"כבר עתה התחייבויות הממשלה להוצאות בשנים 2015 ואילך גבוהות בכמה מיליארדי שקלים מהתקרה הקבועה בחוק. במידה והצמיחה לא תהיה מהירה במיוחד, גם אם הממשלה תפחית את התחייבויותיה להוצאות בהתאם לתקרה, יהיה צורך בהעלאה נוספת של ההכנסות ממסים כדי לעמוד ביעדי הגירעון לשנים 2015 ו-2016", כך נכתב בסקירה שפרסם היום בנק ישראל.
התיקונים הכלולים בתוכנית של הממשלה לקיצוצים בתקציב ב-2013 וב-2014 והעלאת מסים "צפויים להעלות את משקל ההכנסות ממסים בתוצר בשנת 2014 ביותר מנקודת אחוז, בהשוואה ל-2013. התיקונים צפויים גם להקטין כמעט בשתי נקודות אחוז את משקל ההוצאה הציבורית בתוצר, בהשוואה לזה שהיה צפוי על סמך התוכניות שאימצה הממשלה. אולם תוכניות ההוצאה של הממשלה לשנים 2013 ו-2014 היו כה גדולות, עד כי למרות ההפחתה החדה בהן, משקל ההוצאה הציבורית בתוצר ב-2014 צפוי להיות דומה למשקלה בשנת 2012, כ-43.5% תוצר".
על פי אומדני חטיבת המחקר בבנק ישראל, ובהינתן ההערכות הנוכחיות באשר לסביבה המאקרו-כלכלית הצפויה בשנתיים הקרובות, יישום מלא של הצעדים הכלולים בתוכנית יאפשר לממשלה לשמור על תקרת ההוצאות ולעמוד ביעדי הגירעון שנקבעו ל-2013 ול-2014, למרות שבטווח הקצר הצעדים צפויים להאט את גידול התוצר. אולם, מאחר שהמרווח לעמידה ביעדים קטן, אם לא יאושרו רכיבים משמעותיים של התוכנית, או אם תחול הרעה נוספת בסביבה המאקרו-כלכלית, הדבר יסכן את השגתם.
ההתאמה הפיסקלית בהצעת התקציב שאושרה צפויה למתן את הצמיחה בשנת 2014 בכ-0.7% בהשוואה לאומדנים שנערכו לפני התוכנית, אך למרות מחיר זה, תוכנית להפחתת הגרעון הייתה הכרחית, שכן בלעדיה היה הגירעון צפוי להגיע כמעט לששה אחוזי תוצר ב-2014, ולהמשיך לגדול בשנים שאחריה. גירעון כזה היה מעלה את יחס החוב לתוצר במהירות, ובסוף העשור יחס זה היה מתקרב לכ-100% תוצר.
בבנק ישראל מציינים כי בכדי לשמור על תקרת הגירעון בשנים 2015 ו-2016 יהיה צורך בתוספת הכנסות של כ-4 מיליארד שקל (0.4% תוצר) ב-2015 ובעוד כ-7 מיליארד שקל (0.5% תוצר) ב-2016. הפחתה כזאת של הגירעון, בהתאם ליעדים הקבועים בחוק תאפשר להחזיר את יחס החוב לתוצר לתוואי יורד. לעומת זאת, אם הממשלה תגדיל את הוצאותיה בהתאם לתוכניות הקיימות (שעלותן כאמור גבוהה מהתקרה), וגם לא תעלה את שיעורי המס, הגירעון צפוי להתייצב ברמה שבין 3.5% ל-4% תוצר, ויחס החוב לתוצר יעלה במתינות אך בהתמדה.
בבנק טוענים כי "לאור הסיכון שהתפתח השנה לאמינותה של המדיניות הפיסקלית, ואשר חייב את ההתאמות, חשוב שהממשלה תאמץ בהקדם מערכת אפקטיבית של בקרה על הוצאותיה לשנים הקרובות כדי למנוע חזרה על התהליך שהוביל לבעיה הנוכחית".
מסביבת לפיד נמסר בתגובה להערכות בנק ישראל, כי "אם זה היה תלוי בבנק ישראל, הם היו משיתים גזירות נוספות על הציבור כגון הטלת מיסוי על קרנות השתלמות והטלת מע"מ על פירות וירקות. יש בתוכנית הכלכלית תמרוץ ועידוד לאוכלוסיות שכעת, כששיעור ההשתתפות נמוך ליציאת עבודה, כך הנטל יתחלק וכולנו נשלם פחות מס בעתיד. לכן גם אם נצטרך לגבות יותר מס, כולנו נרגיש את זה פחות כי הנטל יחולק בצורה שוויונית יותר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
