"קראתי היום ששר השיכון הודיע שלא צריך דירות בנות 100 מ"ר במרכז הארץ, ושאפשר להסתפק ב-70 מ"ר", פתח פרופ' ירון זליכה את הרצאתו. "אני רוצה להזכיר לשר, שאבותינו חיו באוהל של 40 מ"ר, ואני מאוד מקווה שלא לשם אנו פונים. אבל לצערי, לאור המדיניות הנוכחית, מחירי הדיור רק ימשיכו להאמיר".
בדברים אלה התייחס זליכה לראיון שערך השר אורי אריאל אתמול (ה') בגל"צ, בו אמר השר כי: "דירה ממוצעת במרכז מתחילה היום ב-100 מ"ר. אין חובה להתחיל בגודל כזה, זה לא כתוב בתורה. יש בלוד דירות 70, 80 או 90 מ"ר. זה גם אזור המרכז". אריאל אף שב והבטיח כי מחירי הדירות ירדו משמעותית. כאמור, פרופ' זליכה מאמין כי ההפך הוא הנכון.
פרופ' רו"ח ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, המכהן כיום כדיקן הפקולטה למנהל עסקים וראש ההתמחות בחשבונאות בקריה האקדמית אונו, התארח אמש (ה') במפגש "כלכלה על הבר" של "גלובס", בשיתוף בנק לאומי ובית ההשקעות הממוזג מיטב דש. פרופ' זליכה פרש בפני הקהל את משנתו אודות מחוללי העוני ואויבי הצמיחה בישראל, והתייחס בדבריו לגורמי השחיתות, ולקשר בינן לבין המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל לדורותיהן.
הסתה נבזית ואי לקיחת אחריות
את עיקר דבריו ביסס זליכה על תאוריית ההתכנסות (Convergence) לפיה, מדינות עניות יצמחו בקצב מהיר יותר ממדינות מפותחות עשירות, ובלבד שהן דמוקרטיות. הדבר נובע בין היתר מרמות הצריכה הגבוהות יחסית במדינות העניות ומרמת הביקוש הגבוהה לתוצר, הנובעת מכך. עוד גורסת התאוריה כי הוכח שכעבור 50-60 שנה, יצליחו המדינות העניות לסגור את הפערים. "מדינת ישראל אכן צמצמה את הפער, בין 1948 ועד שנות ה-70", אמר זליכה, אולם לטענתו בעשורים האחרונים רק סטינו מהנתיב, וחזרנו לאחור. "מדינות דמוקרטיות יסגרו פערים מול מדינות עשירות מהן, אלא אם כן המדיניות הכלכלית שלהן שגויה", אמר זליכה.
זליכה הסביר כי היו שני מקרים בהיסטוריה בהם סגירת הפערים לא התרחשה במדינות דמוקרטיות. המקרה ראשון היה באפריקה, והשני במדינת ישראל. "התירוצים שאנו רגילים לשמוע הם רבים, בהם העובדה שאנו מדינה צעירה, שאנו תחת איום בטחוני, זו השפעת העלייה, הערבים והחרדים. אבל יש מכנה משותף כפול לכל התירוצים האלה", אמר זליכה. "הראשון הוא שהם שגויים, ואפילו מדובר הסתה נבזית. המכנה המשותף השני הוא באי לקיחת אחריות".
"סטנלי פישר גרם לנזק אדיר בשוק הדיור"
"משרד האוצר אמר אתמול שנגמר העידן של צמיחה שהיא 5%. במילים אחרות, האוצר אמר שאנו בחיים לא נסגור את הפערים. אין להם כל כוונה לשנות את זה". פרופ' זליכה אף הזכיר שני מקרים בהיסטוריה, בהם הייתה ישראל במשבר כלכלי קשה, בו נזקקה להתערבות גורם חיצוני למשרד האוצר. הראשון היה ב-1985, כאשר אז היה זה הנגיד הנוכחי היוצא, סטנלי פישר, שהצטרף בזמנו לפרופ' הרברט סטיין. השניים נמנו על הצוות האמריקאי שנחלץ לסייע לכלכלה הישראלית באמצעות תכנית הייצוב, שאכן נשאה פרי.
"אנחנו וסטנלי פישר 'פיטים'", אמר זליכה. ב-85 הוא באמת הוציא אותנו מהמשבר, אבל עכשיו הוא גרם לנזק אדיר בשוק הדיור". "המקרה השני בו נדרשנו לתכנית כלכלית שתשיב אותנו לנתיב הנכון, הייתה ב-2003 כשנקראת למשרד האוצר. בשני המקרים האוצר התנגד למדיניות החדשה. הוא חשב שזה אסון. וכך, אחרי 3-4 שנים הוא הצליח לבטל הכול וללכת אחורה".
