ג'רמי בלנק: "מה שעשינו באי.די.בי זה לא אישי, הכול זה עסקים"

הערב (ה') מתקיים במרכז הבינתחומי הרצליה כנס בנושא "הסדרי חוב - המצב הקיים, המצב הרצוי", כחלק מאירוע פרידה מפרופ' אמיר ברנע, דיקן מייסד של בית-ספר אריסון למינהל עסקים, אשר פורש מהוראה.

בכנס הערב השתתפו בין היתר ג'רמי בלנק, נציג קרן יורק - שדיבר על הסדרי חוב מנקודת ראות של משקיע אקטיבי באג"ח; איש העסקים אילן בן-דב - שדיבר על הסדרי חוב בעקבות שינויים בסביבה הכלכלית מנקודת ראות של בעל שליטה; וערן מיטל, מנכ"ל דלק נדל"ן - שדיבר על הסדרי חוב מנקודת ראות של מנכ"ל.

סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופטת ורדה אלשיך, התייחסה להסדרי חוב בחוק ובהחלטות שיפוטיות; פרופ' דוד האן, כונס הנכסים הרשמי (כנ"ר) במשרד המשפטים, דיבר על תפקיד הכנ"ר בהסדרי חוב.

אלשיך: "מי שרוצה לרכוש חברה שיגיש בקשה לפירוק"

ראשונה עלתה לדבר השופטת אלשיך, שבועיים לפני פרישתה, ולאחר שזכתה לכינוי "מלכת הפירוקים והסדרי החוב". לדבריה, "הפתרונות בפירוקים והסדרי חוב כיום הם של כאן ועכשיו, וזו בעיה. בית המשפט הוא לא אקדמיה, שום מאמר שנכתב לא יכול לחזות את הנאמר בזמן אמת.

"למשל התיק של אי.די.בי - הסאגה הזו הפתיעה את בית המשפט. אפילו המומחה שינה את טעמו, פעם היה בעד זה ופעם אחרת בעד מישהו אחר. זה ממחיש כיצד הדברים משתנים מרגע לרגע. בארץ אנחנו נוהגים בשיטת 'סמוך' - 'יהיה בסדר נביא כסף מפה ומשם', אך לא לוקחים בחשבון שכשמגיעים לבית המשפט החברה היא כבר במצב של ניתוח פתולוגי. בעיניי זה דבר לא רצוי להעביר חברה במסגרת הסדר נושים, זה היפוך דיני חברות על הראש. מי שרוצה לרכוש חברה שיגיש בקשת פירוק ואז ישתלט עליה".

עוד אמרה אלשיך כי "יכול להיות שהגיע הזמן לחשוב על שינוי כל הגישה של הרמת מסך. אנחנו לא במאה ה-19, הגיע הזמן לאפשר הרמת מסך באופן אחר. באי.די.בי, למשל, החברות למטה נהדרות, אם ימשיכו לתת להן לחיות. יש שאומרים שכל החברות האלה ביחד לא מסלקות את כל החוב של הקונצרן, זה נכון, אבל זה לא אומר שצריך להפוך הכול.

"בעיה נוספת היא אי-פתרון של מתן פטור לבעלים מפני תביעות עתידיות - למה שבעל מניות לא יביא כסף מהבית ויקבל פטור. אנשים מזהים ורוצים לתלות בכיכר העיר את בעל המניות. שהחוק יטפל בבעל מניות שלא מביא כסף מהבית, צריך להודות לתקשורת שמטפלת בזה".

הכנ"ר: 82 חברות אג"ח פנו לבית המשפט בבקשה להסדר חוב

הכנ"ר פרופ' דוד האן אמר בכנס כי "לפי נתונים שאספנו, 82 חברות אג"ח פנו לבית המשפט בבקשה להליכי הסדר חוב, 14 ביקשו לממש שלד בורסאי, ב-36% מן החברות בעת הפניה לבית המשפט הייתה כבר הפרת פרעון כלפי בעלי האג"ח. נציגות אג"ח מונתה בממוצע 5 חודשים לפני הפנייה לבית המשפט כאשר ב-90% מההליכים מונתה נציגות. נתונים נוספים מראים כי הזמן הממוצע להגעה להסדר או פירוק עומד על 8-9 חודשים בממוצע".

