100 שנים אחרי שאפשרה נורבגיה לנשים להשתתף בבחירות (1913), עומדות שתי נשים למלא את שני התפקידים הבכירים בממשלתה החדשה של ארץ הפיורדים והנפט, העשירה באירופה (תוצר-לאומי לנפש: 100 אלף דולר לשנה).
תוצאות הבחירות שהתקיימו החודש, 9.9.2013, לא הפתיעו: הסקרים צפו שלאחר שתי קדנציות רצופות של ראש הממשלה הצעיר והפופולרי ינס סטולטנברג, עומדת בפעם השנייה בתולדות המדינה אישה, ארנה סולברג (52), להיות ראשת הממשלה.
עם אחוזי אבטלה ואינפלציה אפסיים ועודפים גדולים של הכנסות, המניע העיקרי של הבוחרים היה רצון לשינוי.
סולברג עומדת בראש המפלגה השמרנית, שהגדילה את מספר המנדטים שלה מ-30 ל-48. מפלגת העבודה נשארה אמנם הגדולה בבית (55 מנדטים) אחרי שהפסידה 14% מכוחה, אך גוש הימין-מרכז בראשות סולברג נהנה מרוב של 96 מתוך 169 חברי הפרלמנט.
האישה השנייה בחשיבותה בממשלה החדשה שתוקם עד תחילת אוקטובר, תהיה סיב ינסן (44), מנהיגת מפלגת הקידמה. ינסן, אוהדת ישראל, ביקרה בשדרות בזמן ירי הרקטות מעזה, ותיארה את חוויותיה בשובה לנורבגיה. פעם אף כינתה את החמאס ארגון טרור.
עיתונים רבים באירופה כינו בהגזמה את מפלגת הקידמה כימנית-קיצונית מאחר שהמפלגה התנגדה להגירה הגדולה (בעיקר של מוסלמים) לנורבגיה. אולם ינסן מגדירה את מפלגתה כליברלית-דמוקרטית, מפלגה שהתמתנה בשנים האחרונות והחלה להיערך להשתתפות בשלטון.
ייתכן כי שתי מפלגות נוספות, קטנות בהרבה, ישתתפו בממשלת סולברג: מפלגת העם הנוצרי, שרוב בוחריה באים מערים קטנות בעיקר בדרום-מערב נורבגיה, וחלקם חברים בארגוני ידידות עם ישראל; והמפלגה הליברלית. אם כי יש עדיין ספק אם שתי מפלגות אלה או אחת מהן תצטרף לקואליציה, עקב הסתייגותן משותפות עם מפלגת הקידמה, אך בשיחות ראשונות השבוע הביעו מנהיגיהן רצון להמשיך במגעים.
יצוין, כי גם אם תקום בנורבגיה ממשלת מיעוט בראשות סולברג, לא תהא זאת הפעם הראשונה כי לפי החוקה הנורבגית מתקיימות הבחירות רק אחת ל-4 שנים. כך שכדי להפיל את הממשלה צריכה לקום קואליציה אלטרנטיבית. במקרה כזה, ייאלצו מפלגות האופוזיציה, שלהן סדר-יום שונה לחלוטין, לשבת בממשלה אחת. בנוסף, מפלגות אופוזיציה בנורבגיה נוהגות לעתים לתמוך בממשלת מיעוט מבחוץ.
סביר מאוד שסולברג תצליח לגבש רוב, ולהנהיג מדיניות שונה (תוך שינויים מתונים) מזאת של ממשלת השמאל. כולם מסכימים בנורבגיה, כי במסגרת מדינת הרווחה, שירותי הבריאות והחינוך הממלכתיים חייבים להימשך; נקודות המחלוקת העיקריות בין השמרנים למפלגת העבודה הן בתחומי המיסוי, השקעות בפיתוח תשתיות ובתעשיות חדשות.
נורבגיה היא יצואנית הגז השנייה בגודלה בעולם ואחת מיצרני הנפט הגדולים בעולם, אוצרות טבע שמכניסים למדינה יותר מ-40 מיליארד דולר בשנה. העודפים העצומים שהצטברו מתעשיית האנרגיה נחסכו, על-פי מדיניות הממשלות הקודמות, בקרן מיוחדת המכונה "קרן הפנסיה", הגדולה מסוגה בעולם, שעלתה לשווי של 750 מיליארד דולר (כמיליארד מהם מושקעים בישראל). מטרת הקרן: להבטיח ביטחון כלכלי לדורות הבאים גם כאשר יתייבשו בארות הנפט והגז.
חלון הזדמנויות לישראל
כאן עלולה לצוץ מחלוקת בין שתי "גברות הברזל" הנורבגיות סולברג וינסן. ינסן שואפת להתיר יותר את הרסן ולשחרר סכומים גבוהים יותר לפיתוח תשתיות ולהעלאת רמת השירותים הציבוריים. סולברג כנראה לא תסכים למשוך הרבה כספים מהקרן. מטרותיה העיקריות הן להוריד מסים ולפתח תחומי תעשייה חדשים שיגוונו את המשק הנורבגי ויאפשרו קבלת הכנסות ותעסוקה גם בתום עידן הנפט והגז.
כאן טמון גם חלון הזדמנויות לישראל, שתעשיות ההיי-טק שלה מעניינות את נורבגיה. לאחרונה ביקר בישראל מנכ"ל איגוד חברות הנפט והגז והחברות הקשורות בהן בישראל, במטרה לאתר מוצרים וטכנולוגיות ישראליים שעשויים לעניין את מגזר האנרגיה בנורבגיה.
השקעות נורבגיות נוספות בישראל ורכישות מוצרים מתחומי התקשורת, הטיפול במים, ביוטכנולוגיה ותוכנה, עשויות להקפיץ את היצוא הישראלי לנורבגיה, שמסתכם כיום רק ב-70 מיליון דולר, ויאפשרו שיתופי-פעולה ומיזמים משותפים בין חברות ישראליות לנורבגיות.
בינתיים חייבות שתי הגברות הראשונות של הפוליטיקה הנורבגית להסכים (הן קרובות לכך) על מדיניות משותפת, ולגבש רוב קואליציוני שיכין את נורבגיה לעידן שאחרי הנפט והגז.
הכותב הוא יו"ר לשכת מסחר ישראל-נורבגיה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
