בשבוע שעבר הודיעה הפרקליטות כי לא תייצג את רשות השידור בעתירה לבג"ץ הדורשת את הדחתו של מנהל חטיבת החדשות משה נסטלבאום, בעקבות תלונות על הטרדה מינית מילולית שהוגשה נגדו. אנשי הפרקליטות הגיעו למסקנה - בצדק כנראה - שעמדת הרשות אינה ראויה להגנה.
לסירוב הזה יש מחיר מובהק: רשות השידור הודיעה כי היא שוכרת את שירותיו של עורך דין פרטי ומוכר. ובמילים אחרות: עשרות אלפי שקלים מכספי הציבור יממנו את ייצוג העמדה שהפרקליטות - עורך הדין של המדינה - מצאה שאינה ראויה להגנה.
זהו אינו המקרה הראשון שבו גוף ציבורי או ממשלתי שוכר עורך דין פרטי אחרי שהפרקליטות דחתה אותו בטענה שאינה יכול להגן על עמדתו. ברשות השידור בעצמה היו בעבר מקרים כאלה. למשל - ייצוג בתביעת דיבה שהגיש נגדה עופר נמרודי, שהיה בזמנו מו"ל "מעריב".
מה שמרגיז פה הוא הקלות שבה הכסף הציבורי יוצא מהכיס. אולי הגיע הזמן לקבוע כי במקרים כאלה, מי שהחליט לשכור עורך דין פרטי גם יממן אותו - או לכל הפחות שיעשה כן אם יפסיד בתיק? אפשר לבסס זאת, למשל, על מודל האחריות הכספית האישית שהוטלה על ראשי ערים.
ממשרד המשפטים נמסר: "רשות השידור היא תאגיד סטטוטורי, ולאור זאת אינה מחויבת בייצוג הפרקליטות, ואף הפרקליטות אינה מחויבת לייצגה - למשל, במקום בו עמדת הפרקליטות או המדינה שונה מעמדת הרשות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
