על הכוונת של רשות המסים: האקזיטים בהיי-טק

על רקע הפריחה בענף ההיי-טק, חברות היי-טק ישראליות שעשו אקזיטים של מיליונים נמצאות על הכוונת של רשות המסים. מספר חברות ישראליות מצויות בעיצומה של מחלוקת עם הרשות על היקף המס שהן אמורות לשלם לקופת המדינה, על רקע מה שמכונה ברשות "שינוי מודל עסקי".

לטענת הרשות, אקזיטים ישראליים המתבצעים בשני שלבים - מכירת מניות החברה בשלב ראשון בסכומי-עתק, ומכירת ה-IP של החברה בשלב שני בסכומים זניחים - מהווים מכירה אחת, וימוסו בהתאם, ולא על-פי הסכום הנמוך שננקב בעסקה השנייה.

ל"גלובס" נודע כי בין החברות שכבר הרגישו את ידה הארוכה של רשות המסים נשלחת אל כיסיהם ומנסה להוציא משם כסף גדול, היו גם ענקית השבבים האמריקאית ברודקום (שביצעה ב-2008 מספר רכישות של חברות היי-טק ישראליות) וכן החברות eBay ופייפל המפורסמת בקשר לעסקת הרכישה של חברת פרוד סיינס ב-169 מיליון דולר ב-2007.

מפייפל נמסר בתגובה: "החברה משלמת מיסים בהתאם לחוק. העניין נמצא בדיון משפטי, ובשלב זה איננו מעוניינים להגיב בנושא". מברודקום לא נמסרה תגובה.

מכירה בשני שלבים

חברות הסטארט-אפ הישראליות מכוונות "אקזיט". עוד לפני שהיזמים מעלים את הרעיון הראשון לסטארט-אפ במוסך של ההורים, הם כבר חולמים להירכש בידי חברות ענק מחו"ל.

מיזמי טכנולוגיה ישראלים מצליחים שנרכשים על-ידי ענקי הטכנולוגיה העולמיים, בעיקר מארה"ב, כבר הפכו לדבר מקובל במחוזותינו, כאשר עשרות חברות היי-טק ישראליות עשו אקזיט מסעיר בשנים האחרונות, ומאות מיליוני דולרים נכנסו לכיסים ישראליים.

הדוגמאות הבולטות מהתקופה האחרונה היו העסקה שבמסגרתה נמכרה חברת הניווט הישראלית Waze לענקית החיפוש גוגל, ורכישת טראסטיר על-ידי ענקית המחשוב העולמית IBM.

ואולם, בצל חגיגות-אקזיט-המיליונים, חלק מחברות הטכנולוגיה הישראליות שנרכשו מצאו, ועוד ימצאו, את עצמן במחלוקת קשה עם רשות המסים, שבסופה ייתכן שיצטרכו לשלם מיליוני דולרים נוספים כמס למדינה. גורם ברשות המסים מסר כי קיימים לפחות 5 מקרים הנידונים בימים אלה בבתי המשפט העוסקים במחלוקת האמורה.

הרקע למחלוקת היא אופן ביצוע עסקאות הרכישה של חברות טכנולוגיה ישראליות על-ידי חברות בינלאומיות - רכישת המניות של הסטארט-אפ הישראלי, לעתים במאות מיליוני דולרים, ובהמשך - לכאורה ללא קשר לעסקה הראשית - מעבירות החברות הרוכשות את הקניין הרוחני, ה-IP, של החברה לחברות קשורות אליהן במחיר נמוך משמעותית, לעתים במיליונים ספורים בלבד או עשרות מיליונים.

בפועל, החברות הזרות הרוכשות את חברות הטכנולוגיה הישראליות מתעניינות ב-IP, בטכנולוגיה, ולא בכוח-האדם בחברה הישראלית (לעתים גם לצוות חשיבות רבה, אך הפיתוח הטכנולוגי הוא שמכתיב את המחיר הגבוה של העסקאות). ואולם, שיקולי חיסכון במס מניעים את כל הנוגעים בעסקה לבנות את העסקה כעסקת מכר מניות, ולא עסקה למכירת ה-IP.

