ספרטקוס הוא לא

1. "לא הייתי מאחל את זה לאיש... אני מתעורר כל בוקר, ומרגיש כמו גלדיאטור שהולך להילחם בקולוסאום. ומתברר שהקולוסאום של ת"א הוא יותר אכזרי ויותר צמא דם מהקולוסאום של רומי העתיקה".

אלה כמה מן המשפטים שאמר נוחי דנקנר, בעל השליטה והרוח החיה מאחורי קבוצת אי.די.בי, בראיון לערוץ 10. בהמשך הדברים הוא הודה כי "נעשו פה ושם טעויות עסקיות... כשעושים גם טועים", וציין כי הוא "פועל יומם ולילה על מנת שחברות הקבוצה יוכלו להשיב את החובות לנושים".

דנקנר, שעומד בראש הקונצרן שנקלע למשבר פיננסי אדיר, רומז להמון "צמא דם", המקשה עליו לתקן טעויות עסקיות שנעשו "פה ושם". אבל עם כל הכבוד, יש בכך משום היתממות. דנקנר אינו ספרטקוס מודרני, גיבור עממי המנהל מאבק הירואי, אלא איש עסקים שכשל ומתנהל כיום מול נושיו (מחזיקי האג"ח והבנקים) להם חייבת אי.די.בי מיליארדי שקלים.

גם הטעויות העסקיות עליהן הוא מדבר, הן בהחלט לא כאלה שנעשו "פה ושם". מדובר ברצף של החלטות קרדינליות מוטעות, שהביאו את הקונצרן הגדול בישראל למצב של חדלות פירעון. הטעויות הללו מתחילות בחלוקת הדיבידנדים המופרזת בקומות העליונות של הפירמידה שלא הותירה די כריות ביטחון לתמוך בחוב האדיר של הקבוצה, עוברות בהימור על מניות בנק קרדיט סוויס, בפרויקט המגלומני של פלאזה לאס וגאס, ובהשקעה התמוהה בעיתון מעריב, ומגיעות עד עסקת בעלי העניין השנויה במחלוקת בחברת התעופה ישראייר.

2. בינתיים, בשבועות האחרונים ממשיך דנקנר לקדם את מכירת השליטה בכלל ביטוח - עסקה שאם וכאשר תושלם תסייע לאי.די.בי פתוח לשמור את הראש מעל המים, ואולי תעניק לדנקנר עצמו עוד פרק זמן בראשות הקונצרן.

בהקשר זה הודיעה החברה ביום חמישי בשבוע שעבר כי במסגרת המגעים מול הרוכשים הפוטנציאליים מתאילנד וסין הסכימו האחרונים להעביר בהקדם פיקדון של 20 מיליון דולר, אשר יופקד ב"חשבון נאמנות שינוהל בישראל". בזכות הודעה זו העניק בית המשפט לדנקנר דחייה של שבוע בהצבעות הנושים המקדימות. אלא שאתמול התברר כי לא מדובר בחשבון נאמנות לזכות המוכרת, אי.די.בי פתוח, אלא עבור "קבוצת הרוכשים". ומאחר שהסכם המכירה טרם נחתם, העברה זו אינה מהווה התחייבות אמיתית בין הצדדים. במילים אחרות לא נעשה כאן צעד כלכלי משמעותי שמבטיח את קיום העסקה.

3. כיצד תושפע השליטה באי.די.בי אם בסופו של דבר אכן תחתם עסקה למכירת כלל ביטוח? האם ראוי ונכון לשוק ההון לקבוע אמת מידה לפיה בעל שליטה שלא עומד בחובותיו בקומה העליונה של הפירמידה (אי.די.בי אחזקות) יהיה זכאי ליהנות מהתאוששות בחברות שבמורד הפירמידה?

אל דנקנר עצמו קשה לבוא בטענות על עצם המאבק שהוא מנהל כדי לשמר בידיו את השליטה באי.די.בי - הוא עושה את מה שנכון עבורו. אבל האם זהו גם האינטרס של נושי הקונצרן? האם מבחינתם האיש שהוביל את אי.די.בי למצבה הנוכחי, הוא זה שמתאים להוציא אותה מהבור וליהנות מהתאוששות נכסי הקונצרן בעתיד - אם תהיה כזו - כבעל מניות מרכזי?

4. בחודש הבא יציין נוחי דנקנר שנה שלמה כבעל שליטה בחברה ציבורית, אי.די.בי אחזקות, שאינה פורעת את חובותיה בזמן.