שנת 2013 הייתה נהדרת עבור תחום הביומד בעולם. ביצועי התחום בשוק ההון האמריקאי היו מעולים, כמו גם קצב המיזוגים והרכישות. מדד נאסד"ק ביומד רשם תשואה של 40% מאז תחילת השנה, והיכה את המדדים זו השנה השנייה ברציפות. חלון ההנפקות נפתח לרווחה, ונראה כי השנה תהיה שנת שיא של הנפקות בתחום מאז 2000.
כתוצאה מכך מתחיל בהדרגה לזרום יותר כסף לתחום בארה"ב, והוא מחלחל בהדרגה לחברות הישראליות - אך לא באותו קצב כבעבר. בעוד שבבורסה רושמות חברות הביומד הצלחות, נראה כי קצב גיוסי ההון של חברות פרטיות לא עלה משמעותית לעומת השנים שעברו. כיוון שרוב החברות בישראל הן פרטיות, לא הצליחו השינויים לחלחל לכל תתי-הסקטורים בתחום.
לדברי ליזי שוב-לונדון, מנהלת תחום הביומד ושותפה בקבוצה "נישה" המתמחה בהשמה להיי-טק, ביומד קלינטק ופיננסים - בתחום הפרמצבטיקה הקלאסי לא התרחשו השנה שינויים משמעותיים בביקושים. גם בתחום הביוטק בישראל לא הוקמו השנה כמעט חברות חדשות, ואלו שהוקמו באחרונה או השנה, מתקשות עדיין לגייס הון. אי-לכך, הסיכוי של בוגרי דוקטורט או פוסט-דוקטורט למצוא עבודה בתעשייה, עומד על 15%-20% בלבד.
"תחום המכשור הרפואי סובל מהמיתון העולמי בכלל ומהמשבר העמוק בקרנות ההון סיכון הישראליות בפרט", אומרת שוב-לונדון, "ולכן מרבית ההשקעות בשנה האחרונה הגיעו מאנג'לים ומתאגידים בינלאומיים, אך מיזמים אחרים מוקמים בהשקעות מינימליות, כשהיזמים מלכתחילה מתכונים לגייס את הכסף המשמעותי בשלבים מאוחרים יותר. לכן, בשלב ההקמה החברות קטנות ודלות בכוח-אדם".
גם בחברת מנפאואר לא רואים שינוי מהותי במגמות השכר בין 2012 ל-2013 בתחום הביומד, אך בביקוש הכמותי לעובדים דווקא טוענים שם כי המצב השתפר. ובכל מקרה, הזמן הדרוש לגיוס לתפקיד הוא חודשיים, זמן ארוך יחסית בשל הדרישות הספציפיות לבעלי תפקידים בתחום.
היכן בכל זאת יש ביקוש גבוה? לבוגרי רוקחות בתפקידים בתעשייה, ולא בבתי מרקחת, ויש גם מחסור ברוקחים בעלי ניסיון. כמו-כן, ניכר מחסור בבעלי הכשרה בתחום מדעי הצמח - אגרונומים ו מהלי פרויקטים. בתפקידים בתחום הביולוגיה יש עודף מועמדים לעומת משרות פתוחות בשוק, למרות הצמיחה בביקושים.
בבדיקה השוואתית בין המחצית הראשונה של שנת 2013 אל מול מחציתה הראשונה של שנת 2012, נרשמה במערכת חברת ההשמה וכוח האדם Jobinfo עלייה של 40% במספר המועמדים הפונים לחיפוש עבודה בתחום הביומד דרך חברת השמה. בכל הנוגע לרמות השכר, לא נרשמו ירידות או עליות משמעותיות, אם כי יש עלייה בביקוש למפתחי תוכנה ואפליקציות בתחום הרפואי.
