בלמו את התרגיל של הבורסה

כשראשי הבורסה בת"א התפטרו מתפקידם באמצע יולי, קיבל דירקטוריון הבורסה החלטה חריגה, שבחסות סערת ההתפטרות חמקה מעיני רבים. הדירקטוריון החליט לקבוע הוראת שעה לפיה הוא פטור מלדון בהעברת חברות ציבוריות שאינן עומדות בקריטריונים הנדרשים לרשימת השימור. כך ניצלו מניותיהן של 12 חברות הנסחרות ברשימה הראשית ממעבר לרשימת השימור, בה נסחרות המניות פעם אחת בלבד בכל יום במסחר רב-צדדי.

מניות שהועברו לרשימת השימור ורוצות לשוב לרשימה הראשית, צריכות לעמוד בקריטריונים גבוהים יותר של הון עצמי, ושל שיעור ושווי אחזקות ציבור. ואם הן אינן מצליחות לעמוד בקריטריונים הללו תוך שנתיים, הן נמחקות סופית מן המסחר באופן אוטומטי.

בשנים האחרונות כבר נמחקו בדרך זאת מספר חברות, שהצטרפו לסטטיסטיקה העגומה שיודעת לספר כי בתוך כ-5 שנים ירד מספר החברות הנסחרות בת"א מ-650 ל-518. זאת הייתה הסיבה שבבורסה ביקשו לעצור את השטף, ולמנוע ירידה נוספת במחזורי המסחר, וקבעו את הוראת השעה.

אלא שכמו החלטות אחרות שמקבל דירקטוריון הבורסה, גם לזו נדרש אישור של רשות ני"ע - הגוף המפקח על הבורסה בת"א. אמש דווח כי סגל רשות ני"ע לא אישר את קביעת הוראת השעה, ולכן ביום חמישי הקרוב יתקיים בבורסה דיון העוסק בהעברת אותן 12 מניות לרשימת השימור.

אם אכן יוחלט להעבירן לרשימה, עניין שהוא טכני בעיקרו, הרי שהדבר יקרה כבר בשבוע הבא. בהמשך, אם לא יתבצע שינוי שיאפשר את חזרתן למסחר, עד ספטמבר 2015 הן יימחקו מהרישום בבורסה ללא דיון נוסף.

קל יותר לבצע מניפולציות

לטעמנו, החלטת הרשות שלא לאשר את קביעת הוראת השעה היא מוצדקת. דירקטוריון הבורסה כבר קבע בעבר הוראת שעה דומה, בשנת 2009, לאחר המשבר הפיננסי העולמי שגרם לזעזועים גדולים בשווקים ולירידה חדה בשווי המניות, לעתים ללא קשר ישיר למצב עסקי החברות.

אז אכן היה היגיון בהקפאת המעבר לרשימת השימור. הפעם הסיטואציה היא שונה ואין גורם חיצוני המצדיק העברת הוראת שעה כזו. למעשה, ראשי הבורסה ניסו לעצור באופן מלאכותי את הירידה במספר החברות הרשומות בבורסה, מבלי לדאוג לטובת המשקיעים.

מבט אל רשימת החברות שיועברו כעת אל רשימת השימור מגלה כאלו שהגיעו אל סוף דרכן העסקית ולדוחותיהן מוצמדת הערת "עסק חי" של רואי החשבון, מחזורי המסחר בהן קטנים, וממילא אין הן ראויות להמשיך ולהיות ציבוריות. בתוך רשימה זו ניתן למצוא את סאני של אילן בן דב, שהיא חברה חדלת פירעון מזה שנה וחצי; את אורכית, שהסדר חוב שני בה בוטל ברגע האחרון וכעת היא מחפשת מוצא חדש; ואת גלטן ביודיזל, חברה שכבר ביקשה באופן יזום מבית המשפט הסדר נושים, לאחר שלא הצליחה לגייס במשך זמן רב כסף לפעילות הפיתוח שלה.

במניות של חברות מהסוג הזה, שנסחרות לרוב בשווי נמוך יותר ולא מעניינות את המשקיעים הגדולים, קל יותר לבצע מניפולציות. לכן, לטובת המשקיעים, טוב יותר להעבירן לרשימת השימור.