מבקר המדינה: האם רשות המסים נטפלת לאזרח הקטן?

האם רשות המסים נטפלת ל"אזרח הקטן" ומוותרת לתאגידים הגדולים? מבקר המדינה, יוסף שפירא, מציף בדטח הביקורת שלו תופעה שבמסגרתה מבקרת הרשות את העסקים הקטנים, שהכנסות המדינה מהם נמוכות מאוד ביחס לתאגידי הענק.

המבקר מציין כי ב-2011 עשתה הרשות כ-30 אלף ביקורות על ניהול פנקסי חשבונות; כאשר בכ-8% מהביקורות מצאה אי-רישום תקבול, וב-36% מהן התגלו ליקויים משניים וטכניים.

"אולם", כותב המבקר, "רבות מהביקורות היו אצל נישומים בעלי עסקים קטנים, שעריכת השומות בתיקיהם אינה מוסיפה הכנסות של ממש לקופת המדינה".

ל-34% הנישומים שנתפסו באי-רישום תקבול היה מחזור הכנסות של פחות מ-100 אלף שקל בשנה, ורובם אינם חבים במס.

המבקר מתייחס גם לצורך בכוח-אדם נוסף ברשות, שעליו מתריעים כל מנהלי רשות המסים בשנים האחרונות, ועל ירידה במספר הביקורות שנערכות.

המבקר מצא עוד כי במקרים רבים הרשות לא משתמשת בסמכויותיה להטיל סנקציות נגד בעלי עסקים שאינם רושמים תקבולים או מנהלים רישומים לקויים.

כך למשל, עד 2012 ל-37% מהנישומים העצמאיים שנתפסו באי-רישום תקבול או אי-ניהול פנקסי חשבונות לא בוצעו שומות, והן הפכו לסופיות, וממילא לא הופעלו נגדם הסנקציות. יחידות השומה, בעת עריכות השומות, לא הקפידו להפעיל את הסנקציות.

מרשות המסים נמסר כי "בשנים האחרונות אכן חלה ירידה מתמשכת במספר עובדי יחידות ניהול ספרים, אך בשנת 2012 גויס כוח-אדם נוסף ליחידות אלה. בימים אלה מוקם צוות שתפקידו לבנות תפיסת הפעלה כוללת לחטיבת ניהול ספרים, תוך מציאת האיזון הנדרש בין פעילות זו ובין יכולות הטיפול של עובדי השומה בממצאי הביקורת, ותוך לקיחה בחשבון של מכלול ההערות שעלו בדוח הביקורת".

איפה הכסף? בחשבוניות הפיקטיביות שרשות המסים לא גובה

רשות המסים מעריכה כי בכל שנה נעשה שימוש בחשבוניות פיקטיביות בסכום של כ-8 מיליארד שקל. ולמרות זאת, בשל חוסר במשאבים, מטפלת מחלקת החקירות ברשות רק בחלק קטן מהחשבוניות החשודות כפיקטיביות, ולא מוגשים כתבי אישום נגד סרבני דיווח בתחום המע"מ - כך קובע מבקר המדינה.

מבקר המדינה מצא כי רשות המסים אינה גובה את מלא המסים המתחייבים ואינה אוכפת במידה מספקת את החוק כלפי מעלימי מס. במהלך 2012 כ-10% מהעוסקים החייבים בדיווח מפורט לא המציאו את הדוחות המפורטים, אך הרשות לא נקטה נגדם באמצעי אכיפה והרתעה. ביולי 2012 סכום העסקאות בדוחות המפורטים שלא הוגשו לרשות עמד על 5.9 מיליארד שקל.

עוד נמצא, כי הנהגת הדיווח המפורט הביאה לאיתור אי-התאמות בדיווחי העוסקים בהיקף גדול מאוד. ביולי 2012 היה מספר החריגויות בכל המשרדים האזוריים יותר ממיליון, וסכום החשבוניות שבהן מדובר - יותר מ-31.5 מיליארד שקל. ואולם, קובע המבקר, רשות המסים לא עשתה די לטיפול בחריגויות שאיתרה מערכת הדיווח המפורט, ובשל כך נגרם נזק רב לאוצר.

בנוסף מצא המבקר כי באוגוסט 2012 מסר הסמנכ"ל הבכיר לגבייה ואכיפה ברשות המסים, זאב פורת, לתחנות המע"מ את פרטי שני העוסקים הגדולים באזורם שסכום החריגויות המצטבר שנמצא בדיווחיהם היה הרב ביותר, וביקש לברר את החריגות. ואולם, חלק ממנהלי תחנות המע"מ האזוריות לא פעלו בנחרצות נגד חברות גדולות שיוצרות חריגויות טכניות במיליוני שקלים. מדובר בחלק מהחברות הגדולות ביותר במשק, שסכום החריגויות בדיווחיהן הוא כ-7.3 מיליארד שקל.

מרשות המסים נמסר כי "הרשות מצטרפת לנאמר בדוח כי הנהגת חובת הדיווח המפורט על כלל העסקאות והתשומות של עשרות אלפי עוסקים, באמצעות מערכת ממוחשבת, היא מהלך בעל חשיבות לאומית. למרות החשיבות הלאומית של המערכת, תהליך הטמעתה לווה בהתנגדויות עזות מצד גורמים שונים. בנוסף, מדובר במערכת גדולה ומורכבת שהטמעתה הייתה צריכה להיעשות באופן כזה שלא ייצור זעזועים במשק".

"בשנה הראשונה של הפרויקט רשות המסים לא הטילה סנקציות על אי-דווח מתוך מטרה לרתום את המשק לפרויקט ולעודד עסקים לדווח, ולראיה - יותר מ-95% ממלאים את חובתם. הרשות מפעילה אמצעי אכיפה נגד סרבני דווח שיטתיים ומקדמת חקיקה שתיתן לה כלי אכיפה נוספים".