"חלה השחתה ציבורית חמורה בשנים האחרונות במעבר של אנשים ממשרד האוצר לגופים הפיננסים ולחברות השונות במשק. הדבר הזה לא יתואר. מדובר בהשחתה בצורתה החמורה ביותר", כך תקף אמש פרופ' יוסי יונה את בכירי האוצר והצמרת הפיננסית והכלכלית במדינה, בהתייחסו לבעייתיות בשיח הכלכלי הרווח במדינת ישראל, שיח שלדעתו סובל מחוסר ערכיות.
את הדברים נשא יונה, פרופסור לפילוסופיה של החינוך באוניברסיטת בן-גוריון, במסגרת סדרת מפגשי "כלכלה על הבר", אותם עורך "גלובס", בשיתוף מיטב-דש ובנק לאומי, אמש (ד') התקיים המפגש בבאר-שבע.
"בכירי האוצר אינם מקדמים את האינטרס הציבורי. יש כאלה עם עין לציון צופיה, ויש כאלה עם עין למשרה צופיה. הם יושבים באוצר ומשרתים את החברות בהן יעבדו. ברור שמדובר כאן בהשחתה ציבורית חמורה ביותר של הון ושלטון. אין לנו מסורת של 'civil service'. יש כאן ניגוד אינטרסים משווע", אמר פרופ' יונה.
יונה, שהיה מהמומחים שליוו את המחאה החברתית לפני כשנתיים ואף ניסה להשפיע ברמה הפוליטית הלאומית, הסביר כי "השיח הציבורי על הכלכלה בישראל, עבר תהליך בו הכלכלה הפכה להיות לכאורה חסרת בית מבחינה אידיאולוגית, ונעדרת כל הכרה ערכית. לדעתי השיח כיום הוא קפיטליסטי ואף חריף מהקפיטליזם של העבר, והוא מבקש להתנער מהמאפיין האידיאולוגי, כאילו כלכלה הינה עיסוק אחר כמו עיסוק בבניין. בישראל ניצחון הקפיטליזם לכאורה, יצר תוצאת לוואי בה הכלכלן הוא מקצוע כמקצוע רגיל".
יונה ציין כי למול זה, המדינה מכשירה לבבות להחלת התפיסה שהאחריות לרווחה האישית היא של הציבור עצמו. מהלכים אלה מביאים את האדם בישראל להפוך ל"הומו-אקונומיקוס", כלומר "האדם הכלכלי", וזה לדבריו, בא לידי ביטוי בהפרטה מואצת של השירותים החברתיים.
עוד אמר יונה במפגש כי: "הקפיטליזם החדש תובע ומשתמש במשאבים ובאמצעים של המדינה כדי להחדיר אותו לתוך החברה, וזה פרדוקסאלי. באיזו משמעות? המדינה מתערבת לא כדי לתת זכויות לאזרחיה, אלא כדי להכשיר לבבות לאידיאולוגיה של הקפיטליזם החדש שיקבל תנאים מקסימליים.
"משלבים בבתי הספר היסודיים תוכניות לימוד, אם ניתן לכנות זאת כך, ללימוד יזמות. מה טבען של התוכניות החינוכיות ללימודי יזמות לתלמידות בכיתה ז'? לקפיטליזם החדש יש רצון ללמד אנשים להיות ה"הומואקונומיקוס", כלומר אדם שרואה את עצמו כאחראי בלעדי על הרווחה של עצמו. הוא חייב לתפוס את מיקומו הכלכלי כפועל יוצא לפעילותו והחלטתו בלבד, ואין לו למי להלין".
ההליך המחשבתי הזה, על פי יונה, הוביל את ישראל למקום בעייתי. "אנו רואים תהליכי הפרטה מקוממים. כל עובדת סוציאלית שנייה שיוצאת היום מביה"ס עובדת עמותות. פעם חשבתי שהמדינה רוצה לחסוך, אבל הסתבר לי שהסיפור הרבה יותר ממזרי ומרושע כי עובר המון כסף שמי שנהנה ממנו הוא בעל העמותה. יכול להיות שהמדינה מוציאה יותר כסף אבל הוא לא מגיע למטה. אנו שומעים שלעתים העסקה באמצעות חברות קבלניות עולה יותר כסף מהעסקה ישירה - מדוע? כי המתווך לוקח. רצו לחסוך אבל מאוד יכול להיות שאנשים קפיטליסטים אמרו שיש פה כסף ולקחו אותו. אני עדיין לא מבין מה קורה שם".
