תנו ליצפאן לנצח

האמת? כשראיתי את החלטת הממשלה בנוגע לרענון מפת העדיפות הלאומית החדשה, היה נדמה לי לרגע כי הצעתו של שר האוצר יאיר לפיד בפייסבוק אכן אומצה, וכי הבדרן אלי יצפאן מונה לנגיד בנק ישראל. ההחלטה למנות את יצפאן לנגיד הגיונית יותר מאשר לעודד יישובים מבודדים שממוקמים מחוץ לגושי התיישבות.

נודה על האמת. הרי עוד לא קם נגיד שיש לו נוסחת-קסם להצלת כלכלה כלשהי. הכלכלה עובדת על-פי כוחות השוק. ובחלק בלתי מבוטל מהמקרים לכוחות השוק אין שום היגיון, אלא יותר תנודות של מצב-רוח, כך שזה לא משולל היגיון למנות את יצפאן - שמעלה לנו את מצב-הרוח, ומצב-רוח טוב לכלכלה - לנגיד.

מנגד, ללכת לשיחות מדיניות כאשר, מצד אחד אתה יודע שתהיה חייב במינימום לפנות יישובים מבודדים, ומצד שני אתה מעודד אליהם הגירה ומקצה להם משאבים, זה חסר היגיון! אלא אם אתה יודע שאתה לא באמת מתכוון להגיע להסדר כלשהו, ואז אתה חסר הגינות! בקיצור, טוב אתה לא יכול לצאת מזה.

מצד שלישי, בואו נחשוב על זה: כל אסיר עולה למדינה מינימום אלף דולר לחודש, כפול 104 אסירים שישוחררו (בינתיים, כי ח"כ אחמד טיבי טוען שמדובר ב-132 איש, ואני סומך עליו שהוא יודע על מה הוא מדבר), ויש לנו חיסכון של כחצי מיליון שקל בחודש. אז בכסף הזה אפשר לעודד הגירה ליישובים מבודדים. זאת התחשבות.

לפי הדיווחים מדובר באסירים מבוגרים, אז למה להטריח אותם בדרכם חזרה לטרור ולתת להם לצעוד בחשכת הליל ליישובים מבודדים לא מפותחים. קצת בתים ליד הגדר, יותר חשמל, לא יזיקו לתוכניותיהם הזדוניות.

בהחלטת הממשלה אין כל היגיון כלכלי. נפתלי בנט ההיי-טקיסט לא היה מאשר בחברה הפרטית שלו הקצאת משאבים לתחום ששייך לעבר; למחלקה שאמורה להיסגר בקרוב. לפיד המגיש הטלוויזיוני היה מלין שזה היה שבוע מביש, שבו ממשלת ישראל קיבלה החלטה לצחוק לאמריקאים בפרצוף, ובטרם נמחקו החיוכים מפניו של ג'ון קרי היא החליטה ללעוג לו ברבים ולהסביר לו כי דינן של השיחות הנוכחיות כדינם של כל הסבבים האחרים.

עופר שלח העיתונאי היה יוצא חוצץ נגד שליחת חיילים לשמור על אותם יישובים רק כי כמה אנשים לא ריאליים וסהרוריים-למחצה החליטו להתגורר במקומות מסוכנים. ואולי הוא מקווה בסתר ליבו שהפעם הדוסים ישמרו עליהם, ואז זה כבר פחות מעניין מה יעלה בגורלם.

הזיקית יכולה ללמוד מנתניהו

ובנימין נתניהו? אה נתניהו? זה לא מעניין מה הוא היה אומר אילו היה יו"ר האופוזיציה ו/או שגריר ישראל באו"ם, ו/או אם הייתה לו קואליציה אחרת. כי הזיקית יכולה ללמוד ממנו כיצד להחליף צבעים במהירות שיא. נתניהו מתרגל ומהר לכל רעיון, הגיוני או לא, ובלבד שזה יותיר אותו על כס ראש הממשלה. שהרי הוא השליח ממרומים להציל את עם ישראל מאיום ההשמדה האיראני, שהפך לקמע שלו. האיום האיראני לנתניהו הוא מה שהיה הרנטגן לנוחי דנקנר; מה שהחוזה בכוכבים הייתה לפרופסור ליאו ליידרמן.

ושמא אני כלל לא צודק. אולי אני ציני מדי בביקורתי. הממשלה מתנהלת בהתאם לכוחות השוק. כלומר, תלויה במצבי-רוח. מי אמר שצריך ושזה נכון לחפש היגיון בכל מהלך. הרי ההיגיון היה דוחק בביבי למנות את קרנית פלוג לנגידה, אבל לביבי אין מצב-רוח לזה בגלל דעות שאינן קשורות לכלכלה; והפארסה ממשיכה.

התנהלותו של ביבי כמוה כמניה. הוא עובד על-פי שיטת היצע וביקוש. יש היצע של שיחות מדיניות, אהלן וסהלן. יש ביקוש לשחרור אסירים, סחתיין. יש ביקוש להקצות משאבים ליישובים מבודדים, בבקשה. אין היצע של תומכי יש עתיד בערים כמו קריית-גת, אז לא צריך לתת להם כסף.

אלה כוחות השוק, ומה שלא - מותירים למצב-הרוח. הבעיה היא, שכאשר רואים איך החבורה הזו מתנהלת, אפילו יצפאן יצטרך לעמול קשה כדי להצליח לעשות לנו מצב-רוח.