תגובת ממשלת ישראל לאתגר העוני ואי-השוויון הייתה קטנה ולא מספקת בשנתיים האחרונות ביחס לגודל הבעיה, חרף מהלכים חשובים שננקטו כדי לקדם אוכלוסיות עניות ומיעוטים - כך קובע דוח של ארגון ה-OECD על המדיניות החברתית של ממשלת ישראל.
הדוח, אשר פורסם בימים האחרונים, הוא עדכון של דוח מקיף יותר שנערך עם כניסת ישראל לארגון, לפני שלוש שנים. הדוח מקיף את המדיניות החברתית ומדיניות התעסוקה של הממשלה ב-2010-2012. הדוח הוכן על סמך דיווחים של הממשלה לארגון לגבי תוכניות בעבר ובעתיד, אך מחבריו לא כללו את ההחלטות שהתקבלו במסגרת הכנת התקציב ל-2013-2014.
לאחר שמחברי הדוח סוקרים את ממצאיו העיקריים, הם מגדירים את התנאים למה שהם מכנים "מדיניות קוהרנטית" בתחום החברתי. מדיניות זו, לדעת הארגון, צריכה להיות מבוססת על השקעה בחינוך, הכשרה מקצועית ופיתוח אזורי, עידוד תעסוקה של קבוצות מיעוט, שיפור נוסף באכיפת חוקי עבודה ושכר מינימום, חיזוק של ההטבות המוענקות לעובדים בעלי הכנסה נמוכה, הקטנת המכסות ליבוא עובדים זרים ופיתוח של אסטרטגיה לאומית של תעסוקה. "ההשקעה באסטרטגיה כוללנית כזו תדרוש הוצאה ציבורית נוספת, אך התועלות הפוטנציאליות במונחים של שיפור סיכוי הצמיחה והלכידות החברתית הם גדולים", כותבים מחברי הדוח.
אכיפה לקויה
1. על-פי ממצאי הדוח, חרף התקדמות בתחום החקיקה והאכיפה, עובדי קבלן עדיין פגיעים, בשל אי-מימוש של ההסכמים לשיפור מצבם. כזכור, שר האוצר יאיר לפיד ומזכ"ל ההסתדרות עופר עיני הודיעו לפני שבועיים בקירוב על חתימה של הסכם נוסף למימוש ההסכם הישן אשר לא קוים. מחברי דוח ה-OECD מציינים כי אין אכיפה מספקת כדי לוודא את כיבוד הזכויות של עובדים שהם בני מיעוטים, פלסטינים ומבקשי מקלט. הדוח אף מציין שעל הממשלה להסתייע בארגונים לא-ממשלתיים כדי להגביר את יעילות אכיפת חוקי העבודה, וארגונים אלה אף יכולים לייעץ למשרד הכלכלה בסוגיות הקשורות בעובדים זרים.
2. על-פי מחברי הדוח, התחולה של מה שהם מכנים "העסקה לא-תקנית" גבוהה מאוד בישראל, ומתרכזת בכמה ענפים כשמירה, ניקיון, הוראה וסיעוד במגזר הבריאות. הדוח מוצא שיש קשר בין התחולה הזו של עבודה לא-תקנית לעובדה שישראל מאופיינת בפערים גדולים מאוד בשכר בין עובדים עניים ומקבלי שכר גבוה. הדבר נובע, בין היתר, מהאכיפה הלא מספקת של חוקי עבודה, במיוחד שכר מינימום. הדוח מציין בצורה מפורשת, ששורשי אי-השוויון בישראל נעוצים גם בעובדה שחלקים גדולים מהאוכלוסייה אינם מועסקים, אך גם בקיומם של עובדים עניים.
3. עד 2012, היחס שבין מספר העובדים במשק למספר הפקחים שעסקו באכיפת חוקי עבודה היה גבוה בהרבה מהתקן שקבע ארגון העבודה הבינלאומי למדינות מתועשות. מחברי הדוח ציינו כי על-פי הודעות הממשלה הקודמת, יחס זה היה אמור לרדת השנה מתחת לאותו תקן, כלומר מספר הפקחים היה אמור לעלות באופן משמעותי. יש לציין שהודעה זו נמסרה לפני שהתקבלו החלטות על תקציב המדינה ל-18 החודשים הקרובים.
דיבורים הם זולים
1. הדוח קובע כי אף על-פי שעידוד תעסוקה הוא אחד היעדים המוצהרים של הממשלה, המשאבים שהקדישה בפועל לסוגיה זו נמוכים מאוד. על-פי נתוני הדוח, ההוצאה הציבורית במדיניות של עידוד תעסוקה היא 0.9% מהתמ"ג, לעומת ממוצע של 1.7% בממוצע למדינות הארגון. יתר על כן, ההוצאה להכשרה מקצועית בקרב מובטלים ומהלכים אחרים של התאמת עובדים הייתה 0.08% מהתמ"ג בלבד, רק אחד מכל 100 עובדים קיבל ייעוץ ייעודי ורק 2 מתוך 100 הופנו להכשרה מקצועית. סך ההוצאה לתמיכה בחיפוש פעיל של עבודה הגיע בישראל ל-0.15% מהתמ"ג, כמעט ללא שינוי מאז 2008. זאת, לעומת ממוצע של 0.66% במדינות ה-OECD.
