נחשף ב"גלובס": מנכ"ל בנק מזרחי-טפחות - אלדד פרשר

ב-1 בספטמבר, שלושה ימים לפני ערב ראש השנה תשע"ד, יערוך המנכ"ל היוצא של מזרחי טפחות, אלי יונס, אירוע הרמת כוסית להנהלה - זו תהיה הפרידה שלו מהבנק, שאותו ניהל במשך 9 שנים, והכניסה של יורשו, אלדד פרשר, לתפקיד.

כפי שנחשף ב"גלובס" בשבוע שעבר, פרשר ימונה למחליפו של יונס. היום (ב') התכנס דירקטוריון הבנק, בראשו עומד משה וידמן, והחליט על המינוי. בהודעת הבנק נמסר כי ועדת האיתור - שבראשה עמד וידמן - ראיינה בשבועות האחרונים כמה מועמדים. עם זאת, במערכת הבנקאית מעריכים כי הבחירה הייתה צפויה למדי, במיוחד לאור העובדה כי פרשר - שכיהן ב-9 השנים האחרונות כמנהל חטיבת הפיננסים בבנק - נהנה מתמיכתו הבלתי-מעוררת של יונס, שלדעתו היה משקל רב בהחלטה.

פרשר נחשב מוכשר, בעל יכולות ומקצועי, ואולם, לדברי גורמים במערכת הבנקאית נראה כי בנושא המנהיגות חובת ההוכחה עליו. "פרשר הוא ההיפך מיונס", אומר גורם המכיר את השניים. "יונס הוא אדם אגרסיבי ולא קל, אך כריזמטי ומנהיג. לעומת זאת, פרשר נעים הליכות, אינו איש של ריב ומדון, ותמיד מפגין נכונות ללמוד. ואולם הוא עדיין צריך להוכיח מנהיגות".

כישרון עולה באוצר

פרשר, שימלאו לו 50 באוקטובר הקרוב, הוא ירושלמי, נשוי לטליה שעובדת במשרד החוץ ואב לשני ילדים: גיא ונטע. בשנים האחרונות עבדה רעייתו בלונדון, ועברה להתגורר שם עם שני הילדים, ואילו פרשר נותר במזרחי טפחות והיה על הקו של ת"א-לונדון. הוא גדל בירושלים, למד בתיכון בויאר ולאחר מכן למד מינהל עסקים באוניברסיטה העברית, ומתגורר בעיר הבירה עד היום.

את הקריירה החל פרשר בגיל 24 במשרד האוצר. בשלב מסוים עזב את האוצר, ועבר לתקופה מסוימת להתגורר בחו"ל, בעקבות שליחות של אשתו מטעם משרד החוץ.

ב-1993, בעת ביקורו של שר האוצר דאז אברהם (בייגה) שוחט אירעה טרגדיה, כאשר אחד מנציגי משרד האוצר בארה"ב, מנחם רוזנברג, נהרג בדרכו לאסוף את שוחט משדה התעופה. באוצר חיפשו מחליף, ופרשר, שכאמור התגורר באותה עת בארה"ב, נקרא לשוב ולעבוד באוצר.

בתקופתו בארה"ב, פרשר היה שותף להנפקות האג"ח הגדולות שנעשו בערבות הממשלה האמריקנית. בתקופה זו גם הכיר את יונס, ששימש אז כחשב הכללי באוצר. יונס התרשם מפרשר ומיכולותיו, ועשר שנים לאחר מכן לקח אותו לעבוד עמו במזרחי טפחות.

ב-1997 שב פרשר לישראל ומונה לסגן בכיר לחשב הכללי, ובין היתר הקים את היחידה לניהול חוב ממשלתי. ב-2001 קודם, ומונה למשנה לחשב הכללי. בתפקיד זה היה אחראי לנושאי הבנקאות, המינהל וכוח האדם. כמו כן היה אחראי על תחום ערבויות המדינה, חוק עידוד השקעות הון ותחומים נוספים. גורמים שעבדו עם פרשר באוצר מספרים כי הפגין מקצוענות וראש גדול, וכך הצליח להגדיל את תחומי האחריות שלו - בעיקר בנושאים הקשורים בשוק ההון. "הוא נחשב כישרון עולה, וקיבל סמכויות על פיקוח בשוק ההון", אמר גורם שעבד עמו.

פרשר, שהיה המשנה של ניר גלעד (כיום מנכ"ל החברה לישראל), סומן כמי שאמור לרשת אותו. כשגלעד פרש, הוא אף שימש ממלא המקום שלו. אלא שבסופו של דבר החליט שר האוצר באותה עת, בנימין נתניהו, למנות לתפקיד את ירון זליכה.

חרף האכזבה מאי המינוי לתפקיד, פרשר גילה אחריות ונשאר עוד כמה חודשים, כדי לבצע חפיפה כראוי. הוא אף סייע להכשיר את יורשו בתפקיד, יובל ברונשטיין. זמן קצר לאחר שעזב את משרד האוצר הציע לו יונס, שמונה מעט לפי כן למנכ"ל מזרחי טפחות, להצטרף אליו. פרשר מונה לסמנכ"ל, חבר הנהלה ומנהל החטיבה הפיננסית בנובמבר 2004. בד בבד שימש גם כיו"ר הבנק בשוויץ וכיו"ר מזרחי טפחות הנפקות. במסגרת תפקידו, היה אחראי פרשר בעיקר על הפעילות הפיננסית ושוק ההון. תחומי אחריותו כללו, בין היתר, את חדר העסקאות, ניהול הנזילות של הבנק, הפעילות הבינלאומית וקשרי משקיעים.

