עתירה לבג"ץ: לגבות מע"מ מגוגל ופייסבוק על פעילותן בישראל

מדוע רשות המסים אינה גובה מע"מ מענקיות אינטרנט כמו גוגל ופייסבוק על אף פעילותן הענפה בישראל? - שאלה זו עומדת בבסיסה של עתירה שהוגשה הבוקר (א') לבג"ץ כנגד רשות המסים, מנהל הרשות משה אשר, גוגל ופייסבוק, בטענה כי בעקבות "הפטור" ממע"מ לחברות ענק אלה, "הציבור בישראל מפסיד פעמיים: פעם אחת באובדן תשלומי מע"מ לקופה הציבורי - ופעם שנייה בגזילת פרנסה מעסקים ישראליים שכן משלמים מסים, ומחזור הכנסותיהם קטן בשל התחרות מול תאגידים רב-לאומיים".

העותר, עו"ד גיא אופיר, טוען בפתח עתירתו כי "עבור רשות המסים, כל הנישומים שווים בפני נטל המס הכבד, אבל מקצת הנישומים שווים יותר, ולכן הם אינם נדרשים לשלם מע"מ, ואף לא עומדים לדין פלילי בגין תכנון מס אגרסיבי, אי-דיווח והטעיית הצרכן הישראלי לסבור כאילו המע"מ שנגבה ממנו משולם חזרה לקופה הציבורית".

לטענת אופיר, כל נישום אחר מלבד אותם נישומים ה"שווים יותר", לא רק שהיה נדרש לשלם קנסות מינהליים בגין האיחור והניסיון להתחמק מתשלום מע"מ, אלא שסביר שהיה מוצא עצמו מורשע בביצוע עבירות פליליות לפי חוקי המס בישראל.

בקבוצת אותם "שווים יותר", טוען אופיר, "מצויים תאגידים רב-לאומיים, שמחזור הכנסותיהם השנתי של כל אחד מהם לבדו עולה על כל התמ"ג במדינת ישראל. אותם 'שווים יותר', הפטורים מהעברת תשלומי המע"מ, מקיימים מסחר בישראל, בעברית, תוך סליקת כרטיסי אשראי מקומיים (להבדיל מכרטיסי אשראי בינלאומיים), עריכת קידום מכירות ושיווק בעברית בישראל, חיוב לקוחותיהם בשקלים, רישום עשרות סימני מסחר בישראל, אחזקת לוגיסטיקה, רואי חשבון ועורכי דין בישראל ועוד".

אופיר, עורך דין במקצועו, מייצג חברות אינטרנט ישראליות, שלטענתו נפגעות מכך שחברות ענק, כמו גוגל, אמזון, eBay, מיקרוסופט, דרופבוקס, וואטסאפ ופייסבוק, אינן משלמות מע"מ בישראל - בעוד שהחברות הישראליות נדרשות לשלם כחוק.

לטענתו, תאגידים אינטרנטיים רב-לאומיים מקיימים פעילות עסקית ענפה בישראל באמצעות האינטרנט ובנוכחות פיזית בישראל, תוך מתן שירותים ומכר טובין שהותאמו במיוחד עבור השוק הישראלי - משקי-הבית והמגזר העסקי.

"בקרב תאגידים רב-לאומיים אלה נמצאים בין היתר: גוגל, פייסבוק, יוטיוב (שנמצאת בבעלות גוגל), אמזון, eBay, מיקרוסופט, וואטסאפ, דרופבוקס, ורבים אחרים", כותב אופיר, אך מציין כי בעתירה הוא מתמקד בשני תאגידים רב-לאומיים הפועלים בישראל ולא משלמים מע"מ - גוגל ופייסבוק - "מטעמי נוחות, מפאת קוצר היריעה ונוכח מחזור הכנסותיהם הגדול מישראל".

עוולה חוקתית

לטענתו, מול אותם תאגידים רב-לאומיים המתחמקים מתשלום מס אמת עומדים תאגידים ועסקים ישראליים, משלמי מסים, המפסידים מיתרון בלתי הוגן זה.

לפני כ-3 חודשים פנה עו"ד אופיר במכתב למנהל רשות המסים, משה אשר, ובמסגרתו דרש מרשות המסים להתחיל לחייב את חברות הענק הללו בתשלום מע"מ באופן רטרואקטיבי - 7 שנים אחורה, בתוספת ריבית והצמדה.

אופיר אף איים במכתבו כי אם לא יקבל תשובה תוך חודש, הוא יפנה לבג"ץ. ואולם, לטענתו, רשות המסים ומנהלה לא השיבו לפנייתו, למעט אמירות לפיהן "הנושא בבדיקה", וכלשונו: "לא מצאו לנכון להשחית את זמנם במתן תשובה למכתב, שאילו היה נעתר, היה מכניס לקופת המדינה סכומי-עתק ופותר אי-צדק משווע".

