ראי ראי שעל הקיר

כמו אחות שמגיעה לכיתה עם ערכת חיסונים כואבים, כך נוהגת אמריקה בבשאר אסד עתה. היא מודיעה מראש על המועד שבו תנקב המחט את עורו, מעניקה לו זמן מסוים להכנה, וגם מרגיעה שזה אולי לא יהיה נעים במיוחד, אבל יעבור.

מי שהאזין השבוע לדובר הבית הלבן במסיבת עיתונאים מוושינגטון, צריך היה לשפשף את עיניו כדי להאמין. אפילו את החרדה מפני הפלתו טרחו האמריקנים לחסוך לו. המטרה היא להעביר מסר, להעניש את המשטר על השימוש בנשק כימי נגד אזרחים, הרגיע הדובר ג'יי קרני, אבל אין בכוונתנו להפילו.

כבר שנתיים וחצי שאסד מצפצף על המורדים, על אמריקה ועל הקהילה הבינלאומית. הוא מצפצף לא מתוך צימאון דם, אלא כי הוא נלחם על קיומו. אם היה נוהג לפי הקודים שמצפים ממנו במערב, הייתה גופתו מתנודדת זה מכבר על העמוד הגבוה בדמשק.

מכות האש שהנחית על שכונות מגורים וערים מיושבות העידו על ביטחון עצמי ונחישות, לא על סופו הקרוב. הספידו אותו, אבל שכחו שהוא עצמו יודע את התמונה טוב מכולם. שרוסיה לצידו, איראן לידו, וקבלני המשנה מחזבאללה רושמים עבורו ניצחונות בשטח. ראו את חולשתו המוסרית, ותרגמו אותה לחולשה צבאית.

נשיא סוריה אמנם עומד בראש משטר ריבוני שחצה את גבולות המוסר. הוא ראוי לכל עונש, אבל העיסוק ברשעותו בעת הזו דורש כמה הערות. למשל, על חולשתה של אמריקה. או נרפותה של צרפת. או צביעותה של סעודיה.

בהתנהלותה של אמריקה, מאז לידתה, קיים יסוד משיחי. מנהיגיה פעלו לרוב כמי שעל גבם מוטלת האחריות לתקן את העולם. לעתים מתנגשת המציאות עם החזון ואינה מאפשרת לממשו. אובמה התריע בפני אסד שאם הוא יעז להשתמש בנשק כימי, תהיה זו חציית קו אדום. אסד האזין באוזן כרויה, הרהר לרגע והחליט ללחוץ על הכפתור.

בשנה האחרונה ביצעו אנשיו סדרה של התקפות בנשק כימי על כיסי מורדים, שבהם נהרגו מאות אזרחים. אבל שואתם של הסורים אינה הנשק הכימי. האסון שלהם הוא נטילתם כבני ערובה בידי המורדים מצד אחד, והמשטר מצד שני. לפיתת חנק שמולידה הרג רבבות, בריחה המונית וקריסה של ערים וכפרים באין מושיע. היכן הצביעות, תשאלו? משפחות שלמות שנמחקו במחי פגז לא הטריחו את אובמה להציב לאסד קו אדום. 1,000 אזרחים שנחנקו מגז עשו לו את זה.

גם בנושא הסעודי חוגג המוסר הכפול. בלעדי סעודיה, המרד הזה היה נראה חיוור. בלהיטותה להחליש את המחנה האיראני, היא חותרת להפיל את ידידיו בדמשק. סעודיה היא המממנת הגדולה מאחורי הקלעים והדוחפת מספר אחת לספק נשק וכסף למורדים. גנרל סלים אידריס, מפקד "צבא סוריה החופשי", הוא ידיד קרוב לבנדר בן סולטאן, ראש המודיעין הסעודי. ריאד דוחפת את המורדים קדימה, להפיל את אסד, אף במחיר אסון לאומי סורי.

איש אינו דורש ממנה לחדול מהתערבות בענייני אחרים כתנאי ראשון להפסקת ההרג. את האמת הזו יודעים גם בבית הלבן ושותקים. אמריקה חלשה מכדי לכפות על הסעודים ריסון.

אם אסד הוא זה שפוחד מהזריקה, צרפת היא התלמיד המעצבן עם האוזניים הרטובות. גם אחרי שהפילו את מועמר קדאפי והותירו אחריו מדינה משוסעת וקרועה שמחפשת את עתידה, לא מתביישים הצרפתים לחתור להפלת שליט ערבי נוסף במדינה שבה היציבות היא ערובה לשמירה על חיי אדם.

פריז היא הבירה המערבית המעורבת יותר מכולן במערכה נגד אסד. אם ייפול, וסוריה תיקלע לסחרחרת יעקובינית, ידיה של צרפת יהיו קצרות מלהושיע את שארית העם הסורי ממרחץ הדמים שנכפה עליו.

בשאר אסד אינו רק עריץ שטובח בבני עמו. הוא המראה התורנית שמוצבת מול פרצופו של העולם.

jacky.hugi@gmail.com