נתניהו יבקש להאריך את כהונת טירקל; וינשטיין יתנגד

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, יבקש מחברי הממשלה בישיבתה הקרובה להאריך את כהונתם של חברי הוועדה לבחינת ‏מינויים בכירים ‎בשירות המדינה, הידועה בציבור כוועדת טירקל‏, לעוד קדנציה נוספת - כך נודע ל"גלובס".

נזכיר כי כל 3 שנים הוועדה מתחלפת כולה, כאשר לפי החלטת ממשלה מ-1999, ניתן לכהן בוועדה שתי קדנציות בלבד.

הוועדה הנוכחית, בראשות השופט (בדימוס) יעקב טירקל, ‎הייתה צריכה לסיים את תפקידה ב-22 באוגוסט, בעוד כשבועיים‏‎.‎‏ יחד עם השופט טירקל מכהנים בוועדה שר האוצר לשעבר משה ניסים, חברת הכנסת לשעבר גילה פינקלשטיין (מפד"ל) ונציב שירות המדינה משה דיין‏‎.‎‏

‏גורמים בסביבת נתניהו הסבירו את ההחלטה בשני טעמים: הראשון הוא להעניק יציבות, הכל-כך חסרה בימים אלה, לפחות לוועדה עצמה, קל וחומר אחרי הפסילה המרומזת של פרופ' יעקב פרנקל לתפקיד נגיד בנק ישראל, והוויתור של פרופ' ליאו ליידרמן לאותו תפקיד כמה ימים מאוחר יותר, על רקע מכתבים אנונימיים שהגיעו לוועדה.

‏הסיבה השנייה, מסבירים בסביבתו של נתניהו, קשורה למקצועיות והיעילות שהפגינה הוועדה בעיני ראש הממשלה. "הוועדה הזו לא נוחה לאף אחד, ולראיה היא פסלה או רמזה שהיא מתכוונת לפסול כבר כמה מועמדים (נגיד, רמטכ"ל וראש שב"ס), והיא הוכיחה את עצמה", אמרו הגורמים‎.

‎אלא שהתוכניות של נתניהו עלולות להיתקל בבעיות משפטיות, ו"טירקל עלול שלא לעבור את טירקל": עבור השופט בדימוס, שעומד בראש הוועדה, מדובר בקדנציה שלישית, דבר מנוגד להחלטת הממשלה המקורית.

נתניהו נחוש להשאיר את טירקל כיו"ר, ול"גלובס" נודע כי לצורך כך הוא מתכוון לבקש גם לשנות את החלטת הממשלה מ-1999 ולבטל את האיסור על קדנציה שלישית.

‏ל"גלובס" נודע עוד כי במשרד המשפטים לא רואים את המהלך בעין טובה ואף עשויים להכשיל אותו עם התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין. נזכיר כי וינשטיין נוטה להתנגד לשינוי "כללי המשחק" לטובת אישיות ספציפית, חשובה ככל שתהיה.

‏גורמים בממשלה הגיבו לדברים והסבירו ל"גלובס" כי שינוי ההחלטה אינו דורש את אישורו של וינשטיין, שכן הכשרת קדנציה שלישית לטירקל איננה דורשת שינוי בחוק או בתקנות, אלא שינוי של החלטת ממשלה בלבד. ‏‎‎‏

גורמים משפטיים ציינו כי עם זאת, אף שבסמכותה של הממשלה לשנות את החלטותיה הקודמות, שינוי החלטות הממשלה עשוי להיבחן בבג"ץ, שיידרש למידת סבירותה של ההחלטה.

מתחם ההתערבות של בג"ץ בהחלטות ממשלה הוא נרחב יותר מאשר בחקיקה בכנסת. התערבות שיפוטית עשויה להיות מוצדקת נוכח התכלית לשינוי החלטת הממשלה, שהיא תכלית פרסונלית.