בעלה ובתה של ח"כ לשעבר תירוש ישלמו כופר בגין עבירות מס

איש העסקים יוחאי תירוש, בעלה של חברת הכנסת לשעבר רונית תירוש, ובתם, הדוגמנית רותם תירוש, שנחקרו על-ידי רשות המסים בחשד לביצוע עבירות מס וזיוף מסמכים בכוונה להתחמק מתשלום מס, הגיעו להסדר כופר עם רשות המסים.

לפי ההסדר, האב יוחאי, בעל סוכנות ביטוח וחברות נוספות, ישלם למדינה כופר בסך 90 אלף שקל; והבת רותם, שלפי החשד קיבלה משכורת כאילו עבדה בסוכנות של אביה בעת ששהתה בפועל בחו"ל, תשלם כופר של 20 אלף שקל.

גם רואה החשבון של החברות שבבעלות תירוש, שנחשד בסיוע לשניים בהעלמת המס באמצעות עריכת תכנון מס שקרי לכאורה, הגיע להסדר כופר עם הרשות, לפיו ישלם 25 אלף שקל. תיק החקירה ועבירות המס שיוחסו לשלושה נסגרו.

מסמכים מזויפים

עורכי הדין עופר רחמני ואודי ברזילי, שייצגו את יוחאי ורותם תירוש, מסרו: "לטעמנו, הסדר הכופר נועד להסיר את הנושא מסדר היום. לטעמנו, אין מדובר בעבירות מס כלל ועיקר, אלא בסוגייה אזרחית שלמעשה הסתיימה זה מכבר".

מבקשת המעצר נגד השלושה - שהגיש משרד חקירות מס הכנסה תל-אביב בראשית 2011 לבית משפט השלום בתל-אביב - עלה כי תירוש (60) נחשד כי שילם לבתו משכורת בעת ששהתה בחו"ל, לא דיווח על תכנון מס החייב בדיווח וזייף מסמכים בכוונה להתחמק ממס.

רשות המסים טענה אז כי נמצא לכאורה שבשנים 2004-2006 קיבלה רותם תירוש משכורת מסוכנות הביטוח של אביה, חרף העובדה שברוב התקופה בה שולמה לה משכורת, היא שהתה בחו"ל.

תירוש האב המציא לפקיד השומה 3 מסמכים שלכאורה כתבה בתו בשנים אלה. ואולם, ברשות המסים התעורר החשד כי המסמכים זויפו. בהמשך החקירה הודתה רותם תירוש כי זייפה את המסמכים, בעצת עורך דינה. אביה טען בחקירתו כי המסמכים נראים מזויפים, אך הוא אינו יודע מי זייפם ומי העבירם לפקיד השומה.

פעילות לא מדווחת בניירות ערך

החשד השני בתיק היה לביצוע עבירה של אי-דיווח על פעילות והכנסות של חברה. תירוש היה בעל מניות בחברת "תירוש (ר.י.) השקעות ובניין", שחדלה להגיש דוחות לרשות המסים ב-2004. לאחר שנדרש על-ידי פקיד השומה, הגיש תירוש דוחות לשנים 2004-2007, כאשר בדוחות לשנים 2004-2005 נרשם כי לחברה "אין פעילות עסקית", ולא דווחו הכנסות.

ואולם, חוקרי רשות המסים טענו כי בשנים 2004-2005 הייתה לחברה פעילות ענפה בניירות ערך בסכומים המגיעים למאות אלפי שקלים לכל פעולה.

רואה החשבון טען בחקירתו כי "כדי להגיש את הדוחות כמה שיותר מהר, הוחלט להגיש את הדוח ללא הפעילות בניירות ערך, שהיא מינורית מבחינת משמעות מיסויית".

חשד נוסף שיוחס ליוחאי תירוש ולרואה החשבון היה אי-דיווח על תכנון מס החייב בדיווח. ברשות המסים טענו כי יוחאי תירוש העביר דמי ניהול בסכומים של כ-2 מיליון שקל בשנה מסוכנות הביטוח לחברת ניהול שהקים, אך לא דיווח בדוחות של שתי החברות על קיומו של תכנון המס. רואה החשבון טען כי הטופס, ובו פירוט תכנון המס, לא צורף לדוחות בטעות.

ברשות המסים טענו עוד כי נמצא שחשבוניות מסוימות של יוחאי תירוש הוגשו 3 פעמים - בתיקו האישי, בחברה שבבעלותו ולצורכי מס שבח. רואה החשבון הסביר בחקירתו כי "כנראה מנהלת החשבונות קיבלה פעם אחת את המקור ופעם את ההעתק, וכנראה בטעות רשמה את זה פעמיים".

ממשרד עורכי הדין גולדמן ושות', שייצג את רואה החשבון בפרשה, נמסר בתגובה: "מאחר שלדעתנו מדובר בסוגייה אזרחית, אנו שמחים שרשות המסים ראתה איתנו עין בעין והביאה לידי גמר מהיר ובצורה זו את הפרשה".