עו"ד יגאל ארנון ישיב לידי שלמה פיוטרקובסקי את ריבית הפיגורים

עו"ד יגאל ארנון ישיב לידיו של שלמה פיוטרקובסקי את ריבית הפיגורים על חלק מהתשלום שקיבל מידיו של פיוטרקובסקי בעקבות הסכסוך המשפטי ביניהם סביב בעלות על 1% ממניות חברת סלקום - כך קבעה בשבוע שעבר שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות, בפסק דין שאמור להוות סוף פסוק בסכסוך היצרי שבין יגאל ארנון לשלמה פיוטרקובסקי.

פסק הדין ניתן במסגרת שתי בקשות ערעור נוגדות שהגישו השניים על החלטה של השופטת מיכל אגמון-גונן מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בבקשה למתן הוראות שהוגשה בעקבות פסק דינו של נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב דאז, אורי גורן, שניתן במארס 2009.

מדובר בגלגול משפטי נוסף של הפרשה, שסיימה מערכת יחסים חברית וקרובה בין השניים. חיות קבעה כי המחוזי פסק לטובת ארנון ריבית פיגורים ביחס לאחת התקופות במסגרת הסכסוך ביניהם, וזאת מבלי שהתבקש לעשות כן.

"לא היה מקום לפסוק ריבית פיגורים שלא התבקשה כלל ושלגביה לא ניתנה לפיוטרקובסקי האפשרות להגיב", כתבה חיות, אך הוסיפה כי פיוטרקובסקי יוסיף הפרשי הצמדה וריבית רגילה ביחס לאותה תקופה.

בשנת 2006 פנה ארנון לבית המשפט נגד פיוטרקובסקי ואפשי השקעות בע"מ, חברה בבעלותו ובשליטתו, שבה ביקש להצהיר כי מחצית מניותיה של חברת סלקום שהוחזקו על-ידי פיוטרקובסקי והמהוות 1% ממניות סלקום, על כל הזכויות והדיבידנדים הנובעים מהן, שייכות לארנון.

ארנון ביקש כי יינתן צו המורה לפיוטרקובסקי להעביר לידיו את המניות. מדובר בסעד כספי בסך של 60.1 מיליון שקל - סכום הדיבידנדים ששילמה סלקום עבור המניות שבמחלוקת בשנים 2008-2006.

גורן קבע כי פיוטרקובסקי אכן החזיק ב-1% ממניות סלקום בנאמנות עבור ארנון, שיהיה זכאי לקבלן כפוף להסכמת בעלי המניות בסלקום, וכי כל ההוצאות הכרוכות בהעברה, לרבות מיסוי, יוטלו על ארנון.

ימים אחדים לאחר מכן אישר השופט יהודה זפט, לבקשת ארנון, בקשה להטלת צו עיקול שהגיש ארנון במעמד צד אחד על זכויות המגיעות לפיוטרקובסקי בשווי 68.9 מיליון שקל, הכולל הפרשי הצמדה וריבית. חודשיים לאחר מכן קיבל זפט את בקשת פיוטרקובסקי להשמיט את חיוב ההצמדה והריבית, והחזיק את הסכום ל-60.1 מיליון שקל.

במארס 2013 פנה ארנון לבית המשפט המחוזי וביקש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית לסכומי הדיבידנדים שחב לו פיוטרקובסקי, הן אלה שחולקו לפני מתן פסק דינו של גורן, והן אלה שחולקו לאחריו.

השופטת אגמון-גונן חילקה את הפרשה ל-3 תקופות שונות וקיבלה את בקשתו של ארנון ביחס לחלק מהן. שני הצדדים עירערו לעליון על החלטה זו. השופטת חיות קיבלה בחלקה את בקשת הערעור של פיוטרקובסקי, ודחתה את זו של ארנון.