ד"ר אתגר לוי-ניסנבוים, מנהל פרויקטים בכיר בביוליין: "כדי לפתח מוצר רפואי צריך להבין מה אנשים מרגישים"
ד"ר אתגר לוי-ניסנבוים הוא מנהל פרויקטים בכיר בביוליין, שמנהל, בין היתר, גם את פרויקט ה-BL5010 - תרופה לנגעי עור, ו-BL7040, לטיפול במחלות דלקתיות של המעי. הוא אחד מבני המזל שבנוסף להצלחה באקדמיה, גם הצליח להשתלב לאחר מכן בעבודה מעשית.
"למדתי לדוקטורט באוניברסיטת תל-אביב בתחום הביולוגיה המולקולרית והגנטיקה של האדם, והתמחיתי במכון הגנטי בתל-השומר, בהנחיית פרופ' אלון פס. אהבתי את תחום הביולוגיה מגיל צעיר. רציתי לדעת איך דברים עובדים, וגוף האדם ומחלות היו תופעות הטבע שהכי נחשפתי אליהם ביומיום".
לאחר הדוקטורט יצא לוי-ניסנבוים לפוסט-דוקטורט בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בשיתוף עם MIT, אצל פרופ' רוברט לנגר. "ברגע שהתחלתי להכיר היטב את המחלות, הבנתי גם שאני לא יודע איך לפתור אותן והתחלתי להתמחות בכיוונים פרקטיים יותר", הוא אומר. את הפוסט-דוקטורט השלים בתחום הטיפול בסרטן, בדגש על ננוטכנולוגיה.
"המעבדה פעלה בסביבה ובשיתוף פעולה עם סטארט-אפים, והיה לי ברור שכדי ליישם את הידע ואת התשוקה שלי להיות שותף למשהו שישפר את איכות החיים של בני אדם - התעשייה היא הכיוון".
את המשרה הראשונה כבר חיפש בישראל, למרות שההשתלבות מהאקדמיה בחו"ל בתעשייה הישראלית אינה פשוטה. "דווקא קיבלתי הרבה פניות, והחברה הראשונה שבלטה הייתה ביוליין. אני כבר עובד כאן שש שנים".
העבודה קשורה וגם לא קשורה למה שעשה לוי-ניסנבוים באקדמיה. "אדם בתפקיד שלי צריך לא רק לדעת את המדע. צריך לתכנן ניסויים, לעמוד בתקציבים מאוד משמעותיים - לעשות אינטגרציה, לדעת בדיוק מהם הפרויקטים הפתוחים. חשוב לדעת לנהל תהליכים מחוץ לארגון - עבודה עם הממציאים, עם חוקרים מובילים בעולם, עם אתרי הניסוי ועם קבלני המשנה. יש לי אחריות גדולה ואני חייב להבין בהמון דברים".
- הלימודים הכשירו אותך לתפקיד?
"ההכשרה לתפקיד ארוכה מאוד-מאוד. הפוסט-דוקטורט היה מאוד חשוב, אבל אני עדיין לומד כל יום, וזה אחד הדברים היפים. הסיבה שהלכתי כל-כך רחוק עם ההכשרה האקדמית, למרות שרציתי משלב מוקדם לעבוד בתעשייה, היא שידע הוא כוח, והבנה עמוקה הכרחית לתחום. אתה לא יכול לנהל פיתוח של מוצר רפואי, בלי להבין כימיה, ביולוגיה מולקולרית, בעלי חיים, וגם את הפן הרפואי: מה בני אדם מרגישים. מה בני אדם רוצים. יש מקום להכשרה כי ככל שאתה יודע יותר, אתה שואל את המדענים את השאלות הנכונות".
- יש מספיק עבודה לבוגרי התחום?
"אני מרגיש שיש אפשרויות לאנשים הטובים, בחברות גדולות וקטנות".
- אתה אוהב את העבודה?
"אני מאוד מרוצה מסביבת העבודה, מההזדמנויות שנותנים לי ומהמחויבות של המנהלים לכוון אותי ולעזור לי להגיע למקומות שאני רוצה להגיע אליהם. הם באמת טובים באיתור הפוטנציאל שלי והכוונתי, ואין סיבה שלא אהיה מרוצה. גם מהשכר".
בתנאי מעבדה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.