ראיות בתיק דנקנר: "עדיף לך לדעת כמה שפחות"

מה עשה נוחי דנקנר בשלושת הימים שקדמו להנפקת אי.די.בי בפברואר 2012, עם מי הוא דיבר, אילו טלפונים מככבים בפלטי השיחות בנייד שלו, ואיזו תמונה הצטיירה בעיני רשות ניירות ערך בחדרי החקירות ברחוב מונטיפיורי 35 בתל-אביב, שגרמה לחוקרים, בגיבוי מלא מראש הרשות שמואל האוזר, להמליץ על העמדתו לדין פלילי בפרשת הרצת מניות?

"גלובס" נחשף באופן בלעדי לראיות שנאספו בחקירה המתוקשרת, ומציג את הסיפור שהתרחש בשלושת הימים הדרמטיים שעשויים לשנות את עתידו של ילד הפלא לשעבר של שוק ההון. והסיפור הזה, כבר נאמר, לא מבייש אף מותחן הוליוודי.

בסרט הזה מככבים 3 שחקנים. הכוכב הראשי הוא נוחי דנקנר, הטייקון שאין צורך להציג, שמשחק, כמה מפתיע, את תפקיד "הטייקון-החשוד"; הכוכב השני הוא איש המסתורין, איתי שטרום, שמשחק את תפקיד "איש האמון של הטייקון", לכאורה. שטרום, המחזיק בחברת השקעות המנהלת תיקי לקוחות עבור האלפיון העליון, הכיר את דנקנר במהלך הקריירה שלו, והשניים התחברו. הכוכב השלישי בפרשה הוא עדי שלג, סוחר בשוק ההון, שמשחק בתפקיד "הביצועיסט", לכאורה.

רכישה, מכירה, חקירה

לפני כ-3 חודשים העבירה רשות ניירות ערך לפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) את תיק החקירה נגד דנקנר, שטרום ושלג, תוך שהיא ממליצה להעמיד את השלושה לדין פלילי בגין עבירות תרמית בניירות ערך, עבירות דיווח, קבלת דבר במירמה, מירמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירות הלבנת הון ועבירות של שיבוש מהלכי משפט והדחה בחקירה. במרכז החקירה עמדה הנפקת אי.די.בי אחזקות, שבה גייסה החברה 321 מיליון שקל ב-23 בפברואר 2012.

מהחקירה עלה כי בעל השליטה בחברה, דנקנר, הפעיל את שטרום, שבתורו הפעיל שלג, כדי שיפעלו להשפיע בדרכי תרמית על שערי מניית אי.די.בי. זאת, במטרה לשפר את סיכויי הצלחת ההנפקה והמחיר שיתקבל בה.

לפי החשד, שטרום, באמצעות חברת ISP שבבעלותו, ותוך הפעלת שלג, פעל כך שהם רכשו את מניות אי.די.בי במהלך המסחר, ולאחר מכן מכרו אותן לגורמים שונים, המקורבים לדנקנר, במחירים נמוכים ממחירי הרכישה; במקביל, הם המשיכו לרכוש את המניות במסחר בשערים גבוהים יותר.

מהחקירה עלה עוד כי דנקנר פעל להשגת מימון עבור ISP - לפי הממצאים דאג דנקנר שמקורביו ירכשו מ-ISP את מניות אי.די.בי, וכן העביר לשטרום סכומי כסף מכיסו לכסות את הפסדיו במכירת המניות.

האירועים שיתוארו כעת, המציירים את שלושת הימים הסוערים בהם פעלו לכאורה שטרום ושלג, בהנחייתו של דנקנר, עולים מחומר הראיות שנאסף בידי חוקרי רשות ניירות ערך, בראשות ראש צוות החקירה אלי לוי, במסגרת החקירה הסמויה והגלויה בפרשה.

לוי ניצח על החקירה, וקיבל קרדיט וגיבוי מלא מראש הרשות האוזר, שבעצמו קיבל גיבוי מלא מפרקליט המדינה, משה לדור. לדור עודכן בכל שלב של החקירה, נערכו ישיבות שוטפות במשרדו בירושלים על התיק, ועקב הפרופיל התקשורתי והחשיבות של הדמויות המעורבות בו, הוא ליווה את החקירה באופן צמוד.