לשאלה מה יש לעשות על מנת לשפר את המצב הבעייתי, השיב פרופ' יונה: "מה יש לעשות ברמת המאקרו? ראשית יש לקחת צעד לאחור ולהבין שהדיון הוא גם ערכי. בשנים האחרונות נקלענו לגירעון אימתני שניצב לפתחה של הכלכלה הישראלית. מאיפה הוא הגיע? יש האומרים שמקורו בהתנהגות מופקרת ושאל לנו להגיע למצב של יוון וספרד. אך אני אומר שהמדיניות הניאו ליברלית של נתניהו היא שהובילה אותנו לשם. המדיניות שלו היא תוואי הורדת המס על תאגידים ונישומים פרטיים. הבעיה היתה שההכנסות ירדו ביחס לצפי ולא הפקרות בהוצאות".
בהקשר זה ביקר פרופ' יונה בחריפות גם את הנגיד היוצא פרופ' סטנלי פישר. "אם יש בעיה כזו יש לעלות מסים. אבל, נתניהו, למרות הירידה בהכנסות המדינה, לא היה מוכן להעלות מסים. גם נגיד בנק ישראל לא התייחס - איפה הוא היה? הרי הוא היועץ הכלכלי של ממשלת ישראל. גם הנגיד שלנו מחויב לתפיסה הניאו ליברלית הזו.
"כולם קושרים לנגיד שלנו כתרים אבל שוכחים שהוא היה אחד מאלו שגרמו במדיניות ה IMF למפולת בכמה שווקים מתפתחים אותם חייב לפעול בצעדים ניאו ליברליים. אז האיש הוא חביב, וכולנו נלהבים אבל יש לשים כמה פרופורציות בחגיגה המתלהמת", הדגיש יונה.
כך או אחרת, על מנת להעלות את המשק על הפסים הנכונים, לדברי יונה, יש להסתכל גם על אירופה, "בה יש קולות האומרים שאין מקום לצנע וכדי להביא לצמיחה, יש להגביר את הביקוש הפנימי. את זה עושים באמצעות הגדלת המשכורות, ופה עושים צעדים בדיוק הפוכים. מדוע עושים כן?", שאל יונה.
"ניתן להגדיל את יעד הגירעון אם מדובר בהשקעה לעתיד. איני אומר להגדיל את הגירעון עד אין קץ, אבל ההכרעה הזו היא ערכית ולא מקצועית גרידא. בצוות המקצועי של המחאה המלצנו להעלות את מס החברות ב-7%. היתה טענה שאם נעשה זאת, החברות יברחו, אבל שיעור מס החברות היה גבוה יותר והעולם לא התפרק.
"אני קורא להגדיל את יעד הגירעון, להעלות מסים לחברות ולנישומים עשירים ולהפחית ככל הניתן בקיצוצים. ההחלטה ללכת על מע"מ במקום מס חברות כאילו מדובר בדיון מקצועי, לא נכונה. זוהי החלטה ערכית", סיכם יונה.
מפגשי "כלכלה על הבר" של "גלובס", בשיתוף בנק לאומי ובית ההשקעות מיטב דש, הם פרויקט הפקה ותוכן ייחודי, המבקש לקרב את הציבור הרחב לנושאים כלכליים מחיי היום יום של כל אחד ואחת מאתנו. במסגרת הפרויקט מקיים "גלובס" הרצאות ודיונים פתוחים בפאבים נבחרים ברחבי הארץ, לקידום תחום החינוך הפיננסי בארץ ולטובת הידע הכלכלי של הציבור.
המפגש הבא יערך ביום ד', 26 ביוני בשעה 20:00, בפאב "מייקס פלייס", יפו 33 ירושלים, בו יתארח פרופ' עומר מואב.
פתיחת דלתות בשעה 19:00, כאשר האירוע עצמו יחל ב-20:00 בדיוק.
לפרטים והרשמה
חיפוש באתרי גלובס
חיפוש ני"ע
