אל תצפו לתחרות: סיכוי נמוך שגופים חדשים ייכנסו לסליקה

שוק כרטיסי האשראי בישראל מתאפיין בתחרות נמוכה - ישנן 3 חברות כרטיסי אשראי החולשות על שוק המגלגל יותר מ-200 מיליארד שקל. כתוצאה מהתחרות הנמוכה והצמיחה הנאה המאפיינת את הענף, ב-2012 הרוויחו 3 החברות יותר מ-650 מיליון שקל בקירוב.

בשנים האחרונות ניסו הרגולטורים לשפר את התחרות ואת מצבם של הלקוחות הפרטיים ובתי העסק. הצעד המרכזי שנעשה היה הפחתת העמלה הצולבת, צעד שנקט הממונה על ההגבלים העסקיים דיויד גילה. צעד זה היה אמור להביא לירידה בעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי.

אלא שבפועל, במקרים רבים פיצו חלק מחברות כרטיסי האשראי על הפגיעה באמצעות העלאת עמלות, בעיקר אצל בתי העסק הקטנים-בינוניים.

ניסיון נוסף לשפר את התחרות היה כאשר באוגוסט 2011 קבעה ועדת הכלכלה של הכנסת, כי על מנת לסלוק עסקאות בכרטיסי אשראי, יהיה צורך בקבלת רישיון מבנק ישראל. ואולם רק לפני חודש - יותר משנה וחצי לאחר מכן - פרסם בנק ישראל את הקריטריונים לקבלת רישיון זה.

המטרה בפרסום קריטריונים ברורים לקבלת הרישיון הייתה לעודד כניסה של גופים חדשים לתחום הסליקה. "הגדרת המסגרת הפיקוחית עשויה להרחיב את מספר הסולקים במשק, ובכך לעודד את התחרות בתחום הסליקה", נכתב בהודעה לעיתונות של בנק ישראל.

אלא שלמרות ההצהרות בדבר הרצון לשפר את התחרות, בפועל קובע בנק ישראל תנאים כה נוקשים, כך שסיכוי נמוך מאוד שייכנס גוף חדש לתחום.

"בנק ישראל קובר את הרפורמה להגדלת התחרות בשוק הסליקה", אומר בצער מקור באחד הגופים שרצה להיכנס לפעילות בתחום. הסיבה לפסימיות היא שכדי לעמוד ברישיון להיות סולק (גוף שתפקידו להעביר את הכספים ממנפיק כרטיס האשראי לבית העסק), צריך לעמוד בכל התנאים שחלים על בנק.

"אין סיכוי"

"משמעות התנאים שקבע בנק ישראל היא שהסולק נתפס כבנק. זה לא נכון - לא מקצועית ולא עניינית. הסולק הוא גוף תפעולי, ולא בנק. ברגע שנקבע על סולק רגולציה של בנק, אין סיכוי שיקום סולק חדש. עובדה שכבר עשרות שנים לא קם בנק חדש", אומר אייל גבאי.

גבאי, שבימים אלה משמש מומחה מטעם בית המשפט באי.די.בי, היה אמור להיכנס לפעילות בתחום הסליקה. אחת החברות שחיכתה לקבלת רישיון לפעול בתחום סליקת כרטיסי אשראי היא חברת גמא, העוסקת כיום בניכיון וסליקה. גבאי היה אמור להתמנות ליו"ר פעילות הסליקה, ואולם בדרישות הנוכחיות של בנק ישראל, הוא מעריך כי גמא לא תיכנס לפעילות שכזו.

"מטרתנו היא לפעול להפחתת עמלות הסליקה, במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים בפריפריה. יש מאות מיליוני שקלים שאפשר וצריך לחסוך לעסקים האלו".

לדברי מקורות המכירים את תחום הסליקה, ישנן שתי דרישות מרכזיות ברשימת הדרישות של בנק ישראל, שעלולות להוות חסם שיבלום את התפתחות התחרות:

1. דרישות ההון: חברות הסליקה נדרשות לעמוד בדרישות ההון של בנקים, קרי להיות כפופות לתנאי באזל 2 (ובהמשך באזל 3). המשמעות היא שחברות אלו יצטרכו להיות בעלות הלימות הון ליבה של 9% (היחס בין ההון העצמי לנכסי סיכון). כאמור, שוק כרטיסי האשראי מגלגל כ-200 מיליארד שקל. גוף שירצה להיות שחקן, אפילו קטן-בינוני עם נתח שוק של 5%, יצטרך להיות בעל הון עצמי של כ-100 מיליון שקל. בד בבד יחולו עליו כללים נוקשים, שלפיהם לא יוכל לבצע השקעות עם הכספים שנסלקו, שיופקדו בחשבון נאמנות. השילוב של דרישות ההון הגבוהות עם המגבלות של מה ניתן לעשות עם הכספים, מביא לכך שהתשואה על ההון שגוף שכזה יוכל לייצר תהיה אפסית, והיא הופכת את העסק ללא משתלם כלכלית.

"הנהלים השונים שקובע בנק ישראל מתאימים לבנק; הם לא מתאימים לחברת סליקה, שאמורה להיות חברה תפעולית רזה, קטנה וללא עלויות מיותרות, שתוכל על ידי כך לגבות מחירים נמוכים ולשפר את התחרות בתחום", מעריך מקור בענף.

