שיקולי כדאיות כלכלית בלבד הכתיבו את התנהלות ממשלת ישראל בפיתוח מקורות אספקת הגז, תוך התעלמות משיקולי אמינות האספקה וההיבט הסביבתי. תפיסת "החור שבגרוש" שהוביל האוצר הביאה לכך שהמשק הסתפק בשני מקורות אספקת הגז הזולים ביותר בלבד, והסכמים עם מקורות נוספים לא נחתמו משום שהיו יקרים מדי. כתוצאה ממדיניות זו, פיתח המשק תלות מוחלטת באספקת הגז הזול ממצרים, למרות שגורמים מקצועיים התריעו כי הספק המצרי אינו אמין - כך קובע מבקר המדינה, יוסף שפירא.
בפברואר 2011 פוצץ בסיני הצינור המוליך גז טבעי לישראל. בידי ישראל נותר רק מקור אחד לאספקת גז טבעי - המאגר המדלדל של קבוצת ים תטיס מול חופי אשקלון, שסיפק בקושי מחצית מכמות הגז הדרושה למשק. במשך שנתיים - עד לחיבור מאגר הגז "תמר" לחוף באפריל השנה - סבלה ישראל ממחסור חריף בגז טבעי לייצור חשמל. במשך תקופה זו עברו תחנות הכוח של חברת החשמל לשרוף סולר ומזוט, דלקים שהם לא רק יקרים בהרבה מהגז, אלא גם מזהמים יותר וגורמים לפליטת חלקיקים מסוכנים.
העלות הכספית הכוללת של "משבר הגז המצרי" הוערכה על-ידי מנכ"ל האוצר דורון כהן ב-2012 בסכום כולל של 15 מיליארד שקל. הסכום הבלתי נתפס הזה כולל את עלות ההפרש בין מחיר הגז הטבעי לסולר ולמזוט (כ-12 מיליארד שקל) ואת עלות הנזקים הסביבתיים והבריאותיים שנגרמו כתוצאה מהשימוש בדלקים המזהמים (כ-3 מיליארד שקל נוספים). החשבון האסטרונומי הזה נפרע במלואו על ידי צרכן החשמל הישראלי שבמשך 3 שנים, עד סוף 2014, נדרש לשלם כקנס תוספת של 30% לחשבון החשמל.
האם הנזק החמור שנגרם למשק הישראלי, היה נמנע אילו הממשלה הייתה נערכת בזמן לתרחיש של הפסקת הזרמת הגז ממצרים? התשובה לכך חיובית. במשך שנים התריעו ברשות הגז במשרד התשתיות הלאומיות שאספקת הגז לישראל סובלת מ"רמת אי-ודאות גבוהה לגבי אמינותה".
במשך השנים בדקה ישראל מספר אופציות לאספקת גז. שתי האפשרויות המבטיחות ביותר היו הקמת מתקן ליבוא גז נוזלי ופיתוח מאגר עזה מארין, שהזכויות עליו מוחזקות בידי בריטיש גז, חברת CCC והרשות הפלסטינית. ואולם ב-2008 חזרה בה הממשלה מכוונתה לבצע את העסקה "משיקולים כלכליים בלבד".
מו"מ לאספקת גז בצנרת תת-קרקעית עם חברה רוסית הוקפא עקב "אי כדאיות כלכלית". גם המיזם הממשלתי להקמת מסוף יבוא לגז טבעי נוזלי התקדם בעצלתיים עד שהוחלף בפתרון אחר, קטן יותר, של מצוף ימי, שהקמתו הסתיימה רק חודשיים לפני חיבור מאגר תמר.
"לאור התחזיות בדבר מחסור בגז, היעדר מקורות זמינים ואמינים נוספים לאספקת גז טבעי וההמלצות המקצועיות של רשות הגז היה על האוצר לפעול למימושה של העסקה לרכישת גז ממאגר עזה מארין", כותב המבקר ומוסיף כי "פיתוחו של משק הגז הטבעי בהתבסס על שני ספקים בלבד והיעדר מתן משקל ראוי לצרכים האסטרטגיים של משק האנרגיה מלמדים על ניהול סיכונים בלתי מספק, שהביא בסופו של דבר למחסור חמור בגז כבר בשנים 2011-2012".
המבקר מעיר כי הבעיות במשק הגז לא באו על פתרונן עם חיבור "תמר" לחוף. תמר לא תוכנן לספק את מלוא צריכת הגז של המשק. הקיבולת המוגבלת של צינור הגז מתמר תביא לכך שכבר בקיץ הקרוב יורגש מחסור בגז טבעי במשק, למרות שהמאגר עצמו יכול לספק את צריכת המשק לשנים רבות. בנוסף, סובלת מערכת אספקת הגז מחוסר יתירות בשל העובדה שכל הגז מגיע לישראל דרך צינור אחד ותחנת קבלה חופית אחת, ותקלה אחת עשויה להותיר את ישראל שוב ללא גז לתקופה ארוכה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