מכירת ה-IP בלבד יחייב את בעלי המניות בחברה הישראלית הנרכשת לחלק את הכסף שנכנס לחברה כדיבידנד או לפרק את החברה כדי ליהנות מהרווחים - במצב כזה, החברה תמוסה קודם כל על המכירה במס חברות בהיקף 26.5% מהעסקה (על-פי שיעור מס החברות היום), ובהמשך ימוסו בעלי המניות בשיעור של 30%-25% נוספים בעת חלוקת הרווחים. כך, במקום לשלם 26.5% מס - ישלמו החברה ובעלי המניות הישראליים שיעור מס המגיע לכ-50%, ובפועל יישארו עם פחות כסף ביד.

שימוש במקלטי מס

"הרבה יותר טוב למייסדים ולמשקיעים למכור את המניות, כי מדובר ברמה אחת של מס במקום שתי רמות של מס", מבהיר מומחה מס המטפל בין היתר בעסקאות אקזיט. "החברה הרוכשת מתעניינת בעיקר ב-IP, אם זו תוכנה או מוצר כזה או אחר, וברכישת המניות היא גם ככה תגיע לשליטה של 100% בחברה ותבלע את הפעילות של החברה הנרכשת.

"זה יוצר חיסכון אדיר לבעלי המניות בישראל, ולכן כמעט כל בעלי המניות מתעקשים שהעסקה תהיה עסקת מכר מניות. ראיתי עסקאות שמתפוצצות כאשר החברה הרוכשת ביקשה לרכוש רק את הידע והטכנולוגיה ולא את המניות. אומרים לה בשום פנים ואופן לא, תקני את המניות או שאין עסקה".

העסקאות הללו מובילות למצב בו החברה הזרה מחזיקה בחברה הישראלית, ובתוך החברה הישראלית נמצא ה-IP הנכסף. בשלב זה מתחילים לעבוד שיקולי המס של החברה הבינלאומית הרוכשת, שרוצה להוציא את הידע והטכנולוגיה מישראל למדינות בהן מדיניות המס הרבה יותר מיטיבה, או בשמן המוכר "מדינות מקלטי מס".

"זה יכול להיות לוקסומבורג, אירלנד, קפריסין, איי קיימן או כל אחד ממשטרי המס המקלים האלה, שמשטרי המס שלהן הרבה יותר נמוך. בלוקסמבורג זה 4%, אירלנד 8%, קיימן 0% וכדומה", אומר מומחה מס.

לכן, לעתים בהמשך, חודשים ספורים או יותר לאחר העסקה המקורית של רכישת המניות, כשהקניין הרוחני בישראל נמצא בשליטת החברה הבינלאומית, מוכרת החברה הישראלית את הקניין הרוחני בנזיד עדשים לאחת החברות האחרות בקונצרן בחו"ל. כדי להצדיק את המחיר הנמוך, מצטיידות החברות בהערכות שווי של מומחים בתחום, המתמחרים את הקניין הרוחני והטכנולוגיה במחירים נמוכים מאוד.

לדברי מומחה מתחום ההיי-טק, "בדרך-כלל יש פערי זמן בין קניית המניות לבין מכירת הנכסים והטכנולוגיה. החברות לא רוצות שזה יהיה בוטה מדי וידליק נורות ברשות המסים".

שינוי מודל עסקי

אבל ברשות המסים הנורות נדלקו מזמן. ביולי 2010 פירסמה רשות המסים נייר עמדה, ובו הבהירה את עמדותיה בדבר השלכות המס במקרה כזה - אותו היא מכנה "שינוי מודל עסקי", בחברות בעלות מפעל בתחומי הטכנולוגיה, הכולל העברת סיכונים ונכסים בלתי מוחשיים מהחברה הישראלית לצד קשור.

"לאחרונה התוודענו לחברות רבות במשק הישראלי, בעיקר חברות העוסקות בתחום הטכנולוגיה העילית, אשר ביצעו או מתכוונות לבצע שינוי במודל העסקי. 'שינוי המודל העסקי' לעניינו כולל העברת סיכונים ונכסים בלתי-מוחשיים מהחברה הישראלית לצד קשור. במקרים שהובאו לידיעתנו התבצע שינוי המודל העסקי במסגרת שינוי מבנה בתוך הקבוצה ולא בהעברה לצדדים שלישיים שאינם צדדים קשורים", כתב בנייר העמדה אהרון אליהו, סמנכ"ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים.

