כי שקט הוא כסף

תקופה פסטורלית כזאת לא זכורה במזרח התיכון כבר זמן רב. סוריה הסכימה להתפרק מהנשק הכימי, נשיא איראן מכיר (בדרכו שלו) בשואת העם היהודי ומסכים להשהות את תכנית הגרעין ובוושינגטון נערכות שיחות שלום.

לפחות על-פי כותרות העיתונים, נראה שהשמיים האפורים מתבהרים. לשלווה הזו ישנן גם השלכות על עוצמת השקל והסיכון המגולם לתפיסת המשקיעים במדינת ישראל, ומכאן שגם על תשואות איגרות החוב.

משקיעים זרים מעדיפים להתרחק ממקומות שמייצרים רעש, ולכן היקף הפעילות של הזרים בשוק ההון המקומי ירד בשנים האחרונות. על-פי נתוני בנק ישראל, בשנת 2010 השקיעו תושבי חוץ בישראל בהשקעות פיננסיות סחירות כמעט 9 מיליארד דולר, לעומת משיכת כספים של יותר מ-3 מיליארד דולר ב-2012.

אמנם חלק ממשיכת הכספים נבעה מנושא מיסוי, אך ברור שחלק אחר נבע מכותרות וספקולציות לגבי תקיפה באיראן או בסוריה, בעיקר בשנה שעברה, אז התלהטו במיוחד רוחות המלחמה.

נתוני הרבעון השני של 2013 כבר מלמדים על חזרתם של המשקיעים הזרים, עם רכישות לא גדולות של מאות מיליוני דולרים. זה אולי מעט, אבל לפחות זה נתון חיובי.

אותו משקיע זר, שחשש להשקיע במדינה המייצרת כל כך הרבה רעש, רואה מולו כיום רגיעה משמעותית ויש לו סיבות להתחיל לחזור לכאן. אמנם ייקח עוד זמן מה עד שנראה את הנתונים האלו משתקפים במידע רשמי של בנק ישראל, אך כבר כעת ניתן לראות זאת במספר פרמטרים.

אג"ח עם תשואה פנטסטית

הפרמטר הראשון הוא הסיכון של ישראל בחוזי ה-CDS - חוזים כנגד חדלות פירעון המייצגים את הסיכון של גוף לווה. חוזים אלו מתומחרים כמעין פרמיה. ככל שהם יקרים יותר, זה סימן שהמדינה נתפסת כמסוכנת יותר.

בימים האחרונים ירדה העלות של ביטוח מפני חדלות פירעון של מדינת ישראל לכחצי ממה שהייתה ב-2012.

אבל בחינת ה-CDS איננה מספיקה. יש מעט ממשלות מפותחות בעולם בדירוגי A ומעלה, שיש להן שליטה ריבונית פיסקלית ומוניטרית (כלומר, יכולות להדפיס את הכסף של עצמן), המעניקות באג"ח לעשר שנים תשואה פנטסטית של מעל 3.7%.

וזה עוד לא הכל, מדובר במדינה שבשנים האחרונות גם נמצא בה גז, והמטבע המקומי שלה מציג התחזקות מרשימה לאורך זמן.

כאב ראש לבנק ישראל

את האטרקטיביות הזו, שמגיעה כאמור עם ירידה בסיכון הגיאו-פוליטי, ניתן לראות בפער תשואות האג"ח לעשר שנים בין ישראל לארה"ב.

הפער הזה, שרבים התרגלו לראות אותו גבוה מ-1.5%, ירד בימים האחרונים ל-1.1% ונראה כי הוא צפוי להמשיך לרדת. וביחד עם תלילות העקום האטרקטיבית (הפער בין האג"ח לשנתיים לאג"ח לעשר שנים) צריך להתרגל למרווח נמוך אפילו עוד יותר, ללא ספק נמוך מ-1%.

בשורה התחתונה, השקט בחלק מהגזרות שהטרידו את השוק ואת המשקיעים הזרים תומך כיום בירידה בתפיסת הסיכון המקומי. הירידה הזו תתמוך בהתחזקות האג"ח השקליות ותתרום לחוזקו של המטבע, מה שימשיך מן הסתם להטריד את בנק ישראל.

הכותב הוא הכלכלן הראשי במנורה מבטחים