"המדיניות הנוכחית לא טובה, לא רק בגלל שהיא לא מגנה על בעלי הכוח הנחות, היא אפילו מכניסה את היד לכיס שלהם ולוקחת מהם משאבים לטובת הכוח העודף", אמר זליכה, והדגים זאת במספר דרכים באמצעותן הממשלה פוגעת בצמיחה. כך למשל, הפגיעה בעסקים הקטנים, והקשיים העומדים בפניהם, גורמים לכך שהשוק יהיה שוק של מעסיקים, מה שגורר עמו ירידה ברמות השכר.
פטור מס בסך 10 מיליארד שקל בשנה
צורה אחרת, לדברי פרופ' זליכה, היא במיסוי. "המצב הוא כזה בו אם אתה עסק גדול, כמעט ולא תשלם מיסים - חוק עידוד השקעות הון, מסלול הטבות וכיו"ב", אמר זליכה והדגיש: "אני נגד התערבות, אבל הפטורים ממס מסתכמים ב-10 מיליארד שקל בשנה".
הצורה השלישית בה הממשלה פוגעת בצמיחה היא בדיכוי התחרותיות. "אנחנו מקום 81 בעולם בחוסר תחרותיות", אמר זליכה. "התירוץ הוא שאנו קטנים, אבל זו שטות. מה שגורם לחוסר התחרותיות זו דיקטטורה של הגבלים עסקיים. הייתי בראש ועדה לבחינת התחרותיות בשוק הרכב. רק בשוק זה מצאנו 52 הגבלים שמונעים תחרות, וזה לא כולל את אלה שפספסתי. ומה המשמעות? 2 מיליארד שקל בשנה שכל אחד מכם משלם מכיסו. כשהשר ישראל כץ ראה את זה הוא קיבל 'חלושס', אבל הוא הרי התחייב לקבל כל המלצה. לכן, הוא טיפל באלו שהיו הכי פחות חשובות. אני מציע שהשר כץ ישלח לכל אחד מכם חשבונית על הכסף שהוא עולה לכם, ואגב, זה נכון לא רק ברכב, אלא בכל ענף".
זליכה המשיך והוסיף לכך את הכשלים בתחום הדיור. "הריבית גם היא מנגנון חלוקה, כמו מס", הוא אמר. "לדנקנר ולתשובה כדאי שיורידו את הריבית, כי הם יוכלו לקחת עוד הלוואות. כלומר העברנו לו משאבים. ומי ישלם את המחיר? זוג צעיר שרוצה לקנות דירה". פרופסור זליכה המשיך וטען כי נגיד הבנק שוגה, בין היתר בשל העובדה שכאמריקאי, הוא לא מבין נכון את השוק הישראלי. "סטנלי פישר משכן את אופק הצמיחה שלנו. הוא גרם ל-100 מיליארד שקל מפוטנציאל הצמיחה שלנו להתאדות".
בהתייחסו להורדת הריבית אמר זליכה: "דנקנר קרס. מה קרה? כדי להציל אותו, הוא (פישר) הוריד את הריבית וניפח את המניות. המשקיעים הזרים נכנסו, ושער החליפין ירד. ואז הוא קנה דולרים. מאיפה? הוא לקח הלוואות. ה-2.5% מע"מ שלכם, זה על שמו של סטנלי פישר". את דבריו סיכם פרופ' זליכה, עם קריצה לכיוונו של שר האוצר החדש. "החדשות הטובות הן שהכסף על הרצפה, רק צריך לוודא שהאנשים שבחרנו באמת ירימו אותו. החדשות הרעות הן שזה לא יהיה יאיר לפיד".
מפגשי "כלכלה על הבר" של "גלובס", בשיתוף בנק לאומי ובית ההשקעות מיטב דש, הם פרויקט הפקה ותוכן ייחודי, המבקש לקרב את הציבור הרחב לנושאים כלכליים מחיי היום יום של כל אחד ואחת מאתנו. במסגרת הפרויקט מקיים "גלובס" הרצאות ודיונים פתוחים בפאבים נבחרים ברחבי הארץ, לקידום תחום החינוך הפיננסי בארץ ולטובת הידע הכלכלי של הציבור. המפגש הבא יערך ביום ה' בשבוע הבא (19 ביוני) בשעה 20:00, בפאב הקוקה בבאר שבע עם פרופ' יוסי יונה.
חיפוש באתרי גלובס
חיפוש ני"ע