העותר מבקש מבג"ץ לחייב את רשות המסים ומנהלה להשיב על 4 שאלות מרכזיות: מדוע לא יבצעו לאלתר גבייה של תשלומי מע"מ מתאגידים רב-לאומיים הנותנים שירותים ומוכרים סחורות בישראל; ומדוע לא ינהגו בתאגידים רב-לאומיים, כפי שנוהגים עם כל יתר הנישומים בישראל, דהיינו קודם שולחים דרישת תשלום, ושאחך-כך הנישום יבהיר וישכנע את הרשות מדוע אין הוא חייב במס (מע"מ);

בנוסף, נדרשת תשובה לשאלות, אם ברשות סבורים כי יש לנהוג בזהירות ובשקילות ביחס לסוגיית חיוב במע"מ של תאגידים רב-לאומיים, מדוע לא ינהגו בשווין עם כל הנישומים, ויפגינו כלפיהם אותה זהירות ושקילות; ומדוע לא ישיבו מהותית לדרישת העותר לחייב תאגידים רב-לאומיים בתשלום מע"מ, הכוללת אסמכתאות וראיות, ואשר יש בה כדי להוות בסיס משפטי מספק לגביית מע"מ, מגוגל ומפייסבוק.

העותר מציין כי בהתקיים מע"מ כה גבוה בישראל, אי-הקפדה על שוויון בנטל גבייתו הינו עוולה חוקתית ופגיעה קשה בזכויות היסוד של רוב אזרחי ישראל. "התנהלות רשות המסים חותרת תחת עיקרון השוויון, זכות הציבור לקניין, שלטון החוק וחופש העיסוק, ומהווה חוסר סבירות קיצונית בניהול החלטות רשויות המע"מ", נכתב בעתירה.

הטעיית הצרכן

עוד נטען בעתירה, באמצעות עו"ד עופר מוסקוביץ, כי גוגל אף מטעה את הציבור כשהיא מציינת על גבי פרסומיה בעברית כי המחיר עבור שירות מסוים כולל מע"מ, כאשר בפועל עבור הכנסותיה בישראל היא אינה משלמת מע"מ - לא בישראל ולא בכל מדינה אחרת.

כך, למשל, מצוין בעתירה כי באפליקציה להקלטה שיחות הנמכרת בחנות Google play על גבי מצג סמארטפון מופיע מחיר השירות - 22.15 עם שקלים, ותחתיו רשום: "כל המחירים כוללים מע"מ".

"הצהרה זו של גוגל כאילו המחיר כולל מע"מ יוצרת מצג-שווא, לפיו נגבה מע"מ מהצרכן הישראלי, שמועבר לקופה הציבורית. כל נישום אחר אשר היה נוהג באופן מטעה שכזה, היה מוצא את עצמו 'זוכה' בביקורת רשויות המס, עם כל המשתמע על כך, וככל הנראה גם בהעמדה לדין והרשעה לפי חוקי המס ולפי חוק הגנת הצרכן", כותב אופיר.

בעתירה מצוין כי לגוגל ולפייסבוק יש הכנסות גבוהות בישראל, שמקורן בשירותי פרסום לקהל ישראלי, עבור עסקים, עמותות ומשקי-בית בישראל, בהתקשרות בעברית, בתחרות ישירה בחברות ישראליות הנותנות שירותים חלופיים ומתחרים.

"פנייה למשק הישראלי, הסכמי התקשרות בעברית, פרסום בעברית, נקיבת מחיר בשקלים, סליקת כרטיסי אשראי מקומיים התקפים בישראל בלבד ובוודאי שנקיטת פעולות שיווקיות בתוך ישראל - הינם סממנים מובהקים לביצוע עסקה בישראל", כותב אופיר, ולמרות זאת, "תאגידים רב-לאומיים אלה אינם נדרשים לשלם מע"מ, וזאת בניגוד לדין, תוך מתן יתרון בלתי הוגן ביחס למתחרים הישראליים".

ביחס לעובדה כי תאגידים אלה פטורים ממס הכנסה בישראל עקב היותם חברות רב-לאומיות שמנוהלות בחו"ל, כותב העותר כי "מבחינה משפטית קל יותר להטיל חובת תשלום מע"מ מאשר חובת תשלום מס הכנסה. זאת, מאחר שבשאלת חיוב מע"מ אין משקל של ממש למיקום 'מרכז ניהול והשליטה של התאגיד'".

לדבריו, לאחר שתוטל חובת תשלום מע"מ, תהיה הדרך קצרה מאוד לשלב הבא - תשלום מס אמת, כמו יתר תושבי ישראל הנורמטיביים.

מרשות המסים נמסר בתגובה: "לאחרונה נבחן ברשות המסים הטיפול בתאגידים רב-לאומיים הפועלים בישראל באמצעות האינטרנט, ובתקופה הקרובה אף תפרסם הרשות נייר עמדה בנושא. פנייתו של עו"ד אופיר התקבלה במשרדנו ונבחנת כחלק מהטיפול הכולל בסוגייה. ביחס לטענות השונות שמעלה עו"ד אופיר, עם קבלת העתירה נלמד אותה ונמסור את תשובתנו לבית המשפט".

 העתירה נגד רשות המסים, גוגל ופייסבוק / צילום מסך