מפעלי ים המלח יפרסמו את הפרוטוקולים בבוררות על התמלוגים

הישג משמעותי לתנועה לאיכות השלטון ולאדם טבע ודין: בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי מפעלי ים המלח יחויבו לפרסם את הפרוטוקולים בהליך הבוררות בנושא התמלוגים.

שופט בית המשפט לעניינים מינהליים, ד"ר יגאל מרזל, דחה את עתירת מפעלי ים המלח נגד פרסום הפרוטוקולים והעדויות של הליך הבוררות בסוגיית תמלוגי ים המלח, וקבע כי לא מדובר במחלוקת פרטית, אלא בסכסוך בעל מאפיינים ציבוריים מובהקים: "בסוגיית היקף התמלוגים שהמדינה מקבלת - כנאמנת הציבור כולו - בגין הניצול של משאבי הטבע של הציבור כולו", נכתב בפסק הדין.

באוגוסט 2012 פנו ארגון אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון למשרד האוצר, בדרישה לפרסם את כל המסמכים הנוגעים להליך הבוררות שמנהלת המדינה מול מפעלי הים המלח, באשר לאופן חישוב התמלוגים על האשלג שישלמו המפעלים.

משרד האוצר נענה לבקשת הארגונים, אך מפעלי ים המלח הגישו עתירה לבית המשפט המחוזי בירושלים, במטרה למנוע את פרסום המסמכים ואת שיתוף הציבור בהליך זה.

העתירה הוגשה נגד החלטה של מדינת ישראל - משרד האוצר להיעתר לבקשה לפי חוק חופש המידע, בקשה שהגישו אדם טבע ודין והתנועה למען איכות השלטון בישראל.

הבקשה הייתה למסור כתבי טענות ופרוטוקולים מבוררות שמתנהלת בין מדינת ישראל לבין מפעלי ים המלח בע"מ. את הבוררות יזמה המדינה, ובמסגרתה היא תובעת סך משוער של 291 מליון דולר.

הטענה העיקרית של המדינה בבוררות היא לתשלום בחסר של תמלוגים בגין ניצול אוצרות הטבע של ים המלח. בירור ההליך בבוררות דווקא נעשה בהתאם לתניית בוררות בשטר הזיכיון וחוק זיכיון ים המלח. הבוררות מתנהלת לפני השופטת (בדימוס) טובה שטרסברג-כהן ועורכי הדין אלכס הרטמן ורם כספי.

בית המשפט דחה את טענת העותרת, מפעלי ים המלח, שלפיה כאשר המדינה היא צד להליכי בוררות, היא אינה בגדר "רשות ציבורית" החייבת במסירת מידע לפי חוק חופש המידע.

בהקשר זה קבע בין היתר בית המשפט כי לשון חוק חופש המידע ותכליתו מחייבים את דחיית טענת העותרת, וכי אין מקום להבחין בין "כובעים" שונים של הרשות הציבורית, אפילו כאשר היא צד להליכי בוררות.

נקבע כי גם אם יש אינטרס להגן על הליכי בוררות ופרטיותם, אין מדובר בעיקרון מוחלט אלא בעיקרון יחסי, שיש לאזן אותו אל מול עקרונות ואינטרסים ציבוריים נוגדים - כגון זכות הציבור לדעת. הדגש בפסק הדין הוא בקביעה שלפיה האיזון צריך להיעשות בתוך חוק חופש המידע.

"שקיפות ציבורית"

עם זאת, ובמסגרת החשיבות של קבלת החלטה מאוזנת בנדון, החזיר בית המשפט ב-3 הקשרים קונקרטיים וספציפיים את העניין למדינה, על מנת שתקבל החלטה סופית: מדובר בשקילת אפשרות הפגיעה שבמסירת מלוא המידע בצדדים שלישיים מלבד מפעלי ים המלח; ובשמיעה של טענות קונקרטיות וספציפיות של מפעלי ים המלח בעניין אי-מסירה של מידע שיש בו סודות מסחריים וכלכליים שלה, או מידע שהותנה לגביו באופן מפורש או משתמע שהוא לא יימסר לצדדים נוספים (מסמכים וחוות-דעת).

