת בסוף החודש, ההחלטה להפחיתה כבר עכשיו מייצרת את גורם ההפתעה שעשוי להוסיף להשפעת ההפחתה".

רפי גוזלן, כלכלן מאקרו ראשי של בית ההשקעות IBI: "אין מקריות בהחלטה להפחית את הריבית בהחלטה שלא מן המניין במקביל להגדלת רכישות המט"ח, כאשר מטרת צעדים אלו היא להפתיע את הפעילים בשוק המט"ח ולשגר מסר של כללי משחק שונים. ההחלטה להוריד את הריבית התאפשרה בין היתר על רקע ההחלטה להפחית את הגירעון ב-2014 במקביל להערכה כי מהלך זה צפוי להוביל להאטה משמעותית בביקושים ובאינפלציה, התפתחות שמצריכה תגובה מרחיבה מצד המדיניות המוניטארית. קודם להחלטה הערכנו כי הריבית תרד בחודשים הקרובים ביותר מ-25 נ"ב, וכפי שהדברים נראים כרגע סביר שהיא תגיע לסביבה של 1% עד לסוף השנה".

צביקה אורן, נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר לשכת התיאום: "אני מברך על ההחלטה של נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר להפחית את הריבית. הנגיד הפגין שוב אחריות, בכך ששקל שיקולי ותצמיחה לצד שמירה על יעד האינפלציה. ירידת הריבית צפויה למתן את התחזקות השקל לעומת הדולר. כמו כן, הורדת הריבית תסייע לחיזוק כדאיות היצוא של התעשייה הישראלית, אשר נחלשה בשערי המטבע הנוכחיים. בנוסף הורדת הריבית תסייע למאמצי גיוס האשראי של החברות, בעיקר בקרב מפעלים קטנים ובינוניים".

טל זהר, מנכ"ל FXCM ישראל: "הספקולנטים אילצו את נגיד בנק ישראל להוריד את הריבית בעל-כורחו. מטרת הורדת הריבית היא להחליש את השקל ולסייע ליצואנים אך חשוב לזכור שהמהלך ימשיך לנפח את בועת הנדל"ן. לאור התחזקות השקל ואי-הצלחת ההתערבויות האחרונות בשוק המט"ח הנגיד מעוניין לפעול באופן אגרסיבי יותר להחלשת המטבע המקומי. יחד עם זאת, חשוב להבין כי 2.1 מיליארד דולר בטווח של יותר מחצי שנה הוא סכום קטן מאוד, שאינו בעל השפעה אמיתית על המסחר בדולר-שקל. במידה והשקל ימשיך להתחזק ידרשו סכומים גבוהים בהרבה וכלים נוספים על מנת לבלום את התחזקותו".

אורן אלדד מנכ"ל ATRADE: "מנסיון העבר אנו יודעים כי השפעת התערבות בנק מרכזי הינה זמנית וברת חלוף, אך לא כאשר נגיד הבנק מאותת לפעילים באופן כה ברור. את ההשפעה האמיתית של המהלך אנו נוכל לראות בטווח הבינוני-ארוך".

פיוניר תכנון פיננסי: "המרוויחים הגדולים מהפחתת הריבית המפתיעה הם מחזיקי אגרות החוב הממשלתיות הארוכות. סביר להניח שהדולר יתחזק וישפיע בעקיפין על עליית מחירי הסחורות לישראלים ועל חברות הפועלות בשקלים, והדבר יתרום לעליית קצב האינפלציה. אני מעריך כי סביבת הריבית הנמוכה תישאר עימנו זמן רב, ולא תשתנה בקרוב. אם מהלך זה לא יאושש את הדולר ויעלה את הצמיחה - ייתכן שאף נחזה בהורדת ריבית נוספת".

אהוד רצאבי, נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים הקטנים): "הפחתת הריבית תסייע למגזר העסקי בכלל ולעסקים הקטנים והעצמאים בפרט, אך מדיניות מוניטרית אינה תחליף למדיניות ממשלתית אקטיבית יזומה לעידוד הסקטור העסקי. הפחתת הריבית, אם לא יתלוו אליה צעדים משלימים מטעם הממשלה, לא תספיק כדי לעודד את העסקים הקטנים וכדי להעלות את המשק הישראלי על פסים של צמיחה. הורדת הריבית היא חדשות טובות בעיקר לעסקים הקטנים, שכן היא תוזיל את עלויות האשראי לשוק המקומי, שבו הם תלויים".

יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס נשואה: "בנק ישראל היה צריך להוריד ב-0.5% - בינתיים העדיף להסתפק ב-0.25% והבטחה לרכישות מט"ח. הורדת הריבית, גם אם מזמינה הורדות ריבית נוספות, תהיה בעלת השפעה מתונה יחסית על האג"ח ארוך בישראל שכן הפער בין האג"ח השקלי ארוך לאג"ח האמריקאי נושק כבר לפרמיית הסיכון המגולמת מה-CDS, כלומר אנו צפויים לראות השפעה דומה בעוצמה בין האג"ח הבינוני לארוך. כפועל יוצא 'הבטן' שנוצרה בעקום השקלי צפויה להיות עמוקה יותר".