המחיקה של מניית מלאנוקס מהמסחר בבורסה של תל-אביב גרמה לכך שמחזורי המסחר גדלו באופן ניכר בשבוע שעבר. כל-כך גדלו שהיו כמה שצחקו בכאב שאולי כדאי מעתה להכביד עוד יותר את נטל הרגולציה על חברות בישראל וכך לעודד אותן לבטל את רישומן למסחר. זו מסקנה מתבקשת, שכן תהליך ביטול הרישום של מלאנוקס סיפק תנודתיות, מסחר ועניין רב לבורסה הגוועת.
מלאנוקס תיסחר החל מעוד חודש רק בניו-יורק, אך הגידול במחזורים עקב יציאתה, מצביע על הפוטנציאל שעוד נמצא בתל-אביב ומזכיר כמה עצוב שהבורסה לא יוזמת שינויים שיציפו את הפוטנציאל הזה ויוסיפו עניין לשוק.
איך זה שבבורסה לא מצליחים להביא אף חברה רצינית שתעשה רישום כפול בתל-אביב?איך זה שהנהלת הבורסה לא משכללת את המסחר בבורסה כבר שנים? איך זה שהשפל בשוק לא מניע איש בבורסה לבצע מהלך דרמטי? ולא, הקמת ועדה ושינוי שעות מסחר הן לא מהלכים דרמטיים.
אנחנו לא צריכים עוד רגולטורים
התשובה בעיניי היא שבבורסה לניירות ערך בתל-אביב יושבים אנשים שלא יודעים כיצד להתנהל בתקופה של משבר. אלה אנשים שמעולם לא ניהלו עסק, שמעולם לא נאלצו להתמודד עם ירידה בכמות הלקוחות. הם מעולם לא נדרשו לשווק את הפעילות שלהם והם מעולם לא נאלצו לחזר אחרי לקוחות, כפי שכל בעל עסק יודע שצריך.
הם חושבים שהם רגולטורים. הם חושבים שהם רק צריכים לדאוג שהמסחר יתנהל באופן תקין והגון. צריך להזכיר להם שהם לא!
בישראל יש המון רגולטורים בתחום שוק ההון. טוב, לא המון. הרבה. הרשות לניירות ערך, בנק ישראל, הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון, רשות לאיסור הלבנת הון, רשות החברות הממשלתיות ולא אתפלא אם יש עוד גוף או שניים ששכחתי.
תפקידם של אלה להסדיר את הפעילות בשוק ולהגן על המשקיעים והפעילים. הרשויות הללו עושות את תפקידן הרגולטורי ושומרות על המשקיעים. על הבורסה להתמקד בעידוד המסחר, הסוחרים, הפעילים והחברות. מי אמור לשאת את המשימה הזו על גבו אם לא הבורסה?
הבעיה היא שקבוצת ההתייחסות של המנהלים בבורסה היא של רגולטורים אחרים ולא של בנקאים ואנשי עסקים. בבורסה חשים יותר נוח עם הוצאת תקנות והחלת מגבלות והרבה פחות נוח עם שיווק פעילויות וחיזור אחרי לקוחות.
ממש כשם שהשופטים בישראל מגיעים בעיקר מקרב התביעה ועל כן הם נוטים יותר להסתכל על התהליך בעיניים של תובעים ולהרשיע בשיעורים גבוהים, כך גם אנשי הבורסה מגיעים עם ראש של רגולטורים ונוטים להמשיך להתנהג ככאלה גם כשברור לכל שעודף הרגולציה בישראל הוא זה שהביא את השוק לייבוש.
בשנים האחרונות ירדו המחזורים בבורסה בתל-אביב ב-50% לפחות. מספר החברות הרשומות למסחר ירד בכמעט 100 ואף חברה לא הצטרפה. אף חברה!
גם בתי השקעות החלו להיסגר. יותר מ-80 בתי השקעות ומנהלי תיקים סגרו את פעילותם בשלושת השנים האחרונות והותירו פחות מ-140 חברות שעדין פועלות. מה עוד צריך לקרות כדי שהבורסה תתחיל לבצע כמה צעדים שיעוררו את השוק? מה צריך לקרות כדי שהבורסה תהיה יותר תקיפה בהתנגדותה לעוד ועוד רגולציה? מתי הבורסה תתחיל לייצג גם את החששות של הפעילים בשוק ולא רק את החששות של הרגולטורים?
יש כל-כך הרבה דברים שאפשר לעשות, כל-כך הרבה דברים שניתן לעשות, צריך רק להפסיק לפחד מהצל הגדול של הרגולטורים שמפחדים לשנות כי אולי יהיה מישהו שינצל את השינוי, ולהבין שכל גוף שרוצה לגדול ולצמוח צריך לשנות.
הנה כמה פעולות נדרשות שהן ממש מתבקשות, שמדברים עליהם כבר שנים, אך הן בטח לא היחידות:
- צירוף חברות לבורסה על-ידי הקלות ברישום ואף על-ידי רישום בלי אישור החברה וללא פיקוח של הרשות לניירות ערך.
- הארכת המסחר בישראל לא על-ידי הארכת השעות, אלא על-ידי פתיחת אפשרות לביצוע עסקאות לאחר המסחר עד 12 בלילה בסגנון של מסחר אחרי הנעילה (After hour trading), כפי שנעשה בארה"ב.
- שכלול של מערכת המסחר שלא השתנתה כבר שנים והוספה של פקודות מתוחכמות נוספות כמו סטופ לוס וטייק פרופיט.
- זיכוי בעמלות (Rebate) לסוחרים שמבצעים פעולות רבות ומספקים נזילות למסחר, כפי שנהוג בכל הבורסות בארה"ב.
- הקלה על סוחרים המבצעים מכירות בחסר על-ידי הקמת מאגר השאלות שימנע את המצב הקיים היום, שלא מאפשר לבצע מכירה בחסר כאשר כתבי ההשאלה נמצאים בבנק אחר.
- חיוב בעמלות אי ביצוע על סוחרים (בעיקר מכונות) המעבירים פעולות רבות מידי שאינן מבוצעות אך עלולות לגרום למצגי שווא בספרי הפקודות.
- הידברות עם הרשות לניירות ערך כדי לבחון אם כדאי להמשיך עם החקיקה המתגבשת להסדרת תחום החיתום, שגם מבטיחה להקטין את כמות הפעילים בתוך כך, וגם מכבידה על החברות המגייסות חוב.
בבורסה לא מתקיימת החלפה אמיתית של סחורות אך ההתנהלות בה משפיעה על המתרחש בשאר מגזרי המשק. כדי שהכלכלה בישראל תמשיך להתפתח, חשוב עד מאוד שהמסחר בבורסה יתקדם וישתכלל.
הנהלת הבורסה הנוכחית כושלת זה זמן רב במציאת פתרון לדעיכת המוסד אותו היא מנהלת. הגיע הזמן שבבורסה יבינו שהם לא רגולטורים שתפקידם להסדיר, אלא שהם מנהלים של עסק כושל, שהאחריות לשיפורו מוטלת עליהם והיוזמה לשינויו צריכה להגיע מהם.
חיים ונציה הוא מנכ"ל פרוקסימה בית השקעות: אין לראות במאמר זה ייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.