לפיד בכנסת: "אני נושא את כאבן של השכבות החלשות"

שעות ספורות לפני ההצבעה במליאת הכנסת על תקציב המדינה בקריאה ראשונה, עלה שר האוצר, יאיר לפיד, לדוכן הנואמים בכנסת והתייחס לגזירות ולקיצוצים. "אני מצטרף בכל ליבי לכל מי שנושא עמו את כאבן של השכבות החלשות", אמר לפיד, "הם לא שקופים בעינינו. הם כאן, ואנחנו צריכים לדאוג להם כי זו חובתנו. אבל הדבר שהשכבות חלשות הכי זקוקות לו זו מדינה חזקה עם כלכלה חזקה. חלשה מדינה שהשירותים הציבוריים שלה מתמוטטים היא מדינה שפוגעת בחלשים הרבה יותר ואנחנו צריכים לפעול יחד כדי לא לתת לזה לקרות".

במשך הנאום נשמעו קריאות ביניים רבות מקרב חברי האופוזיציה במליאה נגד דבריו, ואילו לפיד מצידו המשיך בנאומו.

שר האוצר אמר כי יש לראות בקיצוצים גם הזדמנות. "מי שקרא את ספר התקציב ביושר, ולא רק חיפש איך להתנגח ואיך לייאש את הישראלים, יודע שהתקציב הזה לוקח את הקיצוץ הגדול - לוקח את הבעיה - והופך אותה להזדמנות".

לפיד הציג בפני חביר הכנסת את מטרות התקציב ואמר כי ישנן שתי מטרות: "המטרה הראשונה היא לתת מענה מהותי לגירעון המבני העמוק שהמשק הישראלי מצוי בו, גירעון מבני של 35 מיליארד שקל. הגירעון החמור הזה יכול היה להמשיך ולהתגלגל. המליאה הזו רוויה באנשים פוליטיים שוודאי היו מבינים לו היינו בוחרים בבחירה הקלה, לא לעשות כלום. פשוט לתת למצב שבו הממשלה לוקחת על עצמה יותר התחייבות מכפי שהיא יכולה לעמוד בהן להימשך. אלא שאם לא היינו עושים דבר, הגירעון המבני בשנת 2013 היה מגיע ל- 55.6 מיליארד שקל, ובשנת 2014 ל- 62.2 מיליארד שקל. דירוג האשראי של ישראל היה נפגע, מחירי הריביות על החוב היו עולים, ובמקום להוציא מיליארדים על חינוך ורווחה, היינו מוציאים אותם על תשלום ריביות. כבר היום, כשהריביות זולות יחסית, אנחנו מוציאים למעלה מ-40 מיליארד שקל על ריביות ועמלות, אסור לנו לתת לסכום הזה לעלות כי זה פשוט כסף שהולך לפח".

לדבריו, "אז במקום לחמוק מאחריות, בחרנו לעשות את המעשה האחראי - כי אין למשק הישראלי ברירה אחרת, אלא לסגור את האוברדראפט העצום הזה וכמה שיותר מהר. כל זאת תוך התכנסות ליעד הגירעון ולמגבלת ההוצאה הממשלתית, כפי שאושרו כאן במליאת הכנסת בשבוע שעבר".

את המטרה השנייה, לדברי לפיד, יש ליישם במקביל ליציאה מהמשבר והיא לדבריו "הנחת תשתיות לצעדים בוני צמיחה ואמון. למדינת ישראל יש יתרון שיש למעט מאוד מדינות: אנחנו יודעים להשתנות. יש משהו בד.נ.א. שלנו שמאפשר לנו להקים מדינה מכלום, ולקלוט מיליון וחצי עולים מרוסיה כמעט בבת אחת, ולעשות את המעבר מחברה חקלאית לחברה תעשייתית, ומחברה תעשייתית לחברת היי טק, ולהכנס ממשברים ולצאת מכל אחד מהם חזקים יותר ממה שנכנסנו. זה מה שאנחנו עושים עכשיו".

