צאו מסטימצקי וצומת ספרים

הנה הגענו שוב לשבוע הספר, וכמה שעם הספר אוהב ספרים. כמה שיותר, בכמה שפחות כסף. תנו לנו ארבע במאה, אחד פלוס שלוש, 50% הנחה. כל ישראלי שישאלו אותו יגיד שהוא קורא לפחות 4 ספרים בשנה. ובמקרה, הם כנראה אותם ספרים של המבצע האחרון של ארבע במאה.

עם יד על הלב - מתי קניתם בפעם אחרונה ספר שלא במבצעים של סטימצקי וצומת ספרים? הרגילו אותנו שספר קונים בלא יותר מ-25 שקל, בחבילה של ארבעה ביחד - גם אם רצינו בכלל שני ספרים בלבד, אבל עם המבצע זה יוצא יותר זול.

כולנו מכירים את הסצינה הבאה בסטימצקי או בצומת ספרים: אנחנו נכנסים, בוחרים ספר או שניים שרצינו לקנות, וניגשים לקופה. שני הספרים ביחד עולים מעט יותר מ-100 שקל, והמוכר בקופה נחלץ לעזרתנו ומציע לנו להשלים ל-4 ספרים ולשלם רק 100 שקל. אך אבוי, אין בנמצא עוד ספרים שמעניינים אותנו. אז המוכר הנחמד ימליץ לנו על שני ספרים "מצוינים", שסביר שהוא בכלל לא קרא, ושימתינו לנו שנתיים על המדף בספרייה הביתית.

האם חשבתם פעם איך ספר, שהסופר עבד עליו במשך חודשים ואפילו שנים, זול יותר ממנת פלאפל פלוס שתייה?

ולמה בחנויות תמיד ממליצים על ספרים מההוצאות המקורבות אליהן? זה לא סוד שחלק מההוצאות הגדולות שותפות בעסקים עם הרשתות הגדולות. ואיך זה שיוצאים כל שנה מאות ספרי פרוזה ושירה, אבל החנויות מקדמות עשרות בודדות במקרה הטוב?

כל זאת בגלל ששוק הספרים מתנהל כמו קרטל. מי שמרוויח מכל העסק הן ההוצאות הגדולות, בעוד הסופרים מרוויחים במקרה הטוב שני שקלים לספר, אחוזים בודדים ממחיר המכירה של הספר, שנמכר במבצע מבזה.

שלא לדבר על כך שסופרים צעירים כמעט ולא מקבלים מקום בהוצאות הגדולות, ובשל כך גם הרשתות לא מקדמות את ספריהם. לא פלא, אם כן, שעל המדפים הבולטים בחנויות אנו רואים בעיקר ספרים של סופרים ותיקים ומוכרים.

שוק הספרים בישראל במצב אנוש. ההוצאות הגדולות לא מוציאות ספרים של סופרים צעירים, והחנויות הגדולות לא מקדמות ספרים של הוצאות קטנות. המבצעים הדורסניים הורסים כל אפשרות של החנויות העצמאיות להתקיים, והופכות את קוראי הספרים לצרכנים שלא יודעים שובע. וכך הספרים בעצמם הופכים מיצירת אמנות למוצר צרכנות.

את כל זה חוק הספרים מתיימר לתקן. הצעת החוק מציעה לקבוע אחוז תמלוגים מינימלי לסופר ולהחיל תקופה של 18 חודשים מיציאת הספר שבה לא יהיה אפשר למכור את הספר במחיר מבצע. זה מצב הגיוני הרבה יותר - ספרים ישנים אמורים להימכר במבצע, לא חדשים.

בנוסף, על-פי הצעת החוק, חנויות לא יוכלו לתת עדיפות להוצאות מסוימות בהקצאת שטחי תצוגה, כפי שקורה עכשיו. הבעיה היא שכרגע הצעת החוק תקועה בצינורות הכנסת, והיחידים שיכולים לשנות משהו בשוק הספרים המקרטע הם אנחנו - הקוראים.

סטימצקי וצומת ספרים לא חייבות להיות ברירות מחדל. יש חנויות עצמאיות והוצאות קטנות שמתגמלות את הסופרים כפי שמגיע להם.

ספר הוא יצירת אמנות, ולא נורא לשלם עליו קצת יותר, אם הכסף שלנו מגיע למקומות הנכונים, וככה מעודד יצירה - ולא מדכא אותה.

אז כשאתם עוברים בשבוע הספר בדוכנים השונים, וגם אחרי, תחשבו גם על ההשלכות של הקנייה בהוצאות השונות. זה יעשה טוב גם לסופרים ולמשוררים, גם לשוק עצמו וגם להרגלי הקריאה שלנו.