מהפצחן עד הדיבידנד: מפצחים את הידרדרותה של בזן

ניירות הערך של בזן עלו היום (ד') באחוזים בודדים, מתקנים רק חלק מזערי מהנפילה שחוו בשבוע האחרון. הקריסה המפתיעה בניירות הערך של החברה, שאיבדה כרבע משוויה בתוך ימי מסחר ספורים, משקפת את החשש של שוק ההון כי ענקית הזיקוק המקומית תידרש בזמן הקרוב לגיוס הון ואו לארגון מחדש של חובותיה הפיננסיים האדירים, המסתכמים בכ-5.5 מיליארד שקל.

בניגוד לחברות ההחזקה הגדולות במשק, שנדרשו להסדרי חוב בשנים האחרונות (אפריקה ישראל, אי.די.בי, אלביט הדמיה ועוד), בזן היא חברה תפעולית, מונופול דה פקטו, בעלת ביקוש קשיח למוצריה (דלקים). אם כך, כיצד מגיעה חברה שכזו, הנחשבת סמל ליציבות, ופועלת מאז שנות הארבעים של המאה הקודמת, למצב שבו היא נזקקת כיום להזרמת הון גדולה של הבעלים, או להסדר חוב מול נושיה, כדי שתוכל להמשיך ולתפקד.

הדרך למצב העגום שבו נמצאת היום בזן החלה להיסלל בשנת 2007, עת הופרטה החברה, והשליטה בה עברה מידי המדינה לידיהם של משפחת עופר (החברה לישראל) ודיויד פדרמן (חברת הפטרוכימיים). עופר ופדרמן, והאנשים שמינו לניהול ולדירקטוריון בזן, קיבלו במהלך השנים שחלפו מאז כמה החלטות קריטיות, שהתבררו בדיעבד כהערכה מוטעית של הסיכון הטמון בפעילות החברה, שסבלה גם מתנאי שוק ומגורמים חיצוניים אחרים שפעלו לרעתה.

"גלובס" משרטט את האירועים העיקריים שהביאו לכך שבזן, חברה הנסחרת במדד ת"א 25, הגיעה למצב שבו איגרות החוב שלה נסחרות בתשואות זבל דו-ספרתיות, המשקפות חשש לחדלות פירעון.

1. בניית מתקן הפצחן המימני (המיד"ן). טרם הפרטת בזן פעלו בתי הזיקוק של חיפה ואשדוד כמקשה אחת. חלק מהותי ממרווח הזיקוק - ההפרש בין מחיר הנפט הגולמי שרוכש בית הזיקוק למחיר תוצרי הזיקוק שהוא מוכר - נבע מכך שחלק מתוצרי הביניים בתהליך הזיקוק בחיפה הועברו לבית הזיקוק באשדוד, שבו היה קיים מתקן שנקרא פצחן קטליטי, אשר הפך את אותם תוצרים לתזקיקים קלים ורווחיים יותר.

עם הפיצול, והפרטת בתי הזיקוק לשני בעלי שליטה שונים (פז רכשה את בית הזיקוק באשדוד), הסתיים שיתוף הפעולה ביניהם, וכדי שבזן תוכל לשמור על אותה רמת רווחיות, היה צורך בהקמת הפצחן המימני, מתקן היודע להפיק יותר תזקיקים מחבית נפט נתונה. באוקטובר 2008 קיבל דירקטוריון בזן, בראשות יוסי רוזן, את ההחלטה להקים את הפצחן, וההערכה אז הייתה, כי עלות הקמתו תעמוד על כ-670 מיליון דולר, וכי הוא יחל לפעול בשנת 2011.

למשבר הפיננסי שפרץ בעולם באותה תקופה היו שתי השלכות על המהלך; הראשונה הייתה הוזלת עלות הקמת הפצחן ל-530 מיליון דולר, והשנייה - דחייה בהקמתו ובהפעלתו, כך שבסופו של דבר הוא החל לפעול באופן מלא רק בתחילת השנה הנוכחית.

2. השקעות באיכות הסביבה ובמתקנים חדישים - למרות שבשנים שטרם ההפרטה הציגו בתי הזיקוק רווחיות גבוהה להפליא, לא ביצעה המדינה, ששלטה בהם, השקעות במתקנים אשר יצמצמו את היקף הזיהום שנגרם בתהליך הזיקוק, ובחידוש מתקני הזיקוק.

המשמעות הייתה כי באותו רגע שבו עברה בזן מידיה של המדינה לידי עופר ופדרמן, היו צריכים בעלי הבית החדשים לעמוד בתנאי רגולציה מחמירים, ונאלצו לבצע, באמצעות בזן, השקעות בהיקף של מאות מיליוני שקלים במתקנים שיעמדו בתקנים המחמירים של איכות הסביבה. אלו, יחד עם השקעת הענק בפצחן, אילצו את בזן להגדיל את היקף האשראי שהיא לוקחת מהגופים המממנים, והמינוף של החברה גדל באופן מהיר.