במקביל, גם היועצת המשפטית של רשות ניירות ערך, עו"ד ציפי גז, ליוותה את החקירה באופן צמוד.

חומר החקירה שנאסף כולל פלטי שיחות, תמלילים של האזנות סתר ואת הודעותיהם של החשודים בפרשה. הכדור נמצא כעת במגרש של הפרקליטות, שאמורה להכריע אם יוגש כתב אישום נגד הטייקון בעקבות הסיפור שיתואר כאן.

בסיפור נותרו לא מעט סימני שאלה באשר לקשרים בין הדמויות הראשיות בו - מי מכיר את מי ובאיזו רמת היכרות? האם השיחות בין דנקנר לשטרום נועדו לתכנן את התרמית לכאורה - או שמא מדובר ביחסי חברות שבמסגרתם מנסה שטרום להרשים את הטייקון? ועוד מיני שאלות.

היום הראשון: "עדיף לך לדעת כמה שפחות"

הסצנה הראשונה בסרט ההוליוודי-ישראלי נפתחת בשיחת טלפון תמימה לכאורה בין איתי שטרום לעדי שלג. "עדי", אומר שטרום לחברו, "אני צריך אותך לעבודה. תוכל לבוא למשרד דחוף?".

פלט השיחות שתוציא רשות ניירות ערך מאוחר יותר, במסגרת החקירה הסמויה, יראה כי מיד בתום השיחה עם שלג, מחייג שטרום לדנקנר. מה נאמר בשיחה זו נותר בגדר תעלומה. בשלב זה של הפרשה אף אחד עוד לא העלה על דעתו שטייקון ישראלי מוערך עלול להיות חשוד בפלילים בעקבות השיחה הזאת, ומן הסתם, לא נערכו עדיין הקלטות סתר בפרשה.

יום למחרת, ב-21 בפברואר 2012, רגע לפני פתיחת המסחר בבורסה באחד העם, מתייצב שלג במשרדו של שטרום ב-ISP. שטרום מתנהל במקצועיות ובענייניות, ומנחה את שלג להתחיל לעבוד. ההנחיה: תרכוש כמה שיותר מניות של אי.די.בי. בחברה. "תתחיל ב-5 מיליון שקלים, ותדווח לי על ההתקדמות", הוא אומר.

שלג מתחיל מיד לסחור בנייר הערך של החברה, אך כיוון שההון העצמי של ISP עומד על סך של כ-800 אלף שקל בלבד, לאחר שנרכשו מניות אי.די.בי בסכום זה, נתקל שלג בסירוב של הבנק לספק לחברה אשראי נוסף לצורך הרכישות. בשלב זה נכנס שטרום לתמונה ופועל להשגת אשראי מהבנקים לצורך המשך רכישת מניות אי.די.בי.

מפלטי השיחות שנאספו ברשות ניירות ערך, ומתוך דברים שאמרו חלק מהחשודים והעדים בתיק, עולה בשלב זה התמונה הבאה: שטרום מתקשר לבנק הבינלאומי, אך מקבל סירוב להגדלת מסגרת האשראי; שטרום מתקשר לדנקנר וזה מתקשר לבנק - ולפתע הבנק חוזר בו מסירובו לספק לשטרום אשראי, ומסגרת האשראי ל-ISP מוגדלת בכ-2-3 מיליון שקל. עד סוף היום תוגדל המסגרת עד ל-5 מיליון שקל. כל זאת, כאשר רישומי השיחות מראים תעבורה בין הטלפונים של שטרום, דנקנר והבנק.

במהלך היום הראשון מתעדכן שטרום בכל שלב-ושלב של הרכישות, באיזה סכום נרכשו הניירות, כמה ירד ערך המניות שרכשו ועוד. לאחר כל עדכון, מחייג שטרום לדנקנר. בשלב זה, שלג, ככל הנראה, אינו מודע לשיחות עם דנקנר. לקראת סגירת יום המסחר שואל שלג את שטרום אם הרכישות מתבצעות עבור דנקנר. "לא כדאי לך לשאול הרבה שאלות", משיב שטרום, ומבהיר: "עדיף לך לדעת כמה שפחות".