פרשר אינו נחשב חלק מהברנז'ה העסקית. אורח חייו נחשב צנוע, והוא מגדיר כמקורבים את חבריו מהתיכון. עיקר המקורבים שלו מהתחום העסקי הם אנשים שעבד תחתם, כגון יונס וגלעד, שמעריך אותו מאוד מימיהם באוצר.

"פרשר תמיד היה התלמיד האהוב על המורה. הוא מאוד מקצועי ונאמן", אומר גורם שעבד עמו. אלא שלצד היתרונות בלהיות הדמות האהובה על הבוס, מגיעים גם החסרונות, ולא כל חברי ההנהלה במזרחי טפחות אהבו את הכוח והמעמד שלהם זכה פרשר תוך זמן קצר יחסית מהרגע שהגיע לבנק.

בהקשר זה עולה השאלה מה יקרה להנהלת מזרחי טפחות - האם בעקבות מינויו של פרשר למנכ"ל צפוי שינוי בהרכב ההנהלה? נזכיר כי רקפת רוסק עמינח, שמונתה לפני כשנה לתפקיד מנכ"לית בנק לאומי, ביצעה לא מעט שינויים בהרכב ההנהלה. לא מן הנמנע כי פרשר יעשה אף הוא שינויים בהיקף זה או אחר.

כמו כן, את התפקיד שפרשר מילא עד כה יש למלא. עדיין לא ברור מי ימונה לראש החטיבה הפיננסית - נשקלות אפשרויות בתוך החטיבה ומחוצה לה. במערכת הבנקאית מעריכים כי אחד המועמדים לתפקיד הוא משה לרי, ראש חטיבת נכסי לקוחות, הנחשב דמות מוערכת בבנק.

אתגר המחשוב

יונס משאיר לפרשר ירושה טובה. בשנות כהונתו בבנק, יונס הקפיץ את מזרחי טפחות כיתה, והבנק אף עקף את דיסקונט ונהפך לשלישי בגודלו בלא מעט פרמטרים (שווי שוק, רווח נקי, תיק אשראי). מזרחי טפחות מציג לאורך תקופה את התשואה על ההון הגבוהה ביותר, ואת יחסי היעילות התפעולית הטובים ביותר מבין הבנקים.

ולמרות נקודת הפתיחה הטובה, עדיין צפויים לפרשר לא מעט אתגרים ומשימות. ראשית, כמובן ההתמודדות עם מצבו הרגיש של שוק הדיור. פעילות המשכנתאות היא הפעילות המרכזית של מזרחי טפחות. שוק הדיור נמצא כיום בשיא. אין ספק שהאטה בשוק זה, לצד האטה במשק ועלייה באבטלה, יפגעו בפעילות המשכנתאות של הבנק. נזכיר כי ברבעון השני - שעל דוחותיו עדיין יהיה חתום יונס - הבנק צפוי לבצע הפרשה של 180 מיליון שקל בעקבות הנחיות בנק ישראל בתחום המשכנתאות.

ואולם לא רק הטיפול במשכנתאות יהיה על שולחנו של פרשר, כי אם גם תחומים נוספים ובהם המחשוב. מזרחי טפחות צפוי לבצע רענון של מערכות המחשוב שלו בשנתיים הקרובות. במערכת הבנקאית מעריכים כי הבנק יבצע בשנים הקרובות השקעות משמעותיות בתחום זה, בהיקף שעשוי להגיע למאות מיליוני שקלים.

כמו כן, נזכיר כי בנק יהב - שבבעלות מזרחי טפחות וההסתדרות - מסתמך עדיין על שירותי המחשוב של בנק הפועלים (שאליו השתייך בעבר). מערכות המחשוב של הבנק יצטרכו לעבור הסבה, ולעבוד עם אלו של מזרחי טפחות - מהלך שצפוי להיות כרוך בהשקעה לא מבוטלת.

נוסף על אלה, לפרשר צפויים גם אתגרים בתחום כוח האדם. יונס, הידוע בסגנון האגרסיבי, הוביל מהלכים בתחום ההתייעלות בבנק, והפגין יד נוקשה כלפי ועד העובדים. האם פרשר ינהג באותה הדרך? עיקר האתגר קיים כיום במחיש, זרוע פעילות המחשוב של הבנק, שם ידעו יחסי העבודה עם הבנק מתחים.

וכמובן ישנה סוגיית הממשל התאגידי בבנק. לפני כמה חודשים פרסם בנק ישראל דוח שכלל ביקורת חריפה על דירקטוריון הבנק, על רקע עזיבתו של אברהם (בייגה) שוחט את הדירקטוריון. בשנה האחרונה התחלף יו"ר הבנק, וכעת גם המנכ"ל. לכאורה ניתן לצאת לדרך חדשה, ואולם כשברקע היחסים המורכבים בין בעלי השליטה בבנק, משפחות עופר וורטהיים, צפוי לפרשר אתגר לא קטן לנווט בין כל הצדדים בבנק.