הציוצים גוועו: למה השירות של טוויטר לא ממריא בישראל?

כמעט מחצית מתושבי ישראל מחוברים לפייסבוק - בני נוער, צעירים, הורים לילדים ואפילו פנסיונרים נמנים על רשימת המשתמשים הישראליים ברשת החברתית הגדולה בעולם. העובדה ש-3.8 מיליון ישראלים נכנסים מדי חודש לפייסבוק היא תעודת הצלחה יוצאת דופן לשירות החברתי, שהצליח לחדור עמוק לתוך הלו"ז היומי של כל אחד ואחד מאיתנו.

אבל לפייסבוק לקח זמן מה כדי להיכנס ממש לתודעה הישראלית. רק בשלהי 2007 - 3.5 שנים אחרי ההקמה ושנה אחרי שהשירות נפתח לכלל הציבור - נרשמו טפטופים ראשוניים בישראל. שנתיים פלוס אחרי, השימוש בפייסבוק באמת המריא בישראל והתקדם והפך לפופולרי לאין שעור.

בצל ההצלחה המסחררת של פייסבוק בישראל, קשה להתעלם מהעובדה שהשירות החברתי השני בפופולריותו בעולם - טוויטר - לא ממש הצליח להתרומם פה. הערכות בתעשייה מדברות על כ-150 אלף משתמשי טוויטר בישראל - חמישית ממספר משתמשי פייסבוק בארץ הקודש. גם בעולם קיים פער בין שתי הרשתות החברתיות, אך עדיין נראה שבישראל הציוצים לא הצליחו לגרור אחריהם מספיק עוקבים.

בין המשתמשים הפעילים בטוויטר בישראל אפשר למצוא עיתונאים ואנשי תקשורת ומדיה, כך שהשירות בארץ נתפס בעיקר ככזה שמשמש אנשי ברנז'ה, שמצייצים אחד עם השני, ופחות רשת חברתית אמיתית שבה חברים עוקבים אחד אחרי השני.

זו אולי הנקודה הראשונה לאימוץ האיטי של טוויטר בישראל. הרצון לשתף בחוויות אישיות, בתמונה של הילד בכיתה א', בחלה שאפינו לשבת או בנוף מהמרפסת במלון באילת היא תופעה שנוגעת יותר לישראלים ומתאימה יותר לאופי השימוש בפייסבוק. בטוויטר, לעומת זאת, העולם נראה קצת יותר מנוכר. כך, למשל, התמונות לא נחשפות באופן אוטומטי אלא רק בלחיצה על הציוץ. סיבה אחרת שבגינה השירות פחות קסם עד היום לישראלים הוא העובדה שכל ציוץ מוגבל ל-140 תווים. אז נכון שאפשר לצייץ משפט אחד ארוך בכמה ציוצים, אבל אולי העובדה שישראלים אוהבים לדבר הרבה, קצת פגעה בשירות בארץ.

"לא הייתי אומר שטוויטר לא הצליחו בארץ, אני חושב שאימוץ השירות פשוט לוקח זמן", מסביר אורי אלון, יזם היי-טק ישראלי לשעבר ומבעלי הפועל ירושלים בכדורסל, שעבד במשך כשנה בטוויטר כמנהל תחום ההנדסה. "לפייסבוק לקח זמן להיכנס לישראל וכך גם לטוויטר, שהוקמה שנתיים פלוס אחריה. צריך להגיע למאסה קריטית כדי שזה יתפוס. בארה"ב רק בשנה-שנתיים האחרונות זה הגיע למאסה כזאת. יש את הנקודה הקריטית שמשם השימוש מזנק למעלה. טוויטר עדיין לא הגיעה לזה מחוץ לארה"ב, אבל יש לזה צורך וזו רשת מדהימה".

אחרי מי לעקוב?

על-פי נתוני חברת הסטארט-אפ הישראלית twtrland, שמנטרת את אופי השימוש של אנשים בטוויטר, תחומי העיסוק המובילים הם פוליטיקאים, מוזיקאים, אנשי שיווק, בלוגרים ומפתחים. "צריך שיותר אנשים בעלי השפעה יהיו בטוויטר. לא מספיק שבר רפאלי ועוד כמה פוליטיקאים וספורטאים יהיו שם. אתה צריך אנשים מספקטרום רחב יותר של תחומי עניין", מוסיף אלון. "בטוויטר אתה עוקב אחרי אנשים מעניינים ופחות אחרי הקיטש של תמונות מהחתונה ושל תמונות של הילדים".

השירות של twtrland, אגב, הוא בדיוק מה שהישראלי המתחיל בטוויטר צריך, כפי שמציין המנכ"ל ואחד המייסדים, איתן אביגדור, שמסביר את ההבדל המהותי מול פייסבוק: "פה לא עוקבים בהכרח אחרי משפחה או חברים - דבר שהוא יותר שכיח בפייסבוק - אלא אחרי אנשים בעלי תחומי עניין דומים. זו הסיבה שיצרנו את Twtrland, שמציג פרופיל על כל אחד מהמשתמשים בטוויטר", מסביר אביגדור.