בינתיים, ברקע, נרשמת בבורסה מגמה ברורה כנגד מניית אי.די.בי - מחיר המניה יורד כל הזמן, למרות הרכישות האינטנסיביות שמבצע שלג. כששלג תוהה אם להמשיך לרכוש, נוכח העובדה שההפסדים מתחילים להצטבר, שטרום מנחה אותו להילחם, ולהמשיך לרכוש.

שיחה לדנקנר, ו"הברז" נפתח

במהלך היום שואל שלג את שטרום האם להמשיך לקנות מניות. בכל פעם, שטרום מתקשר לגורם שלישי, ומיד לאחר השיחה הוא מנחה את שלג להמשיך ברכישות. בכל פעם שאוזל הכסף, לאחר ששטרום משוחח בטלפון עם הגורם השלישי, "הברז" שוב נפתח. אותו גורם שלישי הוא דנקנר - כפי שעולה מפלטי השיחות, ולתפיסתה של רשות ניירות ערך.

לאחר סגירת יום המסחר, שואל שלג את שטרום: "אתה צריך אותי גם מחר?", וזה משיב כי יעדכן אותו מאוחר יותר. בשעות הערב, בשיחת טלפון שנערכת בסמיכות לאחר שיחה שמקיים שטרום עם דנקנר, מודיע הראשון לשלג שהוא צריך אותו גם למחרת.

נזכיר כי תוכן השיחות בין דנקנר לשטרום אינו ידוע בשלב זה. ואולם, רישומי השיחות מראים שיחות מרובות בין השניים ובסמיכות לשיחות מכריעות אחרות, בהן שיחות עם הבנק או בין שטרום לשלגל.

בסוף היום הראשון היקף המסחר של ISP במניות אי.די.בי מסתכם בכ-7 מיליון שקל, אך התמונה עדיין לא לגמרי ברורה. האם שלג "גויס למילואים" על-מנת ליצור ביקושים למניה? האם שטרום פועל בשליחותו של דנקנר? האם העובדה שהבנק הבינלאומי סירב להעניק אשראי לחברת ISP , ולאחר שיחה שערך שטרום עם דנקנר, ושיחה נוספת של דנקנר עם הבנק, "הברזים" נפתחו - היא יד המקרה בלבד? בשלב זה, כל הראיות הקושרות את דנקנר לרכישות נסיבתיות בלבד.

היום השני: הנפקת חברים

ביום השני התמונה מתבהרת, כך לפחות מפרשים ברשות ניירות ערך את הראיות שנאספו. שלג מגיע ליום עבודה נוסף, שיתברר בהמשך כיום האינטנסיבי ביותר, שבמהלכו נעשות פעולות נוספות שההצדקה הכלכלית שלהן לוטה בערפל, ושנועדו לפי החשד להעלות את ערך מניית אי.די.בי.

היום הזה נפתח באמירה הראשונה שלכאורה קושרת את דנקנר לסיפור. "דיברתי עם נוחי", אומר שטרום לשלג, ומנחה: "יש לך כמה כסף שאתה צריך בשביל לרכוש את המניות". מסגרת האשראי שהושגה ליום זה עומדת על 15 מיליון שקל. שטרום אף מרגיע את שלג לגבי ההפסדים מירידת ערך המניה, ואומר לו לא לדאוג לגבי ה"סחורה", כי דנקנר כבר ייקח אותה מהידיים שלהם. ביום הזה, כך יתברר בהמשך, יצאו עשרות שיחות מהטלפון של שטרום לטלפון של דנקנר.

ביום השני נותן שטרום לשלג רשימה של מספרי חשבונות, להם צריך למכור את המניות שנרכשו, וכן מחירים. בהמשך יתברר כי ברשימת החשבונות מככבים חבריו של דנקנר - שורה ארוכה של בעלי הון, בתי השקעות, חברות חיתום וחברות ציבוריות שהשקיעו בחברה, חרף מצבה הכלכלי המידרדר והסיכונים הטמונים בהשקעה.