בית המשפט קצב לוח זמנים קצר לעניין זה, ותוך שנמתחה גם ביקורת על מחדלים של העותרת, מפעלי ים המלח, בשל כך שהיא לא טענה כנדרש טענות אלה לפני הרשות המינהלית לפני הגשת העתירה.

נוכח דחייתה של העתירה ברובה, ולנוכח המחדלים הדיוניים בהתנהלות מפעלי ים המלח, בית המשפט הטיל עליה לשאת בהוצאות מדינת ישראל ובשכר-טרחת עורכי דין בסך של 30 אלף שקל; וכן בהוצאות אדם טבע ודין והתנועה לאיכות השלטון בסכום של 20 אלף שקל נוספים.

עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין, מסר בתגובה כי "בית המשפט קבע בהחלטה תקדימית כי אין חיסיון על הליכי בוררות שבהם מעורבת המדינה. המידע הציבורי שייך לציבור, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר במשאבי טבע כמו ים המלח השייכים לציבור.

"לא זאת בלבד שמפעלי ים המלח ממשיכים לנצל באופן מחפיר את משאב ים המלח, הם גם ביקשו להסתיר מהציבור את המידע בנוגע לתביעה המתנהלת נגדם בגין כספים שלא שילמו עבור ניצולו. יש לברך על ההחלטה האמיצה של בית המשפט, אשר הציב היום את ערך שקיפות המידע הציבורי כערך עליון ובסיסי".

לדברי עו"ד נדאל חאיק מהתנועה לאיכות השלטון, "החלטת בית המשפט היא נקודת ציון חשובה במאבק למען שקיפות ציבורית בכל הנוגע למשאבי הציבור. בית המשפט קבע כי ההחלטות אודות משאבי הטבע של הציבור ראוי שיונחו לעיונו וביקורתו של הציבור הרחב. מקום בו עסקינן בסוגייה בעלת השלכות ציבוריות וכלכליות חסרות תקדים - הכלל הוא שקיפות ציבורית ומעורבות אזרחית". (עת"מ 37987/01/13).

כיל: חשיפת הסודות המסחריים תגרום נזק

מחברת כיל נמסר בתגובה: "כיל בוחנת את החלטת בית המשפט. עוד בראשית תהליך הבוררות, כיל הודיעה על נכונותה לחשוף בפני הבוררים ונציגי הממשלה את כל המידע הנדרש לצורך הליך הבוררות.

"יחד עם זאת, כיל הביעה את חששה שמידע זה, הכולל סודות מסחריים, ייחשף בפני מתחרותיה וייפגע בה. על כן כיל ביקשה לוודא כי על אף הפתיחות, האמון ושיתוף-הפעולה המלא בינה לבין המדינה, לא ייגרם לחברה נזק, ולא יוענק למתחרותיה יתרון שינבע מחשיפת הסודות המסחריים. לאור זאת, נציגי הממשלה הבטיחו כי חומרים אלה ייחשפו אך ורק לצורך הבוררות.

"חשוב להבהיר כי חלק ניכר מטענות המדינה בבוררות, ובמיוחד הטענות הנוגעות למחירי העברה, דורשות התייחסות וגילוי של פירוט לקוחות, פירוט הוצאות, עלויות ייצור, רווחיות וכדומה, אשר הינן חלק אינטגרלי מהסוגיות שבמחלוקת, ואשר חשיפה שלהן או אפילו של חלקן יביאו לידי נזק ממשי לחברה.

"כיל נתנה אמון בנציגי הממשלה ובמוסד הבוררות, ולאורך כל הליך הבוררות היא חשפה באופן מלא את כל המידע והמסמכים, כולל סודות מסחריים, בפני הבוררים ונציגי הממשלה. חשיפת הסודות המסחריים בפומבי תגרום נזק ממשי לחברה ולכל בעלי העניין שלה, כולל הציבור הישראלי, עובדי החברה, בעלי המניות וממשלת ישראל.

"למרבה הצער והאכזבה, נציגי הממשלה לא התנגדו לפרסום, שיגרום נזק לחברה. כיל נמנעה מלהציג את עמדתה בתקשורת במהלך הבוררות, שבה היא דחתה אחת לאחת את כל טענות הממשלה, למרות שאם יפורסמו טענות המדינה, יתברר לציבור כי תביעת הממשלה מכיל נמוכה בכמחצית מהסכום שפורסם בתקשורת".