גם בקרב גורמים רשמיים, טוויטר לא ממש נלקחה בחשבון בתחילת הדרך. נשיא המדינה פתח חשבון טוויטר רק ביוני 2011 אך העמוד הפך לפעיל בפברואר 2012. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מיהר לקפוץ על עגלת שירות המיקרו בלוגינג ופתח את החשבון הרשמי שלו במאי 2010. באותה שנה גם החליט משרד החוץ שהגיע הזמן לייעל את מאמצי ההסברה גם בערוץ התקשורתי הזה ורכש את החשבון israel@ מידי מפעיל אתר פורנו ספרדי בשם ישראל מלנדז.

היום שני החשבונות האלה - זה של נתניהו כראש הממשלה וזה של ישראל תחת משרד החוץ - נחשבים לשניים מהפופולריים ביותר מבין משתמשי טוויטר בישראל. זאת לצד חשבון של דובר צה"ל, גורי אלפי ואביב גפן.

ההצלחה של גפן בטוויטר לא נובעת רק מהפופולריות שלו כזמר אלא גם מתוכנית הטלוויזיה The Voice, שבה הוא משמש כמנטור.

כחלק מההסכם להבאת פורמט הריאליטי המוזיקלי לישראל, זכיינית ערוץ 2 רשת נאלצה לפעול בזירה הטוויטרית.

"הרעיון היה לייצר שיחה עם המנטורים והקהל ולהניע לצפייה גוברת ומעורבת בתוכנית", מסבירה ליאת שטרנטל, מנהלת מסחרית של הדיגיטל ברשת. העובדה שהצופים יכלו לעקוב באופן בלתי אמצעי אחר המנטורים עשתה את שלה".

שטרנטל מסבירה כי בעונה הראשונה היה הבאזז העיקרי על כך שתוכנית טלוויזיה ישראלית שמה במקום בולט את השימוש בטוויטר. "אין ספק שזה נתן פוש מאוד גדול לשירות בישראל כשתוכנית פריים-טיים בערוץ 2 נותנת כזו במה. בעונה הראשונה זה השיג בולטות בעצם החדשנות של זה, כשבעונה השנייה נרשמה עלייה בפעילות", היא אומרת. גם קרבות הציוצים בין המנטורים והעובדה שמדובר בתוכנית טלוויזיה ולא מותג מסחרי הביאו לעלייה בפופולריות.

99% מהישראלים בטוויטר הם גיקים ואנשי מדיה. שם זה נעצר"

ההצלחה הפנומנלית של פייסבוק בישראל דווקא הביאה משתמשים למחוזות טוויטר השקטים הרבה יותר. "הכול יותר קטן ויותר אינטימי", מסבירה אשת התקשורת ג'ודי שלום ניר מוזס, משתמשת פעילה בשירות. "אמנם יש לי 19 אלף עוקבים, ואני לא שולטת במי עוקב אחריי, אבל התחושה היא הרבה יותר אינטימית ושאני כותבת לקהל יותר מתוחכם ושונה", היא אומרת. לדבריה, היא כותבת 6-8 ציוצים ביום בטוויטר לעומת פוסט בפייסבוק פעם ביומיים-שלושה. "אני מרגישה שזה כן תופס בישראל. אמנם יש הרבה אנשים מהברנז'ה, אבל הם אלה שאמורים למשוך גולשים אחרים פנימה".

איילת נוף, מייסדת ומנכ"לית משותפת של בלונד 2.0, חברה המתמחה בקידום, שיווק ויח"צ במדיה החברתית, ושלה 23 אלף עוקבים בטוויטר, דווקא פסימית לגבי עתידו של השירות בישראל. "99% מהישראלים בטוויטר הם גיקים ואנשי מדיה. שם זה נעצר".

נוף מסבירה את חוסר ההצלחה של טוויטר בישראל דווקא בפשטות של השירות. "אנשים מרגישים שזה מאוד טכני ונרתעים מכל ההאשטגים והשטרודלים. זה נראה להם כמו סינית והם לא מבינים איך משתמשים בזה", היא אומרת. בשורה התחתונה, מסבירה נוף, היא לא רואה שינוי באופק. "אני לא בטוחה שכבר אפשר לשנות את התמונה. אני לא בטוחה שטוויטר זה כלי שאי פעם יצליח בישראל. גם כשהישראלים יתעייפו מתישהו מפייסבוק, ואני חושבת שזה יקרה באיזשהו שלב, הם לא יעברו לטוויטר אלא לרשתות אחרות", היא מסכמת.