נתחיל מהעיקר: נושא הלגליזציה, או מתן הלגיטימציה לשימוש בצמח הקנאביס למטרות רפואיות או אישיות, לא הולך לרדת מסדר היום. ככל שהשיח בנושא מתרחב ומגיע לדרגים הגבוהים, בין היתר באמצעות הצעות חוק שמנסחים חברי כנסת כמו משה פייגלין ותמר זנדברג - כך יתקצר הזמן שיחלוף עד שנראה אנשים מעשנים ברחוב.
על רקע סקרים בארה"ב שמראים כי לראשונה מרבית הציבור תומך בלגליזציה של מריחואנה, תוכניתה של אושרת קוטלר בערוץ 10 בה תומכים בכירי האגודה למלחמה בסמים במתן חוקיות כלשהי לשימוש בצמח והצעות החוק העולות בבית הנבחרים שלנו, חשוב להתייחס לעניין דרך שתי פריזמות: התייחסות ישירה, ללא סטיגמות; והתייחסות כלכלית.
בתקופתנו, הלגיטימציה של שימוש עצמי במריחואנה עולה. עוד ועוד מדינות מתירות שימוש עצמי, דעת הקהל בעולם מקבלת יותר ויותר את הדעה כי עישון של "כמה שאכטות" בסוף יום אינו פחות לגיטימי משתייה של כוס וויסקי או עישון סיגר. בישראל, חברי כנסת אף התבטאו בנושא, ומגדילה לעשות ח"כ תמר זנדברג (מרצ) שמעודדת דיון כן בנושא.
אולם, מובילי המדיניות במדינת ישראל אינם מעודדים דיון רציני בנושא. שרת הבריאות, יעל גרמן, אמרה כי "קנאביס איננו תרופה... הוא מוגדר כסם מסוכן", לאחר פרסום נוהל חדש של משרד הבריאות המקשה על חולים רבים לקבל טיפול בקנאביס רפואי, על אף היעילות שהטיפול מראה באינספור מקרים ובמחלות רבות.
במקום לנהל שיח רציני ובוגר על נושא חשוב, שעשוי לסייע כלכלית ולהפוך תחום אפור שמנוהל במחשכים לתחום לגיטימי שמנוהל על-ידי רגולציה מסודרת, במדינת ישראל מעדיפים לא לדון בעובדות, ולהמשיך לזרוק לאוויר סיסמאות שהיו מתאימות למאה ה-19, לפני תקשורת ההמונים ולפני שהציבור היה יכול לבדוק ולשפוט בעצמו אמירות של נבחרי הציבור שלו.
כך למשל, בדוח שפרסמה ביוני 2011 הוועדה העולמית למדיניות סמים (בה חברים מנהיגים גלובליים רבים, כמו חבייר סולאנה, קופי אנאן, ג'ורג' פפאנדראו ועוד), מוצע "לסיים את הקרימינליזציה, את הדחיקה לשוליים ואת הדבקת הסטיגמות לאנשים שמשתמשים בסמים אך לא עושים נזק לאחרים. יש לאתגר, ולא להתבצר בקונספציות מוטעות אודות שוקי הסמים, השימוש בסמים והתלות בסמים".
ושימו לב להמלצה הזו: "יש לעודד ניסויים של ממשלות בעלות מודלים של רגולציה חוקית של סמים, כדי למוטט את הכוח של הפשע המאורגן וכדי לשמור על בריאות וביטחון האזרחים. המלצה זו נוגעת בעיקר לקנאביס ... יש לשבור את הטאבו על דיון בנושא ולבצע רפורמות. זה הזמן לפעולה".
הרווח למדינה: 1.7 מיליארד שקל בשנה
כדי להתחיל ולבחון את הנושא אפשר להסתכל על רשימת המדינות בהן מותר לאזרח להחזיק ולהשתמש בצמח הקנאביס, בצורות שונות של חוקים ורגולציות: אורוגוואי, ג'מאייקה, צפון קוריאה, ארה"ב (חוקי במדינות קולורדו ווושינגטון, לא בחזקת פשע ב-14 מדינות נוספות), שוויץ, ספרד, הולנד, פורטוגל, ומדינות רבות נוספות בהן עישון המריחואנה לא חוקי, אך אינו מוחזק כדבר פלילי, ושימוש בחומר גורר בדרך כלל קנס כספי בלבד.
