המבקר: המדינה מתרשלת בגביית תמלוגים על משאבי טבע

דוח מבקר המדינה חושף מחדלים חמורים בכל הקשור לפיקוח של המדינה על החברות הענקיות במשק שמחזיקות בזיכיון על משאבי הטבע של המדינה. "הביקורת העלתה ליקויים רבים וניכרים במערכי הבקרה והפיקוח על התמלוגים המתקבלים במשרדי הממשלה, ונמצא כי בשל היעדר גבייה של מלוא התמלוגים בגין השימוש במשאבי הטבע נגרם למדינה נזק כספי גדול", קבע המבקר יוסף שפירא.

המבקר מפנה אצבע מאשימה כלפי כלל הגורמים המפקחים על מתן רישיונות וזיכיונות לניצול משאבי טבע ושל אופן גביית התמלוגים בגינם, לרבות אגף החשכ"ל באוצר, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), משרד האנרגיה והמים, רשות המים והתמ"ת. לפי נתוני החשכ"ל, אומדן השווי של התמלוגים העתידיים ממשאבי טבע הוא כ-12 מיליארד שקל, רובם מנפט, גז ואשלג. חברות הגז וחברת כיל מככבות בדוח.

הדוח מגלה ליקויים חמורים ובהם אי-גביית חובות ודמי חכירה בעבר, היעדר בדיקה בהתאמה של שיעורי התמלוגים ועוד. דוח זה מקבל משנה תוקף משני טעמים: ראשית, בעקבות העמקת הגירעון הממשלתי, הממשלה החליטה להטיל על כלל האוכלוסייה העלאה נוספת של 1% במע"מ והעלאה של 1.5% במס ההכנסה. שנית, כיוון שכל סוגיית הטבות המס והזיכיונות לחברות הענק נמצאת בראש סדר היום הכלכלי.

"ניהול תקבולי המדינה ממשאבי טבע וגבייתם ביעילות הם סוגיה עקרונית ומערכתית בעלת השלכות כלכליות מרחיקות לכת. מדובר במיליארדי שקלים רבים שלמדינה חשוב לגבות ולנהל באופן תקין ונאות, ויש להפעיל כלי בקרה ופיקוח הדוקים על כך", נכתב בדוח.

מכיל נמסר: "חברת מפעלי ים המלח משלמת למנהל מקרקעי ישראל את דמי החכירה בהתאם לחוק הזיכיון. קיימת מחלוקת בין החברה ובין מנהל מקרקעי ישראל לגבי הפרשנות של הסעיף העוסק במנגנון התאמת דמי החכירה. על אף פניותיה החוזרות ונשנות של החברה למנהל מקרקעי ישראל לפעול במשותף לישוב חילוקי הדעות אין המנהל פועל לקידום העניין".

"אין בקרה על תמלוגי כיל"

המבקר גם מביע חוסר שביעות רצון ממגעים שמנהלת המדינה (באמצעות החשכ"ל באוצר) עם חברת כיל, שהגיעו לבוררות בגין מחלוקת על חישוב התמלוגים על סך 300 מיליון דולר. המבקר מפציר באוצר "לסגור" פריצות שעלולות להיווצר בעתיד, בעיקר בכל הנושא של חישוב התמלוגים, לרבות באמצעות חקיקה.

המבקר מגלה כי אין בקרה של התמ"ת על אופן חישוב התמלוגים שמשלמת חברת כיל. לפי הדוח, הצ'קים מתקבלים ומתויקים בלי בדיקה שוטפת. הדוח מציע להעביר את סוגיית הביקורת והפיקוח על התשלומים לחשכ"ל.

יתרה מזו, לפי הבדיקה, חברת כיל טרם השלימה את תשלום דמי החכירה בגין הקרקעות שהיא חוכרת. ביקורת משרד המבקר מופנית כלפי רמ"י.

כמו כן, הדוח מעלה כי חברת רותם אמפרט (חברה בת של כיל) לא העבירה אפילו שקל אחד לקרן לשיקום מכרות פוספטים, על אף שהוא הוקם לפני כעשור. ברותם אמפרט מסרו כי הסיבה לכך היא כי רמ"י טרם פתחה חשבון בנק שאליו ניתן להעביר את הסכום.