3. התנהלות פיננסית שפגעה בחברה - הגם שהיה ברור שבזן עומדת בפני תוכנית השקעות בהיקף אדיר לאחר העברת השליטה בה, החליט דירקטוריון החברה לאשר חלוקות דיבידנד מסיביות. גם לאחר ההחלטה על הקמת הפצחן היקר, החליט דירקטוריון החברה לבצע חלוקה של 75 מיליון דולר בשנת 2010. זאת בעקבות רווח חשבונאי גדול שנבע משערוך ההחזקה בחברה הבת כרמל אולפינים, לאחר שזו מוזגה לבזן.

בסך הכול, למן ההפרטה חילקה בזן דיבידנדים בהיקף של כמיליארד שקל לבעלי מניותיה דיבידנדים - סכום אשר אם היה נשאר בקופתה היה מקטין את היקף האשראי שהיא נאלצה לקחת בשנים האחרונות, וכך כנראה לא הייתה ניצבת כעת מול שוקת שבורה.

4. ניהול בעייתי - הצורך בשינוי ארגוני משמעותי בבזן, לאחר שיצאה מבעלות ממשלתית אך עדיין התנהלה כחברה ממשלתית, הוביל החל מ-2011 לתחלופה גבוהה בצמרת ההנהלה. במאי 2011 החליף פינחס בוכריס, מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר, את ישר בן מרדכי, שכיהן כ-11 שנים בתפקיד.

בוכריס קיבל חברה אשר לא תפקדה היטב בצד התפעולי, ושם הוא מיקד את עיקר פעולותיו. הוא החליף את כל שדרת הניהול הוותיקה של החברה בניסיון לשנות את ה-DNA שלה, אך הזניח את הצד הפיננסי, שבו ההידרדרות הייתה מהירה. לבסוף, הלחץ שהפעיל עליו פדרמן להראות תוצאות נתן את אותותיו, ולאחר שנתיים בלבד בתפקיד עזב בוכריס ביולי האחרון. במקומו מונה אריק יערי, אחד מחברי ההנהלה הבכירים של טבע.

5. עיכוב באספקת גז טבעי - אחת מההשקעות הגדולות שביצעה בזן לאחר ההפרטה הייתה בהקמת מתקנים אשר יוכלו להעביר את בית הזיקוק לפעולה באמצעות גז טבעי, מהלך שצפוי היה לחסוך עשרות מיליוני דולרים מדי רבעון.

אלא שכאן נכנס גורם בלתי צפוי - המדינה השתהתה בחיבור צנרת הגז הארצית לבזן, בשל מחלוקת על קרקעות עם הדרוזים, שהצינור עבר בשטחם. רק לאחר פרק זמן ארוך, שגבה מבזן עלויות תפעול גבוהות, חובר בית הזיקוק למערכת ההולכה. אלא שהתברר שגם אז השמחה הייתה מוקדמת - בזן חתמה על הסכם לאספקת גז עם ספקית הגז המצרי EMG שקרסה, ולאחר מכן התברר שגם במאגר ים תטיס של קבוצת דלק אין מספיק גז. בסופו של דבר, רק החל מהרבעון השני של השנה הנוכחית מקבלת בזן את אספקת הגז המלאה הנדרשת להפעלתה.

6. תנאי השוק - בסופו של דבר, הנחות הבסיס בדבר הרווחיות שיכול לייצר בית הזיקוק, שהובילו לכך שהחברה לישראל והפטרוכימיים רכשו את מניותיהם בו לפי שווי של 6.6 מיליארד שקל, התבררו כלא נכונות. מרווחי הזיקוק, שמהם נגזרים רווחיה של בזן, היו אמנם גבוהים באמצע העשור הקודם, אולם בשנים שחלפו מאז, ובמיוחד בשנתיים האחרונות, הם ירדו לרמה נמוכה יותר, מה שהביא לסגירה של לא מעט בתי זיקוק באירופה בתקופה זו. על רקע זה יכולת ייצור המזומנים של בזן, שנדרשה אף לעמוד בהוצאות מימון כבדות בגין האשראי שנטלה למימון השקעותיה, הייתה קטנה מהנדרש.

לסיכום, הגדלת המינוף למן רכישת השליטה בבזן, הובילה למצב שבו אין לחברה כרית הגנה פיננסית גדולה מספיק מפני אירועים לא צפויים, כגון העיכוב באספקת הגז הטבעי. כדי להיחלץ מהמדרון החלקלק שבו היא נמצאת כעת, יצטרך דירקטוריון בזן להחליט בזמן הקרוב באיזה כיוון לפעול - הגדלת נזילות החברה באמצעות הזרמת הון והנפקת זכויות, ביצוע הסדר חוב מול מחזיקי האג"ח, או הגעה להסדר כולל שיכלול גם את הבנקים - גורם המימון העיקרי של החברה. המשימה של אריק יערי, המנכ"ל החדש שנכנס לתוך הקלחת הרותחת הזו לפני שלושה חודשים, מאתגרת במיוחד, ובגלל הלחץ בצד הפיננסי, אין לו כמעט מרווח לעשות טעויות בצד התפעולי.