בנייר העמדה הובהר כי הנכסים הבלתי מוחשיים המועברים מעניקים לחברה המקבלת פלטפורמה מתאימה להמשך פעילותה ואת הזכות לתזרימי מזומנים מאותם נכסים. במסגרת העברה זו מועברים זכויות בעלות בנכסים קיימים (Know How), בהם טכנולוגיות מוגנות או לא מוגנות כפטנט, ידע טכנולוגי, טכנולוגיות בשלבי פיתוח שונים וזכויות לטכנולוגיות עתידיות, נכסים שיווקים ועוד.

רשות המסים ציינה כי לעמדתה, שינוי המודל העסקי עשוי להשפיע על חבות המס של החברה המעבירה במספר מישורים: א. החברה עשויה להיות מחויבת במס על רווח ההון בגין הנכסים שהועברו: במקרה שפעילות כלשהי, או העסק החי, או נכסים מוחשיים, או נכסים בלתי מוחשיים יוצאים מרשות החברה הישראלית - אזי מהלך זה ייחשב בגדר מכירה המחייבת דיווח על רווח הון, בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה.

ב. החברה הישראלית עשויה להיות מחויבת במס על תמלוגים בגין נכסים שלא נמכרו: ככל שנותרו בבעלות או בשליטת החברה נכסים בלתי מוחשיים שלא הועברו, והחברה הישראלית מעניקה לחברה המקבלת או לחברות הקשורות אליה זכות להשתמש בהם, עם או ללא חוזה - הרי שיש לזקוף לחברה הישראלית הכנסות מתמלוגים.

ג. בנוסף, תבחן הרשות את חיוב החברה במס על חלוקת דיבידנד בעין: כאשר החברה הישראלית מוציאה מרשותה נכסים, בהם נכסים בלתי מוחשיים, יש לראות במהלך זה חלוקה של נכסי החברה הישראלית לבעלי מניותיה, שתסווג כהכנסה מדיבידנד בידי בעלי המניות.

תכנון מס לא לגיטימי

על רקע עמדתה זו, רשות המסים הוציאה לחברות שומות מס גבוהות בעשרות אחוזים מהסכומים הראשוניים, דבר שגרר מחלוקות מול הרשות, שחלק מהן נדונות בבית המשפט.

גורם בכיר ברשות המסים אומר כי מדובר בתכנון מס לא לגיטימי. "בשלב הראשון לכאורה מוכרים רק מניות, המס משולם, והכול טוב ויפה - אבל בשלב השני למעשה מרוקנים את החברה הישראלית מתוכן כלכלי ומידע טכנולוגי, מזליגים את זה החוצה במחירים מצחיקים, כדי לשלם מס נמוך בצורה מגוחכת", מסביר הגורם. "לדוגמה, עסקה יכולה להיות על 100 מיליון דולר, ומיד אחרי העסקה הם מוכרים את ה-IP וכל הידע של החברה שנרכשה ב-10 מיליון דולר לחברה-הבת שלהם בחו"ל, בעשירית מהמחיר.

"אין פה מחירי שוק. מחיר השוק האמיתי היה יום לפני זה ברמת המניות, כאשר בעלי המניות עשו משא-ומתן כמו שצריך. אבל מה מחיר המניות שיקף? את הנכסים שיש למטה, במיוחד בחברת היי-טק, שזה הקניין רוחני. אין שם משהו אחר, ופתאום עושים את זה בעשירית מהמחיר".

לדברי אותו גורם, "במקרים האלה מדינת ישראל מפסידה פעמיים - היא מפסידה גם את המס האמיתי וגם את הכלכלה, כי בעקבות הוצאת הקניין הרוחני והטכנולוגיה מהארץ, מפטרים פה עובדים, סוגרים מפעלים וחברות פיתוח, מצמצמים כוח-אדם. זה תהליך מאוד כואב, מאוד משמעותי, בהיקפים גדולים של מאות מיליוני דולרים שבורחים מהמדינה".

לכן, מבהיר אותו גורם, רשות המסים נלחמת לתמחר את העסקה בשלב השני, את מכירת ה-IP, בשווי שוק, ומתעקשת שישולם המס בהתאם. לדבריו, "אנחנו כמובן קובעים שהשווי צריך להיות לפי השווי שוק המלא, וכרגע מצויים בעיצומם של הליכים בעניינים האלה מול כמה חברות".