מהדוח עולה כי משרד האנרגיה והמים מתנגד לסכום שהקרן צריכה לקבל (כחצי מיליון דולר בלבד). כמו כן, יש ביקורת במשרד האנרגיה והמים על כך שלא התבצעו בקרות כמותיות כדי לאמת את דיווחי החברה על כמויות הפוספטים שכרתה. המבקר מדגיש כי "חלק ניכר מהעלייה בסכום התמלוג בגין הפקת פוספטים נובע מעליית מחירו של מחצב זה בשוק", ולא מהעלאה בשיעורי התמלוגים.

המבקר קורא לגופים המפקחים על סוגיית כריית מחצבים "לבחון את ההסדרים הקיימים, שיעורי התקבולים ואופן חישובם", ומפציר בהם לקבוע שיעורים אלה "לפני שמתגלים אוצרות הטבע". מנהל רמ"י, בנצי ליברמן, השיב במחצית פברואר למבקר כי הרשות נערכת להוצאת מכרז לבדיקת כלל התמלוגים שבטבלת חומרי הגלם של המינהל.

בדוח מצוינים שלושה מקרים שבהם הממשלה וזרועותיה אינן ממלאות את תפקידן בגביית תגמולים כנדרש: רשות המים לא השלימה הליך להסדרת גביית תשלום מחברות המים המינרליים בגין ניצול משאב טבע זה; רמ"י לא עדכנה את שיעור התמלוגים בגין החצץ הנכרה במחצבות שנהנו מפטור ממכרז, למרות החלטת מועצת מקרקעי ישראל לבחון נושא זה. בנוסף, התגלו כשלים וליקויים של ממש בהפעלת מנגנוני הבקרה והפיקוח של רמ"י על דיווחי התמלוגים של בעלי המחצבות.

"הממשלה לא עשתה די בתחום זה", קבע המבקר והוסיף כי "עליה לבצע בחינה מקיפה של סוגיית התקבולים ממשאבי טבע כדי לוודא כי משאבים אלו יחולקו באופן הוגן ועל פי עקרונות הצדק החלוקתי".

מכיל נמסר: "רותם אמפרט נגב מפרישה בספריה את הכספים המיועדים לשיקום מכרות העבר (בעת שהחברה היתה חברה ממשלתית). חילוקי דעות בתוך המנהל ובין המנהל למשרדי הממשלה השונים גורמים לכך שהנהלת הקרן אינה פועלת ואין אפשרות טכנית להעביר את הכסף. חברת רותם אמפרט נגב משקמת בעשורים האחרונים באופן שוטף ובמקביל לפעילות הכרייה את כל המכרות בהם כורה החברה, והיא עושה זאת בשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע ומומחים נוספים.

"בנוגע לשיקום מכרות עבר, שנכרו בעת שהחברה הייתה חברה ממשלתית, מפרישה החברה בספריה כספים מיועדים ועל פי תנאי זיכיון הכרייה לקרן לשיקום מכרות, אשר אמורה לאשר את הסדרי השיקום לשטחים אלה כתנאי לשיקומם. חילוקי דעות בתוך מינהל מקרקעי ישראל ו/או בינו לבין משרדי הממשלה השונים החברים בהנהלת הקרן לשיקום מכרות (שהחברה אינה בקיאה בפרטיהם) גורמים לכך שהנהלת הקרן אינה פועלת ואין אפשרות טכנית להעביר אליה את הכסף מאחר והמינהל נמנע מלפתוח את חשבון הבנק הדרוש. לאחרונה עלתה הצעה מטעם משרד האנרגיה והמים ומינהל מקרקעי ישראל, שרותם אמפרט נגב תשקם בעצמה לפי תכנית אב מתאימה גם את מכרות העבר, שלא באמצעות הקרן, כפי שרותם כבר הביעה נכונות בעבר לעשות. בימים אלה הרשויות בוחנות את האפשרות לתקן את תנאי זיכיונות הכרייה של החברה באופן שיאפשר זאת".