התרופה הבאה של טבע

משרד האוצר איים על חברת טבע כי אם תפטר עובדים הוא ישלול ממנה את הטבות המס. בטח די כיף לשר האוצר לשחק בלהיות עופר עיני לשבוע אחד, ולהתחמם קצת בלהבת האהדה הציבורית. בינתיים הודיעה טבע כי היא מקפיאה את המהלך, אלא שאין זה מתפקיד האוצר לנפנף ולסחור בהטבות מס כדי לשמור על תעסוקה במפעל זה או אחר.

אז לפני שהאוצר מתאהב בהישגיו כשומר זכויות העובדים אליו ליהק את עצמו, נרענן את זיכרונו בעלילת סיפור דומה שהתרחש בארץ אחרת - ארצות-הברית.

במשך שני עשורים תמימים, ובמטרה למנוע פיטורים המוניים, תמך הממשל האמריקאי בתעשיית הרכב המקומית. למרות תקנות ותמריצים רבים שהושקעו, העדר השקעה במו"פ העדר חדשנות והעדר קו מוצרים אטרקטיבי, גרם לשלושת הגדולות לאבד נתח שוק בעקביות ובסופו של דבר שתיים מתוך שלוש היצרניות הגדולות - ג'נרל מוטורס וקרייזלר - פשטו את הרגל. כך, גם ההטבות הממשלתיות שמקבלת טבע מהמדינה, לא יעזרו לעובדיה בישראל. כמו במקרה של תעשיית המכוניות בדטרויט, הן רק ידחו את הקץ ולא יספקו ביטחון תעסוקתי לאורך זמן.

פיטורים בהיקף גדול כמו זה שתכננה החברה, מעידים על מצוקה עסקית עמוקה שלא תיפטר באמצעות מהלכים מלאכותיים חיצוניים. הבעיה של טבע עמוקה יותר: היא פעילה בשוק הגנריקה שהכנסותיו נשחקות מדי שנה ב-6% ובנוסף צפויה לצמצום משמעותי ברווחים בשל פקיעת פטנט הקופקסון. כדי לשמור על חיוניות עסקיה, טבע זקוקה לתרופות אתיות חדשות מתוצרתה, אין לה כאלה בצינורות הפיתוח ושום שימור משרות בכוח משרד האוצר לא יביא לה אותן.

המשבר העובר על טבע הוא הזדמנות לברר מה חסר לתעשיית מדעי החיים הישראלית, שבגללו היא אינה חזקה כמו תעשיית ההיי-טק. איך קורה שהפיטורים ב-ECI לא מזעזעים את התעשייה אליה היא שייכת, בעוד שהמשבר הצפוי בטבע, מאיים להיות מכה אנושה לענף כולו.

ליציבות ההיי-טק הישראלי יש הסבר: התחום אינו קורס גם כשמעסיקות גדולות כמו ECI וקומברס נקלעות למצוקה, כי בראשו פעילות יחידות מחקר ופיתוח ממשלתיות ופרטיות, שמפתחות טכנולוגיות ומגדלות קאדר מקצועי של חוקרים ומהנדסים. אלה מצמיחים תעשייה מגוונת שבה חברות חדשות, מפתחות רעיונות חדשים ויוצרות אפיקי תעסוקה חדשים.

גם לתעשיית מדעי החיים בישראל יש קודקוד כזה, בדמות מכון ויצמן והטכניון (הקופקסון עצמה היא תוצר מחקר שנערך במכון). עם קודקוד כה מפואר, מצבה של תעשיית הביוטכנולוגיה היה צריך להיות לא רע. הבעיה היא ששנות הזנחה תקציבית רבות גרמו לכך שבמקום מרכזי מחקר ופיתוח מסחריים שוקקים על יד ויצמן והטכניון, אנו בעיקר עדים לאובדן חוקרים ומוחות שבורחים ממוסדות אלה, אל מעבר לים.

אם שר האוצר דואג באמת לעתיד תעשיות מדעי החיים בישראל, יואיל נא לשבת עם שר המסחר והתעשייה, כדי להכין יחד תוכנית שתשנה את סדר העדיפיות, ותבטל תוכניות עידוד שאינן אפקטיביות לטובת הקצאת תקציבים מאסיבית למוסדות המחקר האקדמיים במדעי החיים. התרופה לטבע אומנם לא תגיע משם מיד, אבל יש סיכוי שבעוד עשור תהנה ישראל מתעשיית מדעי חיים מפותחת ומגוונת יותר, שאינה נשענת על חברה אחת בלבד.

ד"ר ישי אשלג הוא כלכלן ושותף בכיר בחברת הייעוץ גולדרט, שבין לקוחותיה חברות תרופות בינלאומיות המתחרות ב"טבע"