בניגוד לביקורת הקשה על הגזירות ועל העדר מנופי צמיחה, טוען לפיד כי מדובר ב"תקציב של צמצום פערים, של הגדלת היקף ההשתתפות בשוק העבודה ורמת הפריון במשק, של נשיאה שווה בנטל הכלכלי, של יציאה מתרבות של קצבאות לתרבות של עבודה, של החזרה של אתוס וערכים משותפים, של צמצום הבירוקרטיה וייעול המגזר הציבורי, של טיפול בריכוזיות במשק וביוקר המחיה כדי שהמחירים ירדו והשקל יהיה שווה לנו יותר, של הורדת מחירי הדיור - במקביל למהפיכה שהתחלנו בה בקבינט הדיור' של מאבק חסר פשרות בהון השחור - כדי לייצר פה חברה הוגנת. ולא רק הוגנת, אלא גם חברה שהיא ידידותית למגזר העיסקי, שלא פועלת לפי הרוח הפופוליסטית הרעה שנושבת ברחובות ולא פעם גם בבית הזה. אנחנו רוצים אנשי עסקים מצליחים במדינה, אנחנו רוצים יזמים, אנחנו רוצים אנשים שפותחים עסקים, אנחנו רוצים שחברות בינלאומיות גדולות יבואו הנה ויפתחו פה מפעלים, אנחנו רוצים אנשים שמרוויחים והולך להם והאנשים האלה לא צריכים להיות נרדפים בידי קנאה וחוסר פירגון".

שר האוצר המשיך: "היו לא מעט דיבורים על הקיצוץ שיש בתקציב הזה, אבל אולי כדאי שנזכור גם את מה שהוספנו, גם בעת הקשה הזו למשק הישראלי. הוספנו 9.1 מיליארד שקל לתקציב משרד החינוך וחייבנו לימודי בסיס לכל ילד בישראל. בתקציב הזה נוספו כ-3 מיליארד שקל למשרד הבריאות ומתוכם 600 מיליון שקל לסל התרופות. הקצנו 500 מיליון שקל לתכנית רב-שנתית לשעות סיעוד ולתרופות לניצולי שואה ו-500 מיליון שקל נוספים לתכנית חומש לשילוב חרדים בשוק העבודה. הוספנו 2.9 מיליארד לתקציב המשרד לבטחון פנים, ו-4.7 מיליארד לתחבורה. הקדשנו מיליארד שקל למשרד הרווחה ומתוכם 200 מיליון שקל לקרן לבטחון תזונתי לילדים. הוספנו 100 מיליון שקל למלגות לילדים מוחלשים ו-35 מיליון שקל למנהל הסטודנטים כתמיכה לסטודנטים עולים. לא נגענו במענקי האיזון לרשויות החלשות, יועברו להם 2.8 מיליארד שקל לטובת שירותי רווחה וחינוך לתושביהן". מנגד, לדבריו, "לא נגענו בתקציב חינוך חינם לגילאי 3-4. לא נגענו בקצבאות הזקנה. לא נגענו בקצבאות הנכות".

לדברי לפיד, במרכז התקציב "נמצא חזון האדם העובד. הוא בא לידי ביטוי בחיוב לימודי הליב"ה בכל מוסד חינוכי המתוקצב על-ידי המדינה; הוא בא לידי ביטוי בהקמת מרכזי הכשרה והשמה לתעסוקה ובהנעת מערכת של רפורמות ותמריצים שיגדילו את ההשתתפות במעגל העבודה; הוא בא לידי ביטוי ברפורמת המזון וברפורמת הרכב ובמהפיכה בתחום התקינה, ובשורה ארוכה של צעדים אחרים שנועדו להוריד את יוקר המחיה; הוא בא לידי ביטוי בזה שהפכנו את מיצוי כושר ההשתכרות לקריטריון המוביל בקבלת הטבות מהמדינה, הטבות כמו הנחה בארנונה וסבסוד מעונות יום. כל זה יוצר תשתית תומכת עבודה. כי אם יותר אנשים יעבדו וישלמו מיסים, הנטל יתחלק בין כולנו, היכולת שלנו לעזור לחלשים תגבר, ונוכל להמשיך ליצור פה כלכלה שמבוססת על חדשנות ועל יצירתיות, שזה היתרון היחסי שלנו על העולם".