2. היחס בין פקידי השמה ופקידים בלשכות תעסוקה למספר האנשים שבהם הם מטפלים נותר בין הגבוהים בארגון . על-פי הנתון שנמסר ל-OECD, פקיד בלשכות התעסוקה בישראל טיפל ב-2011 ב-456 מקרים לעומת 50 מקרים במדינות כאוסטרליה, פינלנד או גרמניה. הדוח גם מציין כי לאחר ביטול תוכנית ויסקונסין, הממשלה לא דאגה לנסח אסטרטגיה לאומית אחרת של טיפול בתעסוקה.
עדיף להיות בריא
1. הדוח קובע כי הזיכוי שניתן במסגרת תוכניות מס הכנסה שלילי נותר נמוך מדי בהשוואה למה שנהוג במדינות אחרות, ואינו מספיק כדי להקטין את מספר העובדים העניים. התוצאה היא שישראל הוציאה על תוכניות כאלה סכומים אשר אינם עולים על 0.2% מהתוצר ב-2011, לעומת 0.4% בארה"ב ו-0.5% בבריטניה. למעשה, הדוח קובע כי התמיכה שניתנה לעובדים אינה אפקטיבית בעידוד תעסוקה, בשל הסכומים הקטנים בהם מדובר. בהקשר זה יש לציין כי שיעור הניצול של התוכנית בישראל נותר נמוך, קצת יותר ממחצית העובדים שהיו יכולים ליהנות ממנה. מחברי הדוח מציינים כי הדבר יכול להיות קשור גם בעובדה שהרשויות בישראל דאגו להפיץ פניות לעובדים בעברית עם תמצית בכמה שפות נוספות, אך ערבית לא נמנתה עמן.
2. הדוח מציין כי הרפורמה לעידוד תעסוקה בקרב נכים לא צלחה, שכן המערכת של קצבאות נכות ומערכת השירותים לנכים קשה להבנה ולא מעוררת אמון בקרב אוכלוסיית הנכים. הדוח ממליץ לערב מעסיקים בתוכניות של העסקת נכים ולהתרכז ביישום השינויים בקרב הפונים בפעם הראשונה למערכת.
3. הדוח מציין כי על הממשלה ליישם תוכנית שקופה יותר של דיור בר-השגה לאוכלוסייה בעלת הכנסה נמוכה, ליישם קריטריונים שוויוניים לקבלת דיור בר-השגה ודיור ציבורי, ובמיוחד לסיים את האפליה לטובת משפחות גדולות.
מיעוט הזדמנויות
1. על-פי מחברי הדוח, הממשלה לא עמדה ביעדים שקבעה בעצמה בכל הנוגע להעסקת ערבים. על-פי מה שנמסר ל-OECD בעת כניסת ישראל לארגון, הממשלה קבעה יעד שלפיו 10% מהמועסקים במגזר הציבורי עד 2012 יהיו ערבים, אך בפועל הנתון היה 7.8% בלבד. ה-OECD אף מוצא לנכון לציין כי על החברות הממשלתיות וגופים אחרים במגזר הציבורי לדווח על התקדמות בהעסקת אזרחים ערבים לוועדה לשוויון הזדמנויות בתעסוקה.
2. מחברי הדוח רשמו לפניהם את העובדה שממשלת ישראל הודיעה לארגון על מאמצים ליישב את התביעות של האזרחים הבדואים, ולהנהיג תוכניות לפיתוח כלכלי בכל הנוגע אליהם. אף על-פי כן, ראוי לציין גם את העובדה שהמחברים ראו לנכון גם להזכיר לממשלה את החובה ההומניטרית לחבר יישובים בדואיים לשירותי מים, ביוב, חשמל ותחבורה.
3. הדוח מציין במפורש את הצורך ביישום לימודי אנגלית ומתמטיקה בכל בתי-הספר, לרבות חרדיים, ומבקרת את הממשלה על חוסר היישום בשנתיים האחרונות. הדוח גם ממליץ להפסיק את המימון מכספי ציבור של בתי-ספר אשר לא ינהיגו לימודים אלה.
זרים להמלצות
1. עוד ב-2010 המליץ דוח ה-OECD לממשלה לצמצם את תופעת ה"דלת המסתובבת" ביחס לפועלים זרים. הדבר היה צריך להיעשות על-ידי צמצום המכסות ליבוא פועלים זרים על-ידי קבלני כוח-אדם, הענקת תושבות קבע לעובדים קיימים על-פי מצב שוק העבודה, ועידוד של העסקת מיעוטים ופלסטינים במקום פועלים שהובאו במסגרת מכסות. הדוח מציין כי לא נעשה כמעט דבר, לא קיים מגנון לקביעת הזכאות לתושבות קבע והמכסות ליבוא פועלים לא צומצמו.
תחולת העוני
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
