אתם זוג צעיר בתחילת המרוץ לקריירה ובתחילת המרוץ לרכישת דירה במחירים השמימיים בישראל. אתם זוג באמצע הקריירה, במרוץ לגידול הילדים ובמרוץ נוסף לרכישת דירה קצת יותר מרווחת. בין אם אתם זוג צעיר ובין אם זוג שכבר עבר כברת דרך ורכשתם דירה, נניח, במיליון שקל או במיליון וחצי שקל, אחרי שגירדתם סיוע לא קטן מהכספומט של אמא ואבא, לקחתם משכנתא די גדולה והשתעבדתם לכל החיים, עשיתם ודאי היכרות עם עוד הוצאה די מעצבנת: פגישה עם עורך דין כדי לגבש כדת וכדין את העסקה.
אם זו דירה חדשה, התענוג יעלה לכם 1.5% מערך הדירה, שיזרום לכיסו של משרד עורכי הדין שמייצג את הקבלן. עורך דינו של הקבלן, נאמנו באופן טבעי, יציג לכם חוזה מפלה מאוד לטובת לקוחו בנושאים מגוונים כמו איחור במסירת הדירה. אם תרצו עורך דין שייצג אתכם ויתמודד מול החוזה המפלה של הקבלן, זה יעלה לכם עוד כ-1% מערך הדירה. בדירות יד שנייה, "תסתפקו" ב-1% כהוצאה (על כל צד).
כלומר, התענוג המפוקפק הזה, לשבת שעה או שעתיים מול עורך דין כדי לגבש עסקה די סטנדרטית, ייאלץ אתכם להיפרד מעשרות אלפי שקלים. למה? התשובה היא ככה. כי אפשר. כי זה עוד אחד מאותם חוקים בלתי כתובים שלכאורה אי-אפשר לערער עליהם.
למה אנחנו משלמים שכר-טרחה מנופח כל-כך לעורכי דין? למה שכר המנהלים מוציא אותנו משלוותנו, אבל על שכר-טרחה שמן של עורכי הדין אנחנו כמעט לא מתלוננים (אחת הסיבות: הוא לא ממש גלוי ברובו)? כיצד קרה שעם הטייקונים הגדולים במשק נמנים בפועל לא מעט עורכי דין היושבים על קופת מזומנים בחשבון הבנק שלהם, המוערכת במאות מיליוני שקלים לפחות?
ואיך כל זה מתקשר ל"גילדה", לשכת עורכי הדין, אותו מונופול כוחני ומסוגר מאוד, אותו גוף פרטי שמפקח למעשה על עצמו ועל מחיריו, שמונע תחרות וגורם לשירותים סטנדרטיים כל-כך כמו שכר-טרחה על רכישת דירה להיות מנופח כל-כך. וכמובן, כיצד הפך שוק עורכי הדין למראה של המשק הישראלי: מעטים הגורפים (כמעט) את כל השמנת והרוב שעסוק בעיקר בלצוף מעל פני המים.
את כל התשובות הללו תגלו לאורך השבוע ב"גלובס", שמוציא היום לדרך סדרת כתבות יומיות על תחום שנותר בצל וגם דאגו שיישאר בצל.
חן מענית ואלה לוי-וינריב, כתבי המשפט של "גלובס", נכנסו בחודשים האחרונים לעובי הקורה של נושא שכר-הטרחה שגובים עורכי הדין ויגישו לכם, הקוראים, את הממצאים המרתקים.
*** והערב ב"גלובס": כל שיטות הגבייה המקובלות של עורכי הדין, העיוותים והמוקשים בכל אחת מהן
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.