לא מזמן פגשתי חבר טוב אך מעט פרנואיד, שסיפר לי שהוא לא נכנס יותר לפייסבוק בגלל תחושת אובדן הפרטיות. מאחר שמדובר בחבר שאני מחשיב לאדם חכם, ובמקצועו הוא אחד המובילים במשק הישראלי, הסברתי לו בנימוס שהפרטיות שלו, זו שנדמה לו שקיימת, לא באמת קיימת זה שני עשורים.
אחרי שיחה קצרה על פייסבוק, אפל, גוגל ושאר חברות אינטרנט ורשתות חברתיות, הבין האיש שגם בלי כל אלה, מעצם העובדה שהוא מחזיק טלפון סלולרי וכרטיס אשראי, יכולות החברות הסלולריות וחברות האשראי לדעת עליו מידע מגוון, החל מגודל איבר מינו (לפי הקונדום שרכש) ועד משקלו (על-פי המזון שצרך וחישוב של ערכו התזונתי). אם הן ממש ירצו, יוכלו אותן חברות לגלות אם הוא בוגד באשתו ואף פרטים עסיסיים הרבה יותר.
החבר היה קצת בשוק, אבל זה יעבור לו כמו שזה עובר לכל תמים אחר שנכנס בלהט באתר או אפליקציה כלשהי לחלק הכי שקרי שקיים: "Privacy settings". הרי למי מאיתנו לא קפצה הודעה או התקבל מייל או SMS או סתם קפץ משהו בניוזפיד שמעולם לא אישרנו לו לחדור לחיינו? ובהצלחה עם ההסרה של זה.
אלא שבמידע שנדמה לכם שהוא נחלתכם הפרטית (ושוב, תשכחו מזה. גם אם לא אישרתם לאף אחד לעשות שימוש במידע שלכם, הוא בשימוש) נעשים גם דברים חיוביים יותר: קחו למשל את המחקר שהתפרסם בשבועות האחרונים ושנערך בשיתוף אוניברסיטת הרווארד, בית-החולים לילדים בבוסטון ואוניברסיטת סן דייגו, ובמהלכו דגמו החוקרים אזורים שלמים בארה"ב וגילו כי ככל שאנשים עשו יותר לייקים לעמודים של תוכניות טלוויזיה - כך מדובר היה באנשים בעלי בעיות משקל גדולות יותר, קאוץ' פוטטוס אם תרצו. החוקרים מצאו, למשל, שיש קשר הדוק בין כמות הלייקים הגבוהה יחסית של תושבי מירטל ביץ' בדרום קרוליינה ובין מידת ההשמנה של התושבים.
כשדגמו החוקרים את ניו-יורק, הם גילו כי בעוד תושבי קוני איילנד עושים פחות לייקים ובמקביל הם בעלי כושר גבוה יותר, תוצאות הפוכות התקבלו בדגימה שביצעו עם תושבי מזרח ברונקס.
המרדף הפייסבוקי אחר הפרטים שלכם בעיצומו: כל מותג בינוני ומעלה שמציע לכם קופון, הטבה, מבצע או כל דבר אטרקטיבי אחר שתמורתו תצטרכו ללחוץ על כפתור ה-Allow, זה שמאפשר לעמוד המותג בפייסבוק לקבל גישה לפרטיכם האישיים (ועד לרשימת החברים שלכם) - יעשה שימוש בפרטים שלכם לצרכיו, בדיוק באותה מידה שאם אי-פעם אישרתם לגוף מסחרי לשלוח אליכם ניוזלטר או SMS עם מבצעים, הוא עושה שימוש בדאטה בייס הזה לצרכיו ולצורכי שותפים עסקיים שלו.
אלא שבפייסבוק, בניגוד למקומות אחרים, הצליחו כמה חברות גם ללכת צעד אחד רחוק מדי, וגופי ענק כמו אורנג' או הוט מציעים בעמודי הפייסבוק שלהם שירות לקוחות אקטיבי עם נציגים אונליין, דורשים מכם לאפשר להם גישה לפרטי הפייסבוק שלכם כדי לקבל מענה לשאלה שברוב המקרים אין לה ולחדירה לפרטיותכם שום קשר, וזו כבר קצת חוצפה. אינכם יכולים לדרוש מלקוח שמשלם לכם כסף פלישה לעמוד הפייסבוק שלו, כשהוא מבקש את עזרתכם.
* הכותב הוא בעל חברת הסושיאל מדיה Double spread.
הטור פורסם בגיליון "פירמה" שהופץ אתמול (ג')
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.