יש השפעות חיוביות רבות לדה-קרימינליזציה, או לגליזציה מלאה, של קנאביס. בארה"ב, סקר על השפעות הלגליזציה מצא קשר ישיר בין צריכה של מריחואנה אצל צעירים לבין ירידה בצריכה של אלכוהול, סם הרסני וגורם תמותה גדול לאין שיעור ממריחואנה. בהולנד, בשל השימוש החוקי בקנאביס בקופי-שופס, אחוז המשתמשים בהרואין הפך לנמוך ביותר בכל האיחוד האירופי.
ושימו לב למקרה של פורטוגל: ביולי 2001 הפכה פורטוגל למדינה הראשונה באירופה שביצעה דה-קרימינליזציה לשימוש והחזקה של סמים לא חוקיים, למעט הולנד. על אף החשש שהדבר יביא לגידול בשימוש בסמים בקרב האוכלוסייה, העלייה בשימוש בסמים הייתה תואמת לעלייה בשימוש במדינות בהן לא בוצע כל שינוי במדיניות. כלומר, עצם העובדה ששימוש בסמים הפך לדבר לא פלילי לא גרר עלייה בשימוש בהם.
וכמובן, אי-אפשר להתעלם מההיבט הכלכלי. ארגון מדינות אמריקה (OAS) פרסם בחודש מאי האחרון דוח, על-פיו תעשיית הסמים הגלובלית מכניסה כחצי טריליון דולר בשנה - 1% מהתמ"ג העולמי. הדוח מצביע על כך שהפיכה של חלק מהסמים לחוקיים יכניס למקסיקו, למשל, מסים בהיקף של 712 מיליארד דולר בשנה. בארה"ב, מיסוי על מכירת סמים עשוי להכניס לקופה הציבורית 46.7 מיליארד דולר.
ומה בישראל? ראשית, על מנת לסבר את האוזן, על-פי שילוב נתונים מסקרים של הרשות למלחמה בסמים והלמ"ס, ההערכה היא כי יש כ-263 אלף מעשני מריחואנה בישראל, וזהו נתון שמרני למדי. בדוח שהתפרסם בחודש שעבר, מכון ירושלים לחקר שווקים מעריך כי בהינתן מס קנייה של 52%, לגליזציה של מריחואנה תכניס לקופת המדינה 940 מיליון שקל בשנה ממיסוי.
אבל זה, כמובן, לא הכל. משטרת ישראל פתחה ב-2012 כ-23 אלף תיקים על שימוש והחזקה עצמית, אך הוגשו רק כ-5,000 כתבי אישום. מכיוון שמשטרת ישראל אינה מבחינה בין "סמים קלים" ל"סמים קשים", נניח ש-70% מהתיקים הללו נוגעים לשימוש עצמי במריחואנה, כאחוז משתמשי המריחואנה בישראל מתוך משתמשי הסמים. 5.2% מכלל התיקים הפליליים, 6.4% מכלל פסקי הדין ו-5.6% מכלל האסירים הפליליים קשורים לקנאביס. הערכת מכון ירושלים לחקר שווקים היא כי בסופו של דבר, המדינה משקיעה 690 מיליון שקל בשנה לאכיפת האיסור על השימוש בקנאביס, סכום שיכול לעבור למלחמה בפשע אמיתי.
כך, בבואנו לדון בנושא השימוש בצמח הקנאביס, יש להכיר את הנתונים והעובדות, ולהבין שאנחנו כבר לא חיים בשנות ה-40. העולם מתקדם בכל הנוגע לטיפול שלו בסמים מסוגים שונים, וראוי שישראל תתקדם יחד איתו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.