הממשלה אישרה את המתווה לגיוס חרדים לצבא

הממשלה אישרה היום (א') ברוב של 14 שרם מול 4 נמנעים את הרפורמה לשיוויון בנטל שגיבשה ועדת פרי להסדרת סוגיית שילובם של תלמידי הישיבות בשירות הצבאי והאזרחי . השרים שנמנעו הם: שרי ישראל ביתנו סופה לנדוור, יאיר שמיר, ויצחק אהרונוביץ' ושר השיכון אורי אריאל מהבית היהודי.

על פי החלטת הממשלה יחויבו צעירים חרדים בגיל 21 להתגייס לצה"ל בעוד ארבע שנים, פרט ל- 1,800 צעירים בכל שנתון שיוגדרו "עילויים" והם ימשיכו ללמוד תורה. הוועדה המליצה גם כי יוטלו סנקציות פליליות על חרדים שישתמטו. הצעת החוק טעונה את אישור הכנסת.

למרות המחלוקת על אורך שירותם של בני ישיבות ההסדר לצבא תמכו שרת המשפטים ציפי לבני והשר להגנת הסביבה עמיר פרץ בהחלטה אבל לטענתם מדובר בפשרה. לבני ופרץ מחו על כך שבני הישיבות ישרתו 17 חודשים בלבד. לבני אמרה שתבקש לפתוח מחד את ההסכם עם בני ישיבות ההסדר.

על פי המתווה שאושר, יחויבו תלמידי ישיבות שהינם בני 18 ומטה ביום כניסת החוק לתוקף להתייצב למיון ובדיקה בגיל 17 במרכזי קליטה שיוקמו על ידי צה"ל במיוחד עבור אוכלוסייה זו ומתוך התחשבות במאפייניה הייחודיים. בגיל 21 תחול חובת הגיוס לשירות סדיר, למעט 1800 תלמידי ישיבות אשר יוכרו כ"מתמידים" ואשר יוכלו להמשיך וללמוד עד גיל 26 ולאחר מכן יקבלו פטור משירות. לבני הישיבות תנתן אפשרות לבחור בשירות אזרחי כחלופה לשירות צבאי בהתאם לצרכי הצבא ושיקול דעתו.

תלמידי ישיבות שמלאו להם 22 ומעלה ביום כניסת החוק לתוקף יוזמנו למרכזי קליטה של צה"ל ויוצעו להם מסלולי שירות שונים המותאמים לאורח חייהם. במידה ויבחרו שלא לשרת, יקבלו פטור משירות ביטחון ומחובת הלימודים בישיבה ויוכלו לצאת ולהשתלב בשוק העבודה, ואילו תלמידי ישיבות בני22-18 ביום כניסת החוק לתוקף יוכלו להמשיך ולדחות את שירותם לטובת המשך לימודיהם בישיבה עד להגיעם לגיל 24. במהלך שנים אלו, יופעל מערך של תמריצים לעידוד שילובם של תלמידים אלו בשירות הצבאי והאזרחי וזאת, בהתאם ליעדים שתקבע הממשלה, שמספרם יעלה משנה לשנה. בגיל 24, במידה ויבחרו בני קבוצה זו שלא לשרת, יפטור אותם שר הביטחון משירות.

השר יעקב פרי שעמד בראש הוועדה אמר כי "מדובר בשינוי היסטורי, הנוגע לאחת מן הסוגיות המורכבות והרגישות ביותר בחברה הישראלית, האחריות למימוש ויישום הרפורמה מוטלת כעת על כולנו, הממשלה והכנסת גם יחד".

בפתח ישיבת הממשלה היום אמר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "נעשה את השינוי הזה בהדרגה, תוך התחשבות בצרכים המיוחדים של הציבור החרדי. המטרה שלנו היא לקדם שני יעדים: שילוב של צעירים חרדים בשירות בצה"ל ובשירות הלאומי, ולא פחות חשוב מזה - שילובם בשוק העבודה. אני מבקש להודות לחברי הוועדה להגברת השוויון בנטל, ובראשם השר יעקב פרי, שעשו עבודה מצוינת - אתם ראויים באמת לכל שבח. אני מייחס חשיבות רבה לשילובם של ערביי ישראל בשוויון בנטל, ובמתווה המוצע יש התייחסות לנושא, אבל לדעתי הוא עדיין איננו שלם ונצטרך להמשיך ולטפל בעניין זה ולהשלימו".

ח"כ כבל תקף את החלטת הממשלה לאשר את המתווה לשיוויון בנטל: "הממשלה מנציחה היום בלוף בחסות החוק. כל בר דעת מבין שצה"ל לא יוכל לקלוט חרדים בני 21 עם ילדים ולכן ההחלטה שהתקבלה הבוקר יוצרת לשנים רבות מצב יותר גרוע מאשר המצב הנוכחי. לא מתקנים עוול אחד באמצעות יצירת עוול חדש".

כבל הוסיף כי במקום מתווה ועדת פרי עדיף להכפיל את מכסת הפטורים על פי "תורתו-אומנותו" ובלבד שכל מי שלא נכלל במסגרת זו יגויס כמו יתר בני גילו בגיל 18. "הייתה לממשלה הזדמנות בלתי חוזרת לתקן ליקוי של 65 שנים, אך היא בחרה בללכת בלי ולהרגיש עם. כעת היא תצטרך להסתכל בעיניהם של בנות ובני ה-18 שמגיעים לבקו"ם ולהסביר להם מדוע בני גילם החרדים לא נמצאים לצדם".

ח"כ משה גפני יצא גם הוא נגד ההחלטה: "ההחלטה היא כתם על מדינת ישראל שהופכת להיות המדינה היחידה בעולם אשר קובעת כי לימוד תורה איננו דבר לגיטימי. לומדי התורה שמגנים על העולם כולו כמאמר הנביא 'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי' - הם התשתית עליהם קיים העם היהודי. אם מישהו סבור שכתוצאה מהחוק יהיה אחד שיסגור את הגמרא ויפסיק ללמוד תורה - טועה טעות חמורה. אנו לא מתייחסים לפוליטיקאים שהפכו את הנושא לאג'נדה פוליטית, אולם לא יסולח לראש הממשלה בנימין נתניהו יו"ר הליכוד שקיבל מאיתנו תמיכה גורפת עשרות שנים, ולנפתלי בנט יו"ר הבית היהודי שנחשבת מפלגה דתית ויש בקרבה לומדי תורה".