עם המשקיעים שהכניסו את כספם הפרטי להנפקת אי.די.בי, נמנים שלמה אליהו, שאול שני, יבואנית הרכב סמל"ת של מיכאל לוי, יאיר המבורגר, בעל השליטה בקבוצת הראל, וכך גם מיכאל שטראוס ואחותו, רעיה בן-דרור.

חדר מלחמה

הרשימה המכובדת הזו הייתה גם ה"טריגר" לנורה האדומה שנדלקה ברשות ניירות ערך בהמשך הדרך, ולעובדה שדבק בהנפקת אי.די.בי הכינוי "הנפקת החברים" של דנקנר. הרשימה הארוכה והמכובדת של המשקיעים מצאה את עצמה בתוך פרק זמן קצר ביותר מופסדת בעשרות רבות של אחוזים על השקעתה.

ונחזור חזרה בציר הזמן לאירועי היום השני. שטרום נותן לשלג הוראה להתחיל למכור לאותם קונים שהוא תיאם איתם מראש את העסקאות; ולאחר כל מכירה, כאשר הכסף משתחרר, מבקש שטרום להזרים עוד הוראות קנייה למניות אי.די.בי. במקביל, נערכות שיחות טלפון מרובות בין דנקנר ושטרום, שלפי החשד מתאמים ביניהם בשלב זה את עסקאות המכירה לצדדים שלישיים. בכל פעם שמפנה שלג שאלה לשטרום לגבי הרשימה עם שמות הרוכשים, הולך שטרום לבצע שיחת טלפון בצד, וחוזר עם הנחיות. פלטי השיחות שלו יראו שחייג לטלפון של דנקנר.

מהתמונה המצטיירת ברשות ניירות ערך עולה כי שטרום היה זה שתיאם מול הקונים את העסקאות, ומבצע איתם את המשא-ומתן. נוחי דנקנר הביא את הקונים. הקונים מורידים כל העת את המחיר, ולא מוכנים לשלם מחיר דומה לזה שבו רכשה חברת ISP את המניה. ערך המניה כל הזמן ממשיך לרדת.

בשלב מסוים במהלך היום השני, מודיע יוסי ויליגר לדנקנר שהוא לא מרוצה מהמחיר בו הוא רכש את המניות, כי להערכתו הן שוות פחות. לאחר שיחה זו רוכשת ISP את המניות בחזרה, ומוכרים אותן לויליגר שוב במחיר נמוך יותר.

מנתוני החקירה עולה כי במהלך יום המסחר, כששלג מתחיל להעלות אל פני השטח את העובדה שפעילות המסחר שהם מבצעים נועדה להעלות את מחיר מניית אי.די.בי עבור דנקנר, אומר לו שטרום כי "זה ציוני להציל את אי.די.בי", כי אם החברה הזו תקרוס - כל המשק יקרוס.

בשלב זה נכנס עוד שחקן לתמונה, בתפקיד אורח. סמנכ"ל הכספים בחברת ISP, ערן אלקובי, מתריע בפני שטרום על התנהלות הפסדית, לא כלכלית וחריגה בקשר לרכישת מניות אי.די.בי. שטרום מנחה את שלג להמשיך לרכוש.

ביום הזה שטרום ושלג עובדים כמו בחדר מלחמה, כמו בסצנות מוול סטריט המתארות את ההיסטריה והלחץ בשיא הפעילות בבורסה. היום מסתיים עם היקף מסחר של כ-20 מיליון שקלים.

היום השלישי: שטרום מחמיא לשלג

היום השלישי, היה הרגוע ביותר מבין שלושת הימים, ו-ISP מסיימת אותו עם מסחר בהיקף של כ-12-15 מיליון שקל במניית אי.די.בי. מחיר ההנפקה נקבע ב-14:00 בצהריים ביום השלישי, ומי שרוצה לעשות "שורט" - מכירה בחסר (עשיית רווחים כשמחיר המניה נמצא בירידה) עושה זאת ביום שלפני האירוע הגדול - במקרה הזה, ההנפקה. בסך-הכול מסתכם המסחר במניית אי.די.בי בימים אלה בכ-40 מיליון שקלים.

