עם הפנים לכסף

שנתיים וחצי אחרי סילוקו של חוסני מובארק מהשלטון, מתגלה לעיני כול הגיבורה הטרגית של מצרים בעידן הזה - הקלפי. אותה קופסת פלסטיק שקופה-למחצה הפכה להיות בבואתו של החלום המצרי שהתרסק.

עשרות שנים היא לא דיברה אליהם. כל ילד מצרי יספר לך כיצד בעבר, בתום יום בחירות, צפה במבוגרים, חברי ועדת הקלפי, משליכים את הקלפיות החתומות לנילוס או לאיזה בוידעם נסתר. איש לא התייחס ברצינות לקולו של הבוחר. התוצאות, מנותקות מן ההצבעה, הוכרזו מתוך מוחם הקודם של השליטים.

אבל אז באה "מהפכת 25 בינואר" (2001), והנשיא דאז מובארק, סמלו של משטר הקלפיות המזויפות, נשלח הביתה. הקלפי נולדה מחדש. רעננה, מחבקת, ובעיקר מבטיחה נצורות. מאז ובמשך שנה וחצי, ביקרו אותה המצרים 5 פעמים. תחילה הצביעו במשאל-עם על טיוטת חוקה. אחר-כך בחרו את הבית התחתון של הפרלמנט. בעקבותיו את הבית העליון. לבסוף נקראו למשאל-עם על חוקת קבע.

בהפיכה שביצעו הקצינים בתחילת יולי, לפני שבועיים, הם מחקו את הכול: את החוקה, ואת הנשיא, שמונה בתום הליך בחירות. כבר לפני שנה הם פיזרו את הפרלמנט. לפני שבוע - את הבית העליון. הלב יוצא לאותו מפגין מקהיר, תומך האחים המוסלמים, שצעק שלשום למצלמות: "5 פעמים יצאתי לבחור, ו-5 פעמים הם ביטלו את החלטתי בהבל-פה". אותו אזרח ייקרא לקלפי בעוד כמה חודשים. שוב הוא יישאל להחלטתו על נוסח חדש לחוקה. אחר-כך יפצירו בו לבחור את שני בתי הפרלמנט, ובעקבותיהם גם נשיא קבע.

בינואר 2011 הם היו מוכנים להקריב את חייהם, ובלבד שמובארק ייעלם. היום הם תולים תקוותם בממשלה החדשה, שנבראה בדמותו של המשטר הישן. בראשה עומד ד"ר חאזם בבלאווי, 77, שר האוצר לשעבר. זוהי ממשלת טכנוקרטים, נקייה מנציגי האחים המוסלמים, ובעלת אופי כלכלי ברור. בבלאווי הוא בוגר לימודי כלכלה בסורבון. בעברו שימש כיועץ לקרן המטבע הערבית. לצידו מונה סגן, ד"ר זיאד בהא א-דין, לשעבר היועץ המשפטי של הבנק המרכזי המצרי.

בלשכת הנשיא (הזמני) ימצאו שניהם את ד"ר מוחמד בראדעי, זוכה פרס נובל לשלום. בראדעי שירת 27 שנים מחייו בתפקידים בכירים באו"ם, ואין כמוהו מבין המצרים להכיר את העולם הגדול. תפקידו העיקרי לגייס במערב השקעות עבור קופתה המדולדלת של ארצו.

מעבר לפינה אורב למצרים מדרון כלכלי. יתרות המטבע צנחו בשנתיים האחרונות מ-34 מיליארד דולר ל-16 מיליארד בלבד. החוב הממשלתי עומד על 33 מיליארד דולר. קרן המטבע הבינלאומית מסרבת לתמוך בקופה המצרית, כל עוד תמשיך הממשלה לסבסד מוצרי יסוד כמו לחם ודלק. אך אם תוריד הממשלה את הסובסידיות, היא תקים עליה את הציבור.

ביום שלישי יציינו המצרים את חגם הלאומי. מלאות 61 שנים למהפכת הקצינים מיולי 1952, ששמה קץ למלוכה וכוננה את הרייך של לובשי המדים. הנשיאים גמאל עבד אל-נאצר, מוחמד נגיב וחבריהם נטעו אז במצרים אופטימיות. שישה עשורים אחר-כך, את קהיר שוב מנהלים הקצינים - וקשה למצוא בה סימנים לאותה תקווה.

הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גל"צ