היועמ"ש וינשטיין: "הצעת החוק לשוויון בנטל - לא שוויונית"

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, מאשר את נוסח חוק הגיוס המתגבש בממשלה, וזאת אף שלדבריו יש בהסדר המוצע "קשיים משפטיים".

בהופעתו הבוקר (ג') בפני ועדת השרים לשוויון בנטל מסר היועמ"ש את עמדתו, ולפיה למרות הקשיים המשפטיים שיש בהסדר, "ניתן לומר שאין מניעה חוקתית לקבלתו" - בכפוף להערות שונות של היועמ"ש, ובראשן שהחוק יחוקק כהוראת שעה זמנית, בכל הנוגע להוראותיו הפוגעות בעיקרון השוויון.

ההסדר המוצע קובע לגבי תלמידי הישיבות כי למשך 4 השנים הקרובות, עד לחודש יולי 2017, ייקבעו יעדי גיוס מרצון מקרב תלמידי הישיבות לצה"ל וכן יעדי הצטרפות מקרבם לשירות אזרחי, יעדים שיגדלו משנה לשנה.

במהלך "תקופת ההסתגלות" הזו לא תחול חובת גיוס על תלמידי הישיבות, אך יינקטו צעדים אחרים שאמורים להביא לעלייה בשיעורי הגיוס לצה"ל וההצטרפות לשירות האזרחי מקרב תלמידי הישיבות: צעדים ליצירת תמריצים כלכליים לעידוד לגיוס הגיוס לצה"ל וההצטרפות לשירות האזרחי, ונקיטת צעדי אכיפה ובקרה על כך שמקבלי דחיית השירות בגין "תורתם אומנותם" אכן לומדים בישיבות.

החל מחודש יולי 2017 תחול חובת גיוס כללית על תלמידי הישיבות (שהיו בני פחות מ-18 ביום תחילת החוק), למעט 1,800 תלמידים "מתמידים" מתוכם, שייקבעו בכל שנה על-ידי שר הביטחון ובשים לב להמלצת ועד הישיבות בארץ ישראל. תלמידים אלה יוכלו להמשיך ולקבל דחיית שירות עד הגיעם לגיל 26, אז יוכלו לקבל פטור משירות.

עם החלת חובת הגיוס, יחויבו תלמידי הישיבות להתגייס בהגיעם לגיל 21, תוך שצה"ל יהיה רשאי להציע להם להשתלב בשירות אזרחי, שמשכו יגדל ב-50% לעומת המצב היום. לא הסכים התלמיד - יגויס לשירות צבאי.

תלמידי ישיבות שבמועד תחילת החוק יהיו בני 22 ומעלה, יוכלו לקבל עם תחילת החוק פטור מיידי משירות, שיאפשר להם לצאת לשוק העבודה, דבר שעד כה לא היה באפשרותם לעשות לנוכח דחיית השירות שלה היו כפופים ושחייבה אותם ללמוד בישיבה ללא אפשרות לצאת לעבוד.

תלמידי ישיבות שבמועד תחילת החוק יהיו בני 22-18 יוכלו לקבל דחיית שירות משנה לשנה עד הגיעם לגיל 24, אז יוכלו לקבל פטור משירות. תלמידי ישיבות שבמועד תחילת החוק יהיו בני פחות מ-18, יחוייבו כאמור החל מיולי 2017 בגיוס לצה"ל, עם הגיעם לגיל 21.

לגבי ישיבות ההסדר, ההסדר המוצע קובע כי משך שירותם הפעיל של תלמידי ישיבות ההסדר יעלה מ-16 חודשים ל-17 חודשים.

"בכפוף להערות"

עמדתו של וינשטיין היא שלמרות הקשיים המשפטיים שיש בהסדר המוצע, ניתן לומר כי אין מניעה חוקתית לקבלתו, בכפוף להערותיו הבאות, המתבססות על הצורך להשיג בחוק החדש את התכליות שהוגדרו בפסק דינו של בג"ץ בעניין חוק טל.

* קביעת ההוראות הבעייתיות כהוראות שעה, כלומר הוראות חוק הקצובות בזמן: לגבי כלל ההוראות בהסדר המעוררות פגיעה בשוויון - עמדת היועמ"ש היא שיש לקבוע הוראות אלה כהוראות שעה קצובות בזמן. נוכח פגיעתן של הוראות אלה בשוויון, אין לקובען כהוראות של קבע, אלא יש לקובען כהוראות שעה, שלקראת סיום תוקפן יהיה על הכנסת והממשלה להידרש אליהן שוב. ניתן להמשיך את הוראות השעה מעבר ליולי 2017, ובלבד שלא יהיו "ארוכות מדי".

* היעדר חובת גיוס: עמדת היועמ"ש היא שניתן לקבל את המודל בהסדר שלפיו ב-4 השנים הקרובות לא תחול חובת גיוס אלא ייקבעו יעדי גיוס מרצון, ובלבד שלצד קביעת יעדים אלה יינקטו צעדים משלימים, שיבואו במקום חובת הגיוס, ויהיה בהם כדי לעודד התגייסות של תלמידי ישיבות לצה"ל במהלך תקופת ההסתגלות. "ככל שהסדרים אלה יהיו משמעותיים ואפקטיביים יותר מבחינת ההסתברות שיביאו להתגייסות תלמידי ישיבות, כך ניתן יהיה לקבוע כי אין מניעה חוקתית בהיעדר קביעה של חובת גיוס".

* גיוס בגיל 21: מדובר בהוראה שיש בה פגיעה בשוויון כלפי המגויסים שאינם תלמידי ישיבות, שככלל מחויבים להתגייס לצה"ל בגיל 18. אין מניעה חוקתית לכלול הוראה זו בהסדר המוצע, ובלבד שההוראה תיקבע כהוראה קצובה בזמן, כלומר כהוראת שעה.

* שירות אזרחי: האפשרות לבצע שירות אזרחי במקום שירות צבאי תהיה נתונה על-פי ההסדר המוצע לתלמידי הישיבות בלבד. הקביעה כי חלופה של שירות אזרחי תוצע רק לתלמידי הישיבות ולא ליתר המגויסים, מעוררת קושי מבחינת השוויון. יחד עם זאת, לנוכח הקשיים התרבותיים של חלקים ניכרים מבני הקהילה החרדית עם השירות בצה"ל, ולנוכח הרצון לאפשר להם להסתגל באופן מדורג ותהליכי לשירות זה (מה שהוכר כתכלית ראויה על ידי בג"ץ), "נראה כי ניתן, בשלב זה, וכהוראת שעה קצובה בזמן, לקבל את ההסדר הזה, ובלבד שלקראת סיום תקופתה של הוראת השעה תשוב הסוגייה ותיבחן בשים לב לפגיעתה בשוויון".

* גילאי הפטור: האיזון בין השיקולים השונים מוביל לכך שאין מניעה חוקתית לקבוע את הפטור הזה. אין מניעה חוקתית לקבוע את גיל 24 כגיל הפטור לתלמידי הישיבות שביום תחילת החוק יהיו בני 22-18, וזאת גם על סמך עמדתם המקצועית של הגורמים במשרדי הממשלה, וכן לנוכח הכוונה לנקוט צעדים אחרים שיעודדו גיוס למרות גילאי הפטור שנקבעו.