המבקר: "הלווים הגדולים מסכנים את המערכת הבנקאית"

באגף שוק ההון אין הסדרה מספקת של השקעות הגופים המוסדיים בלווים מערכתיים; פעולות הפיקוח והמעקב שלו לוקות בחסר; וטיפולו בתחום זה אינו מניח את הדעת. בנוסף, למרבית הקבוצות הבנקאיות הגדולות יש חשיפת אשראי מערכתית גבוהה לקבוצות לווים גדולות - כך עולה מדוח מבקר המדינה.

המבקר יוסף שפירא מתריע כי כשל של לווים מערכתיים - הנוטלים אשראי מהמערכת הבנקאית ומגייסים מקורות בשוק ההון בהיקפים גדולים - עלול לפגוע פגיעה של ממש במערכת הבנקאית ובמשק כולו. זאת, במיוחד על רקע כך ש"הקבוצות העסקיות הגדולות הן הלוות הגדולות גם בשוק האשראי הבנקאי וגם בשוק החוץ-בנקאי".

המבקר מצא בנוסף, כי אין רגולציה משותפת של הפיקוח על הבנקים ושל אגף שוק ההון בנוגע ללווים מערכתיים. לכן, הוא קובע ש"על בנק ישראל, משרד האוצר ורשות ני"ע להשלים בהקדם את עבודת החקיקה להקמת הוועדה ליציבות פיננסית".

מבדיקת המבקר עולה כי "במארס 2012 הייתה החבות נטו של 10 קבוצות הלווים הגדולות לשלוש הקבוצות הבנקאיות שביקר המפקח על הבנקים כ-77 מיליארד שקל, שהם כ-60% מהחשיפה של 5 הבנקים הגדולים לקבוצות לווים אלה".

בנוסף, נמצא שלאגף שוק ההון אין מערכת "דגלים אדומים" למעקב שוטף אחר החשיפות ללווים גדולים ולקבוצות לווים, והאגף "אינו עוקב אחר רמות המינוף של הלווים המערכתיים".

בפרק העוסק בפיקוח על כספי המשקיעים באג"ח לא-ממשלתיות (אג"ח קונצרניות), קובע המבקר, כי שוק ההון חלש בהגנה על מחזיקי אג"ח קונצרניות. שוק זה מאופיין בריכוזיות גבוהה לפי גודל הלווה, כאשר הגופים המוסדיים מחזיקים בכ-40% מסך השוק הזה, ובעיקר באג"חים של הלווים הגדולים. בעוד שבעולם ניתן לזהות קטגוריות רבות של אג"ח, כגון חלוקה מסורתית בין חוב מובטח לחוב שאינו מובטח וחלוקה לפי רמות הבכירות של החוב, הרי שבישראל כמעט שאין חלוקה.

המבקר חושף כשלים גם בפעילות רשות ני"ע, וקובע כי "על רשות ני"ע לשקול פעולות לחיזוק ההגנות החוזיות גם עבור המשקיעים בקרנות הנאמנות".

המבקר גם מתייחס לחשיבות השת"פ בין גופי הרגולציה הרלוונטיים וקובע כי "היעדר שיתוף פעולה הולם בין אגף שוק ההון ורשות ני"ע אפשר את קיומם של פערים רגולטוריים והביא לפגיעה בשכלול השוק".