2. הדרישה לקבלת אישור ממאסטרקארד או ויזה העולמיות: בנק ישראל דורש כי חברות הסליקה יצטרכו לקבל אישור כדי לפעול. לפי הערכות, סבירות נמוכה כי החברות הבינלאומיות יעניקו לחברות הסליקה את האישורים הנדרשים. "המשמעות של הדרישה הזו, היא שנותנים בעצם למתחרים את הכוח להחליט אם ניכנס לשוק. צריך לזכור כי חברות כרטיסי האשראי הישראליות חברות בארגונים של ויזה ומאסטרקארד, ויש להן השפעה עליהן. כמו כן, פגיעה בהכנסות של חברות כרטיסי האשראי פוגעת גם בעמלות שהן משלמות לחברות הבינלאומית, כך שאין להן תמריץ לאשר כניסה של גופים חדשים לשוק", אומר גבאי.

"מדוע רגולטור ישראלי מעביר את שיקול הדעת לגוף זר, ונותן לו את הכוח להחליט אם לאשר לסולק ישראלי לפעול?" תוהה גורם מתחום הסליקה.

נראה כי הדרישות הנוקשות של המפקח על הבנקים, דודו זקן, נובעות מכך שלנגד עיניו עומדת יציבות הגופים שעליהם הוא מפקח. אף רגולטור לא רוצה שבמשמרת שלו אחד הגופים המפוקחים על ידו ייפול.

אלא שעולה השאלה האם יש לדרוש מחברת סליקה, שהיא חברה תפעולית בלבד, דרישות הזהות לאלו של בנק העוסק בפיקדונות ציבור ובאשראי. "גם אם חברת סליקה מתמוטטת, הכסף של בתי העסק אינו בסכנה. הכספים שמעביר לה מנפיק כרטיסי האשראי עוברים לבית העסק, דרך חשבון נאמנות. הסיכון בתחום כרטיסי האשראי נמצא אצל הגוף המנפיק כרטיסים, וזהו גוף שנתון לפיקוח בנקאי", אומר מקור בענף הסליקה.

אלא שאז עולה השאלה מה לגבי החשיפה של הגוף הסולק אל הגוף המנפיק - אם הגוף המנפיק קורס, האם אין בכך סכנה גם לגוף הסולק? "זו טענה מוזרה מאוד", עונה לנו גורם בתחום. "הרי אף אחד לא מדבר על סליקה של כרטיסים אחרים מלבד אלו שמנפיקים ויזה, מאסטרקארד וישראכרט. אם בנק ישראל חושב שיש צורך בחוסן פיננסי מיוחד כדי לסלוק כרטיסים אחרים - הוא צריך לייחד את הדרישה למקרה היפותטי שכזה בלבד".

במשך השנים מקפיד בנק ישראל ללכת לפי סטנדרטים עולמיים בדרישות הפיקוח. אלא שלמרות שלמראית עין גם במקרה הזה נראה כי מדובר בסטנדרטים עולמיים (כללי באזל), הרי שבפועל במדינות אחרות, הרגולציה שחלה על הסולקים שונה.

לדברי גבאי, באירופה לדוגמה נקבעו דרישות רגולציה מיוחדת לסולקים השונות מאלו של הבנקים. דרישות הלימות ההון שונות מאלו שאליהם נדרשים הבנקים, והן מתייחסות בעיקר לסיכון התפעולי - ולא דרישות הנועדות לטפל בסיכוני אשראי, כפי שנדרשים הבנקים.

מבנק ישראל נמסר בתגובה: "הפיקוח על הבנקים גיבש מסגרת לניהול, רישוי ופיקוח על חברות סליקה. מסגרת זו גובשה לאחר בחינת הוראות רלוונטיות של גופי רגולציה בינלאומיים ורשויות פיקוח בעולם, וכן, לאור ההוראות המסדירות את פעילות התאגידים בנקאיים וחברות כרטיסי האשראי בישראל.

"מטרתה של המסגרת הינה להביא לכניסה של מתחרים חדשים תוך הבטחת היציבו ת של החברות הסולקות ומערך התשלומים במשק. יצוין כי הדרישות בטיוטה גובשו בשים לב לפעילויות השונות הנלוות לפעילות הסליקה ולסיכונים הנגזרים מפעילויות אלו, לרבות ביחס להון השוטף.

"בנק ישראל פועל לתיקון חוק הבנקאות, על מנת הדרישות יחולו רק על סולקים שפעילותם משמעותית ובהתחשב בסיכונים הנגזרים ממנה. בכדי לוודא עמידה בסטנדרטים המקובלים ביותר בשוק הסליקה וכן בכדי שתהיה בידי הסולקים המפוקחים האפשרות לסלוק את מגוון העסקאות בשוק (ובכך לאפשר תחרות אמיתית במקטע רחב של פעילות) נדרש זיכיון מצד הארגונים הבינלאומיים".

נתראה בכנסת

בנק ישראל תמיד הולך על הקו הדק שבין יציבות הבנקים, שהיא היעד המרכזי שלו, לבין שיפור התחרות (שני יעדים שיש ביניהם פעמים רבות ניגוד עניינים). הפעם נראה כי בחר ביציבות, כך שבתי העסק (בעיקר הקטנים והבינוניים) ימשיכו לשלם את המחירים הגבוהים שהם משלמים כיום.

עם זאת, ראוי לזכור שבאווירה הציבורית הנוכחית, בהחלט ייתכן כי זו אינה המילה האחרונה בסוגיה. הכנסת כבר דנה בה, והעבירה את הטיפול לבנק ישראל. לא מן הנמנע כי אם אכן לא יקומו גופים חדשים בתחום הסליקה, היא תשוב לטפל בכך. אלא שניסיון העבר מראה כי כאשר הכנסת מתערבת בנושאים כלכליים, היא בד"כ עושה זאת באגרסיביות, מה שעלול לפגוע בחברות כרטיסי האשראי יותר מאשר כניסה של שחקנים חדשים.