הסיבות שהביאו להידרדרות מצבה הפיננסי של בזן

הקמת הפצחן המימני - לאחר הפיצול מבית הזיקוק באשדוד בו היה קיים פצחן קטליטי, נדרשה החברה להקים את הפצחן המימני בעלות של 530 מיליון דולר

בנוסף נדרשה החברה לבצע השקעות נוספות במתקנים בחצר הזיקוק, בין היתר על מנת לעמוד ברגולציה מחמירה של איכות הסביבה, מה שהגדיל את היקף החוב של החברה

למרות תוכנית ההשקעות האדירה, חילקה בזן דיבידנדים בהיקף של כמיליארד שקל מאז ההפרטה, שהקטינו את ההון העצמי והגדילו את המינוף הפיננסי

הצורך בשינוי ארגוני בחברה הממשלתית לשעבר, והצורך המיידי במעבר לרווחיות הוביל להחלפה תכופה של הצמרת הניהולית של החברה בשנתיים האחרונות

עיכוב באספקת הגז הטבעי הביא להגדלת הוצאות התפעול של בית הזיקוק בעשרות מיליוני דולרים מדי רבעון

מרווחי הזיקוק בשוק היו נמוכים ממה שהעריך דירקטוריון בזן, כך שקצב ייצור המזומנים של החברה היה נמוך משמעותית מההערכות המוקדמות

מגע הקסם של עקיבא מוזס התפוגג בשערי בזן

בספטמבר אשתקד, לאחר 13 שנים בתפקיד מנכ"ל כיל (ו-38 שנים בחברה), פרש עקיבא מוזס מתפקידו. תקופתו בכיל נחשבה להצלחה כבירה, במהלכה הפכה לפרת המזומנים של קבוצת החברה לישראל, בין היתר בחסות גאות המחירים בשוק האשלג העולמי.

משסיים את תפקידו בכיל, החליט עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, להציב את מוזס בתפקיד יו"ר בזן, בתקווה כי ישחזר את ההצלחה שרשם בכיל, יחזיר את בזן לפסי רווחיות, ובתוך כך גם את ההשקעה הכושלת של החברה לישראל בה.

מוזס, שצבר הון של כ-300 מיליון שקל לאורך שנותיו בכיל, קיבל תגמול נאה גם בבזן - שכר של כ-158 אלף שקל לחודש עבור שני שלישים משרה, וחבילת אופציות שכעת נמצאת הרחק מהכסף.

אלא שבשנה בה הוא נמצא בתפקיד, לא חולל מוזס את המהפך המיוחל. כך, התרסקות המניה בימים האחרונים רק העמיקה את ההפסד של החברה לישראל על השקעתה בבזן, שאותה רכשה, בדומה להשקעה כושלת אחרת שלה - צים, מידי המדינה.

תזכורת: בפברואר 2006, לקראת מהלך של פיצול והפרטת בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה, רכשה המדינה מידי החברה לישראל את מניותיה בבתי הזיקוק (26%), בתמורה ל-677 מיליון שקל. לאחר שהמדינה רכשה את המניות התבצע הפיצול, ובית הזיקוק בחיפה הונפק בפברואר 2007 תחת השם בזן.

בהנפקה רכשה החברה לישראל כ-37% ממניות בזן תמורת 2.42 מיליארד שקל, לפי שווי שיא שאליו לא שבה החברה מעולם. לאחר ההנפקה המשיכה החברה לישראל לרכוש מניות, ועד אוקטובר 2007 רכשה מניות בזן נוספות בהיקף כספי של כ-425 מיליון שקל, כך שסך השקעתה בבתי הזיקוק הגיע לכ-2.85 מיליארד שקל.

עד שנת 2010 עוד חילקה בזן דיבידנדים, אשר חלקה של החברה לישראל בהם עמד על כ-435 מיליון שקל. ואולם, נכון להיום עומד שווי ההחזקה של החברה לישראל במניות בזן על 890 מיליון שקל בלבד, כך שבשקלול הדיבידנדים שקיבלה, היא נמצאת בהפסד של כ-1.5 מיליארד שקל על השקעתה.

אם בעבר נראה היה שמשפחת עופר מרוויחה מעסקאות עם המדינה (עיין ערך "שיטת השקשוקה"), הרי שהיום, לאור המשברים שחוות צים ובזן, נראה שדווקא המדינה היא זו שעשתה עסקאות מצוינות עם משפחת עופר.

 מניית בזן