קבוצות הרכישה של שוק הגמל

"הרוצח השקט" של החיסכון הפנסיוני, כיניתי פה בעבר את דמי הניהול המשולמים ביחס לצבירה. אותו אחוז אחד קטן ולא מזיק של דמי ניהול, שאותו אנו משלמים על הסכום שכבר צברנו בחיסכון הפנסיוני, הסברנו, נערם ומצטבר בחלוף השנים עד כדי רבע מהחיסכון כולו.

אלא שלצד הציבור הרחב, שמשלם כאמור לבתי ההשקעות מדי שנה כאחוז אחד עבור ניהול כספי הגמל שלו, קיים ציבור אחר - מחובר, מקושר ובעיקר מאורגן - אשר השכיל להוזיל עבור עצמו את עלויות הניהול של החיסכון הפנסיוני שלו, ובאופן משמעותי.

ציבור העובדים המאורגן במקומות העבודה הגדולים במשק - הבנקים, התעשייה האווירית, המורים, הגננות, אל על, איגוד ההנדסאים והטכנאים, אנשי צבא הקבע - כל אלה ועוד, השכילו ליצור את "קבוצות הרכישה של שוק החיסכון הפנסיוני", הלא הן הקופות המפעליות, או כפי שנהוג לכנותן בקצרה - "המפעליות".

המפעליות הללו הן קופות הסגורות לציבור הרחב, ומיועדות אך ורק לארגון העובדים שאליו משתייכים החוסכים. אצל המפעליות אין הוצאות שיווק בגין ניסיונות לא נחוצים (מבחינתן) להגדיל את מספר העמיתים, אין עמלה המשולמת למשווקים פנסיוניים, אין תקורות גבוהות או משכורות עתק למנהלים, אלא ניצול מקסימלי של כוח קנייה, המתגלגל בחזרה אל העובדים בצורה של דמי ניהול נמוכים עד אפסיים.

קצת נתונים: נכון לאוגוסט 2013 מדובר בחלק משמעותי משוק הגמל כולו.

על-פי נתוני אתר "גמלנט" של משרד האוצר, קיימות בישראל קופות תגמולים, השתלמות ופיצויים בסך כולל של כ-330 מיליארד שקל. מתוכו, מנהלות המפעליות כ-70 מיליארד שקל, המהווים כ-21% משוק הגמל כולו. הקופות המפעליות מסומנות בגמלנט בכוכבית כפולה "כקופה שמיועדת לעובדי סקטור/ענף/מפעל מסוים, ואינה פתוחה לכלל הציבור".

חלוקה ברורה

דמי הניהול הממוצעים ב-2012 אצל המפעליות היו כרבע אחוז בלבד, לעומת אחוז אחד שאותו משלם הציבור הרחב. מדובר בהנחה קבועה רב-שנתית של 75% על מחיר השוק - ממש מבצע סוף העונה במשך כל העונה.

"המפעליות" הגדולות הן קרן ההשתלמות של המורים והגננות של הסתדרות המורים, עם סך נכסים של 7.8 מיליארד שקל ודמי ניהול שנתיים של 0.2% בלבד, קרן ההשתלמות של חבר משרתי צבע הקבע, עם היקף נכסים של 3.6 מיליארד שקל ודמי ניהול של 0.26%, וקופת התגמולים של עובדי בנק לאומי, עם היקף נכסים של 4.3 מיליארד שקל ודמי ניהול של אפס אחוז.

המשמעות של דמי הניהול האפסיים המשולמים על-ידי עובדי לאומי היא שהבנק הוא זה שמסבסד עבור העובדים את עלויות הניהול של הקופה, וזה גם המצב אצל עובדי בנק דיסקונט, המשלמים אף הם אפס דמי ניהול לקרן הפיצויים בל"ד.

התופעה של קופות הגמל המפעליות יוצרת חלוקה ברורה בשוק החיסכון הפנסיוני בין שתי קבוצות; בין זו אשר השכילה להתאגד כדי לדאוג לחיסכון הפנסיוני של חבריה, לבין הציבור הרחב, אשר ממשיך לשאת בעלויות רגולציה, שיווק ושכר - אשר אינן מנת חלקן של המפעליות.