גורם ברשות המסים: "הם מגזימים, ואנחנו לא נוותר"; רו"ח בכיר: "גישת הרשות של הכול או כלום - טעות"

המאבקים המתנהלים היום בין רשות המסים לחברות ההיי-טק עוסקים במאות מיליוני דולרים ואף מיליארדים, כאשר הצדדים טובעים בתוך הערכות שווי מטעם מומחים, המתמחרות את הקניין הרוחני שבורח מישראל בהפרשים של עשרות מיליונים.

על-פי המומחים, מלחמת הערכות השווי הזו עשויה לקחת שנים ארוכות, במסגרתן המדינה לא תקבל את הכסף, שיכול להיות מושקע בחינוך, ברווחה ובכל החולאים האחרים עליהם מחה הציבור הישראלי בשנים החולפות.

לדברי רואה חשבון בכיר המייצג חברות ענק, המדינה עושה טעות שהיא לא מגיעה להסדרים מהירים עם החברות הללו. "אנחנו נמצאים במצב בו המדינה מפסידה פעמיים, כי מצד אחד היא כבר הפסידה את הכסף שהמשך הפיתוח של הטכנולוגיה בארץ או השארת המפעלים פה היה מייצר; ומצד שני הם לא גובים את הכסף מהמכירה החוצה של הטכנולוגיה הזאת, שיכול לסייע לסגור את הבור התקציבי. מדובר פה בכסף מאוד מאוד גדול ובהיקפים של מיליארדים".

הבעיה, הוא מבהיר, היא שההליכים יכולים להימשך שנים על גבי שנים. "אלה נושאים של הערכות שווי. החברה מביאה מעריך שווי שאומר שהקניין הרוחני בחלוף הזמן כבר לא שווה 100 מיליון שקל אלא רק 10 מיליון, וכבר יש טכנולוגיות חדשות יותר טובות בשוק וכדומה, ואז רשות המסים טוענת כי הקניין הרוחני כן שווה 100 מיליון, כמו שתומחרו המניות, ומביאה גם הערכות שווי. ואז בית המשפט צריך לקחת מעריך שווי נוסף, ואנחנו נקברים בהליכים משפטיים אינסופיים".

לדבריו, בארה"ב כבר נסוגו מהגישה עליה מתעקשת רשות המסים כיום. "ב-2007 IRS הוציא נייר עמדה דומה בנוגע לסוגייה הזאת לפקידי השומה שלו, והוא נסוג ממנו, כי זה יצר מצב שדיוני השומה, במקום להתרכז בכל מקרה לגופו ולבדוק מה שווי הטכנולוגיה באותו מקרה, פקידי השומה בארה"ב, כמו מה שאנחנו רואים היום בארץ, לקחו גישה פשטנית מדי וקבעו שכל טכנולוגיה שווה את מה ששולם על המניות בעסקת האקזיט הראשונה - נצמדו לערך הרכישה.

"בקיצור, יש פה בעיה ענקית שרשות המסים מסתובבת מסביב לאיזושהי סוגיחה שיש בה פוטנציאלית המון הכנסות ממסים, משהו שיכל אולי אפילו לפתור את בעיית הגבייה של מדינת ישראל ב-2013-2014, אם היו עושים הסכמי פשרה טובים עם כל החברות. רשות המסים כרגע לא חושבת מחוץ לקופסה, ואומר זה הכול או כלום - אבל זו טעות".

גורם בכיר ברשות המסים מבהיר כי לרשות אין כוונה להתפשר: "ברגע שבחברות הללו רואים שהם חלשים, שהעמדה שלהם לא מחזיקה מעמד, אז הם אומרים לנו 'בואו נתפשר. תלכו לקראתנו'. זו מלחמה של הערכות שווי, אבל לנו יש את האינדיקציה הכי טובה, שזאת העסקה הראשונה. ונכון שיכול להיות ששינויים שקרו אחרי העסקה יכולים להוריד את מחיר הקניין הרוחני, אבל זה לא יכול להיות עשירית מהמחיר. הם מגזימים, ואנחנו לא נוותר. בצורה הזאת מרוקנים את ישראל גם מהמס וגם מהכלכלה שלה".