עסקת הענק של חברת וודסייד לרכישת 30% מהזכויות במאגר לוויתן על סף פיצוץ. מדובר בעסקה בהיקף 1.25 מיליארד דולר, שעקרונותיה סוכמו בדצמבר שעבר בין וודסייד, חברת חיפושי הגז הגדולה באוסטרליה, לשותפות המחזיקות במאגר - נובל אנרג'י , קבוצת דלק ורציו . לפי מזכר ההבנות שנחתם בדצמבר הייתה וודסייד אמורה לשלם מקדמה על סך 696 מיליון דולר עם חתימת ההסכם, אך החתימה שתוכננה לפברואר מוקפאת עד שמדינת ישראל תחליט מהי מדיניותה בתחום יצוא הגז.
ביצוע החלטת הממשלה מעוכב עד להכרעת בג"ץ בעתירה שהגישו חברי כנסת בראשות שלי יחימוביץ' וראובן ריבלין. ואולם, כעת מתברר כי גורם נוסף עשוי להכשיל את העסקה. מדיווחי כלי תקשורת באוסטרליה עולה כי בקרב השותפים בלוויתן חל שינוי מהותי בתוכניות היצוא של הגז מהמאגר, כשבמקום ההתמקדות בהקמת מתקן LNG יבשתי עבר הדגש ליצוא גז בצנרת "למדינות באזור", כשהכוונה ככל הנראה בעיקר לטורקיה.
המניע של וודסייד להיכנס לעסקה היה רצונה להקים את המתקן בהשקעה של 10 מיליארד דולר ומעלה ולשווק את הגז שיפיק ללקוחותיה בסין בדרום מזרח אסיה.
שינוי בתוכניות
ואולם, בשיחה עם אנליסטים בסוף השבוע גילה מנכ"ל נובל כי הכוונה כיום היא "להוציא גז מפרויקט ה-LNG לטובת יצוא לאזור (דרום מזרח הים התיכון - ע.ב)". נובל אנרג'י נחשבה לבעלת הברית העיקרית של וודסייד בעסקה, כשמנגד קבוצת דלק לא הסתירה את אכזבתה מתנאי ההצעה של וודסייד.
בתוך כך, בחוות דעת מפורטת שנשלחה היום לחברי הכנסת העותרים בעניין יצוא הגז, ושצורפה לתגובת הכנסת לבג"ץ, מנתח היועץ המשפטי לכנסת את שאלת הצורך בעיגון החלטת הממשלה בעניין משק הגז הטבעי בחקיקה ראשית. במסגרת זו, עומד היועמ"ש לכנסת על הנימוקים התומכים בגישת הממשלה שלפיה אין צורך בהבאת הנושא לכנסת, ומפרט את הקשיים בגישה זו. היועץ מסביר כי סעיף החוק שעליו מתבססת החלטת הממשלה נועד להעניק סמכות לשר לקבל החלטות במקרים קונקרטיים וקשה לראות בו מקור הסמכה לקבלת מדיניות ארוכת שנים ובעלת השלכות נרחבות בסוגיה זו.
עוד עומד היועץ על הצורך להביא הסדרים עקרוניים להכרעת המחוקק, עניין, כלשון חוות הדעת, "התורם תרומה מכרעת לקבלת הסדרים מאוזנים וישימים, המביאים בחשבון את כלל האינטרסים הרלוונטיים. הדיון בכנסת, ובעיקר בוועדותיה, בשונה מן הדיון בממשלה ובוועדותיה, הוא דיון פתוח המאפשר לכל הגורמים להציג את עמדתם, מחייב את הממשלה להסביר ולהצדיק את הצעתה, ובכך מוביל לתיקונם של כשלים העלולים להיות חבויים בהסדר החקיקתי שהוצע במקור".
בסיכום חוות דעתו, קובע היועץ כי על יסוד הפסיקה העוסקת בסמכויות הממשלה, והאופי העקרוני, רחב ההיקף והרב-דורי של סוגיית יצוא הגז, ספק רב אם סעיף 33 לחוק יכול להוות מקור הסמכה מספק לקביעת "הסדר ראשוני" בסוגיה זו בידי הרשות המבצעת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
