המחוזי: לחשוף גם את החברות הפרטיות שקיבלו הטבות מס

מהלומה נוספת לאוצר ולרשות המסים: שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן, דחתה היום (ה') את בקשתם לעכב את ביצוע פסק הדין, המורה להם למסור ל"גלובס" את זהות החברות הפרטיות שקיבלו את הטבות המס הגבוהות ביותר מכוח חוק עידוד השקעות הון בשנים 2006-2012.

עוד קבעה השופטת כי על האוצר ורשות המסים להודיע לה עד יום ראשון הקרוב האם בכלל קיימות חברות פרטיות בין 10 התאגידים שקיבלו את הטבות המס הגבוהות ביותר בשנים הללו. זאת, כתנאי לדיון בבקשתם שלא לחשוף את גובה ההטבות שקיבלו חברות אלה, עד להכרעת בית המשפט העליון בערעור שבכוונתם להגיש בעניין.

קודם לכן הודיעו האוצר ורשות המסים כי יפרסמו בתוך ימים ספורים את שמות החברות הציבוריות שקיבלו הטבות מס בשנים 2006-2012 מכוח החוק לעידוד השקעות הון; וכן את סכומי ההטבות שקיבלו בכל שנה החברות הציבוריות שנכללו ברשימת 10 התאגידים, שקיבלו את ההטבות הגבוהות ביותר. עם זאת, האוצר והרשות הודיעו כי לא יפורסמו שמות החברות הפרטיות שקיבלו הטבות מס מכוח החוק, וכן לא את סכומי ההטבות שקיבלו.

הודעת משרד האוצר והרשות ניתנה בעקבות החלטת המחוזי בתל-אביב מתחילת השבוע לקבל במלואה את עתירת "גלובס" וסגן עורך העיתון אלי ציפורי (שהוגשה באמצעות עורכי הדין יורם מושקט ואוריין אשכולי), לחייב את המדינה לחשוף בתוך שבוע את שמות החברות הציבוריות והפרטיות שקיבלו הטבות מס לפי חוק עידוד השקעות הון, וכן את סכומי ההטבות של 10 החברות שקיבלו את ההטבות הגבוהות ביותר.

משרד האוצר ורשות המסים הבהירו כי יערערו לעליון על החלטת המחוזי לחייבם לחשוף את החברות הפרטיות שקיבלו הטבות מס. לפי ההערכה, בין החברות הפרטיות שכלולות ב"רשימת ה-10" נמצאות ישקר ואינטל.

"חיסיון מכוח חוק"

בהחלטתה לקבל את עתירת "גלובס" הבהירה השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן כי החלטתה חלה גם לגבי חברות פרטיות. "גם אם שיעור ההטבה מהווה אינדיקציה כלשהי להכנסתן של החברות הפרטיות, עדיין יש להעדיף את אינטרס הציבור במידע. זאת לאור הזכות החלשה יחסית לפרטיות של תאגידים ומנגד החשיבות הגדולה בקיום דיון ציבורי", קבעה.

השופטת דחתה את טענת משרד האוצר ורשות המסים וקבעה כי המידע המבוקש בדבר גובה ההטבות לא נכלל בגדר החיסיון מכוח פקודת מס הכנסה, וכי הרשויות אינן יכולות לסרב למסירת מידע תוך הישענות בלעדית על הוראות החיסיון.

בבקשה לעיכוב ביצוע חלקי של פסק הדין שהגישה היום לבית המשפט, טענה המדינה כי החלטת בית המשפט לאפשר את חשיפת המידע על הטבות המס בנוגע לחברות פרטיות תגרום לחשיפת הרווחים של אותן חברות, מידע שלטענתה חל עליו חיסיון בדין.

"קביעת המחוזי כי המידע בדבר סכום ההטבה אינו מצביע באופן מפורש או מדויק על הכנסותיה של חברה כלשהי, אך עשוי להוות אינדיקציה לגבי גובה הכנסתה, אינה מנומקת ולא מתמודדת עם קביעת רשות המסים, המנוגדת לה", נטען.

לדברי האוצר ורשות המסים, החיסיון שבפקודת מס הכנסה אינו מוגבל רק למידע מפורש או מדויק על הכנסה, כניסוחה של אגמון-גונן, אלא הוא חל גם על המידע בדבר הטבות המס ו"על כל תעודה, ידיעה, דוח, רשימת שומה או העתק מהם, והם מתייחסים להכנסתו של אדם או פרט בהכנסתו".

כמו כן, האוצר ורשות המסים יצאו נגד קביעת המחוזי כי לא צריך לאפשר לצדדים שלישיים, שהמידע נוגע להם ושעלולים להיפגע ממסירתו (החברות הפרטיות - ח' מ'), להציג את עמדתם ביחס לבקשה למסירת המידע, בטרם יורה בית המשפט על פרסומו. לדבריהם, קביעה זו מנוגדת להוראות בחוק חופש המידע.

בהחלטתה לקבל את עתירת "גלובס" כתבה גם השופטת אגמון-גונן כי "ההטבות הניתנות מכוח החוק לעידוד השקעות הון הן וולנטריות, וככל שחברה כלשהי תסבור כי חשיפת סכום ההטבות שהיא מקבלת גורמת לה נזק תדמיתי העולה על היתרונות הגלומים בקבלת ההטבה - פתוחה בפניה הדרך שלא לבקש הטבות".

על כך כתבה המדינה כי "נימוק זה אינו יפה בכל הנוגע למסירת מידע הנוגע לחברות שקיבלו הטבות בטרם ניתן פסק הדין, שכן אלה אינן יכולות היו לצפות מראש את פרשנותו של בית המשפט להוראות הדין".

עוד נטען כי "המחוזי שגה בקביעה זו לגופה, שכן הטבות המס ניתנות לכל חברה שמתקיימים בה התנאים הנקובים בחוק, והיא זכאית לשלם מס מופחת, ואינה מחויבת בהגשת בקשה מיוחדת לכך".