הכישלון החרוץ של קידוח "ים 3" מהווה מכה אנושה לענף חיפושי הנפט והגז בישראל. הוא סוגר שנה שחורה, שבמהלכה נכשלו לא פחות מארבעה קידוחים בים התיכון, בהם הושקעו בסך הכול כ-430 מיליון דולר (ראו טבלה) - חלקם הגדול כסף שגויס מהציבור. ספק גדול אם אותו ציבור ישוב להשקיע בתחום עתיר הסיכונים.
די היה להסתכל היום על תגובת המניות הקטנות בתחום חיפושי הנפט והגז, אשר חלקן אינן קשורות כלל לקידוח, כדי להבין שמלבד השותפויות הגדולות המחזיקות בתגליות הגז "תמר" ו"לוויתן", צפוי ענף החיפושים לגלוש כעת לדעיכה.
אחרי שלושה קידוחים קודמים, אשר הציגו הסתברות גבוהה לתגלית גז משמעותית, ונכשלו, הציג קידוח "ים 3" מתווה שונה.
הקידוח של חברת שמן הוצג כ"קידוח אימות" (ולא קידוח ראשוני), היות שבאותו אזור כבר נמצא נפט לפני שני עשורים. השאלה לא הייתה "האם יש נפט", אלא "כמה" והאם מדובר בכמות מסחרית.
כעת, לאחר שגם הקידוח שנחשב ל"בטוח ביותר" הפך לכישלון קולוסאלי, קשה לראות את הגופים והיזמים המקומיים מסכימים לממן קידוחי אקספלורציה נוספים בים התיכון. בעשורים האחרונים היו תקופות ארוכות שבהן הציבור - שבע כישלונות ואכזבות - לא הכניס יד לכיסו ולא עזר לממן את הקידוחים עתירי ההון. מה ששינה את המצב היה תגלית משמעותית תורנית שהציתה מחדש את דמיון המשקיעים.
הקידוח הבא שעשוי להצית מחדש את הדמיון הוא הקידוח למטרת נפט ב"לוויתן", אשר צפוי להתבצע בחצי השני של 2014. ומה עד אז? החברות והשותפויות שהיו חביבות המשקיעים, שהזרימו אליהן מאות מיליוני שקלים בשנים האחרונות - שמן, מודיעין, הכשרה אנרגיה, זרח ועוד - נותרו כעת עם מיליוני דולרים בודדים בקופותיהם, במקרה הטוב, וללא יכולת אמיתית להמשיך ולפעול בתחום.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.