עורכי דין בכירים בלשכת עורכי הדין מוחים על הצעת חוק שאושרה השבוע על-ידי ועדת הכלכלה לקריאה ראשונה, לפיה שכר-הטרחה שמשלמים רוכשי דירות חדשות יוגבל ל-5,000 שקל. לטענתם, יישום הצעת החוק יביא לעליית מחירי הדירות.
עורכי הדין אמיר חן, שותף במשרד פישר-בכר-חן, ועו"ד אבי ללום, שותף במשרד עמית-פולק-מטלון, המשמשים גם כיושבי-ראש משותפים בוועדת הקניין והמקרקעין במחוז תל-אביב והמרכז של לשכת עורכי הדין; וכן עו"ד רונית שבירו, מ"מ יו"ר ועדת הקניין והמקרקעין במחוז תל-אביב והמרכז בלשכת עורכי הדין; פנו במכתב ליו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ אבישי ברוורמן.
במכתב טוענים עורכי הדין כי הנחות היסוד של מציע הצעת החוק אינן מבוססות מבחינת הפרקטיקה המקצועית הנהוגה בתחום, וכי עמדת כל עורכי הדין העוסקים מאוחדת בהתנגדותה להצעת החוק, שיש בה משום פגיעה קשה בחוק יסוד: חופש העיסוק במדינה חופשית ומתוקנת, ופגיעה קשה ואנושה במגזר שלם של עורכי דין במדינה.
"שכר-טרחתו של מעניק שירותים במסגרת מקצועות חופשיים, ביניהם גם עורך דין, נגזר מכוחות השוק, ואין להתערב בו לרעה באמצעות רגולציה", כותבים עורכי הדין. "ההפך הוא הנכון. על הרגולציה להיטיב עם עורך הדין ולהגן עליו, מאחר ששכר-טרחתו הוא זעום לעומת חובות הזהירות הנרחבות בהן הוא חב כלפי הצדדים בעסקה בה הוא מטפל".
חן, ללום ושבירו מוסיפים כי "כשם שלא ניתן לקבוע את שכרם המקסימלי של מתווכים, רופאי שיניים, רואי חשבון, פסיכולוגים, זמרים, פקידים, מאבטחים, מוכרים בחנויות וכדומה - כך אין להתערב בשכר-טרחתו של עורך הדין".
בנוסף מנמקים עורכי הדין את עמדתם בכך שעורך הדין למד שנים רבות על מנת לרכוש את ההשכלה הנדרשת ממנו לביצוע תפקידו, ונדרשת ממנו אחריות עצומה בבואו לטפל בעסקת רכישה של דירת מגורים חדשה.
כמו כן, עורכי דין שמלווים יזמים מרגע רכישת הקרקע ועד לאישור התוכנית, הנפקת היתר הבנייה והקמת פרויקט המגורים, מלווים אותם במשך 3-7 שנים ללא תמורה, ורק אחר-כך מטפלים בהסכמים מול הרוכשים, ודואגים להבטיח את כספם בהתאם לחוק המכר. בנוסף, עורכי הדין דואגים לרשום הערות אזהרה על שם הקונים ובהמשך לרשום את הדירה על שמם בטאבו.
לטענתם, מדובר בעבודה מאומצת של שעות ארוכות, המתפרשת לעיתים על פני שנים ממושכות, ועל כן שכר-הטרחה מצד הקונה בגובה 1.5% בתוספת מע"מ מסכום הדירה הינו שכר-טרחה זעום.
עורכי הדין מביאים במכתבם השוואה לשכר-טרחתו של עורך הדין בארה"ב העומד על 3%-5% ממחיר הדירה - פי שלושה משכר-טרחתו של עורך הדין הישראלי.
"הצעת החוק תחטיא את מטרתה, שהינה ככל הנראה להפחית מההוצאות המוטלות על רוכש דירה מחברת קבלנית, משום שסביר יותר להניח כי סכומים אלה יוספו למחיר הדירה, ובעקבות זאת נטל המס על הדירה יעלה", מזהירים עורכי הדין.
לדבריהם, אם יבוטל הנוהג על-פיו רוכשי הדירה משלמים ליזם "השתתפות בהוצאות משפטיות" מעבר למחיר הדירה - התוצאה תהייה העלאת מחירי הדירות בהתאם על-ידי היזמים, וזאת מאחר שההסכם הוא בין היזם לעורך הדין.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.