בסוף היום הזה, לפי העדויות שנאספו בתיק, מחמיא שטרום לשלג על העבודה שעשה. את כמות המניות שנשארת בסוף היום השלישי, קונה שטרום לחשבונו הפרטי. לאותו חשבון מוזרם, בהמשך, סכום של 8 מיליון שקל, המועברים מדנקנר לשטרום.

זמן קצר לאחר מכן, כשהחקירה הסמויה נפתחת ומוצאים פלטי השיחות של דנקנר, מחברת רשות ניירות ערך פסיפס של ראיות ועולה החשד למעורבותו של דנקנר בהרצת מניות. ואולם, מניתוח ראשוני של הראיות, נדמה כי הראיות שנאספו כנגד דנקנר הן נסיבתיות ואינן קושרות אותו בקשר ישיר ומלא לפרשה.

לאחר חקירותיו של דנקנר, עושה הרשות ניסיון נוסף להשיג ראיות חזקות יותר, כאשר היא מקבלת אישור לבצע האזנות סתם לשיחותיו. ואולם, גורמים שמכירים את הפרשה סבורים כי שיחות אלה אינן קושרות את דנקנר בצורה ברורה לפרשה, כפי שציפו.

תגובות

דנקנר: "הדלפה כוזבת ומתוזמנת לקראת הגשת הצעות להסדר באי.די.בי".

מטעמו של נוחי דנקנר נמסר בתגובה לכתבה: "צר לנו שבעיתוי מכוון - ימים ספורים לפני הגשת ההצעות להסדר באי.די.בי - מודלפת 'לפתע' גרסה כוזבת, מגמתית ורצופת שקרים, אשר מנסה להכתים את נוחי דנקנר ואחרים באמצעי התקשורת. "מר דנקנר מעולם לא הנחה את איתי שטרום או עדי שלג, לא יזם ולא ביקש מהם, לא הבטיח ולא מימן עבורם פעולה כלשהי בנוגע להנפקה המדוברת. את עדי שלג, מר דנקנר אינו מכיר כלל.

"יתרה מכך, למר דנקנר לא היה גם שום עניין להעלות את מחיר מניית אי.די.בי אחזקות לקראת ההנפקה, שכן הרוב המוחלט של המשתתפים בהנפקה היו הוא בעצמו, בני משפחתו, שותפיו וחבריו. אנו משוכנעים כי הדברים לאשורם יתבררו על-ידי רשויות החוק, ודוחים מכל וכל את הניסיון לעוות את העובדות באמצעות הדלפות מתוזמנות לתקשורת".

עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב-סבאג, המייצגות את איתי שטרום, מסרו בתגובה: "ה'עובדות', כביכול, המוצגות בכתבה הן מעוותות, מסולפות וחלקיות, בלשון המעטה. איתי שטרום פעל כדין, הוא מסר גרסה מלאה ויביא את טיעוניו בהמשך בפני כל גוף שיידרש.

"מעבר לכך, הדלפה של חומרי חקירה היא פסולה ובלתי חוקית, ופוגעת בהליך בירור האמת ועשיית הצדק. ברור כי הדבר נעשה מתוך מניעים פסולים. בדעתנו לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה כי יחקור ויחשוף את מקור ההדלפה והסילוף. נבהיר כי בידינו לא מצויים חומרי חקירה כלשהם בשלב זה. אין בדעתנו להיגרר להתייחסות עובדתית מעבר לכך".

עורכי הדין גיל דחוח וגלית רוטנברג, המייצגים את עדי שלג, מסרו בתגובה: "איננו סבורים כי יש מקום לנהל את התיק מעל דפי העיתון. נתייחס לחשדות בזמן ובמקום המתאימים".

מרשות ניירות ערך נמסר בתגובה: "כפי שפורסם בעבר על-ידי הרשות, תיק החקירה הועבר לפרקליטות בהמלצה להגיש כתב אישום. מעבר לכך, אינינו מגיבים לשאלות בנושאי חקירות ומודיעין".