פרופ' האן הוסיף ואמר כי "יש בישראל רתיעה פסיכולוגית מכניסה להליך משפטי של הסדר חוב מצד בעל השליטה וגם מצד הנושים. יש גם עניין של תיוג כאילו הליך בבית המשפט הפך אותך לחולה, ברגע שתכנס לבית המשפט יורידו לך את הדירוג, ושוק ההון יכה בך. יותר מדי גורמים רואים במערכת המשפטית כתוקפת ולא כמגנה. אינני מבין מדוע אין הבנה בשוק הישראלי שבית המשפט מקדם משא-ומתן והבנה".

הכנ"ר הוסיף עוד כי "ברוב החברות בישראל יש בעלי שליטה שלרוב אינם מוכנים להיפרד מהרסן, מהמושכות בחברה. קיים גם חשש דומה מצד הנושים, כולם רוצים שתהיה להם המילה האחרונה, מפחדים מאי הוודאות".

לדברי הכנ"ר, יש לקצוב את הליך הסדרי החוב בזמן, כאשר בתום פרק זמן זה צריכה להיות מטוטלת של העברת החברה מבעל השליטה לנושים.

ג'רמי בלנק: "צים יכולה להיות חברה בריאה לאחר הסדר חוב"

"התחלתי במורגן סטנלי כאנליסט צעיר ועבדנו על TWA איירלנס, חשבנו שהיא חברה חלשה ונוכל להשתלט עליה אבל היה לה ועד בעייתי ועניינים בעייתים בהזמנות", כך אמר הערב ג'רמי בלנק, נציג קרן יורק, שהשתתף בכנס. "בשיחת ועידה אמר לי אחד מעו"ד אולי תוכלו לקנות את החברה בלי הדברים הרעים שבה. מספר שבועות לאחר מכן החברה הגישה בקשה לצ׳פטר 11, למדתי מכך שחברות יכולות לארגן עצמן דרך פשיטת רגל, זה כמו ללכת לכומר להודות על חטאים ולצאת נקי".

לדברי בלנק, "גם צים יכולה למשל להיכנס להסדר חוב עם הבנקים הממנים שלה ולצאת כחברה בריאה יותר. מהמקרה של אנרון ב-2001 למדתי שמורכבות היא דבר רע לעסקים, לבעל שליטה ולנושים. כאנליסט של חברות בדיסטרייס הבנתי שצריך להיות חשדן לגבי חברות מורכבות שלרוב מסתירות משהו. כך למשל אידיבי מסיחה כמה שכבת האקווטי נמוכה. כדי להיות משקיע אתה חייב לשרוד כך שבזמנים קשים תהיה לך די נזילות על מנת לרכוש נכסים טובים. אנחנו משקיעים במקומות בהם ההון הוא מיוחד, אף אחד לא יקנה אג״ח ריבוני של יוון, אבל אנחנו חושבים שבמחיר בו הסיכוי גובר על הסיכון זה מעניין כמו למשל בספרד".

"למה יש כל כל כך הרבה הסדרי חוב בישראל?" תהה בלנק. "התשובה לכך טמונה במבנה של חברות, בייחוד חברות החזקה. צריך להבין שקונים אג"ח זה כמו לקנות מניה בסיכון לזמן מסוים. חברת החזקות יכולה לשרת את החוב רק מתוך משיכת דיבידנד, והיום בשוק הישראלי זה מותרות. הגיע הזמן שישראלים יבינו שכשחברה נכנסת לדיפולט צריך למנות דירקטוריון והנהלה עצמאים שישתפו פעולה עם הנושים על מנת לאזן את החברה".

בנוגע להסדר באי.די.בי, בלנק אמר כי "היה לי הכבוד לעבוד עם מוסדיים במסגרת הסדרי החוב בהם אני נוכח, עם פסגות ופניקס, הגינו את הרעיון שצריך לגייס הון על מנת לאזן את אי.די.בי פתוח ולהבריאה. השגנו את זה כי פעלנו לבד. תמיד עדיף לעשות דברים בהסכמה, בדיאלוג עם בעל השליטה, שיכול להביא כסף, מומחיות וניסיון. המאבק מול בעל השליטה אינו אישי לעולם אלא עסקי לחלוטין".

"לדעתי יש היגיון בלתת לחברה פרק זמן להגיש הצעה להסדר חוב, אך אין היגיון עסקי לתת לחברה ולאותה הנהלה שהובילה למצב חדלות הפרעון של החברה עדיפות כלשהי", טען בלנק.

"כל היום אתה מתעסק עם מכתבים הזויים מעו"ד גיסין"

ערן מיטל, מנכל דלק נדל"ן ומי שניהל את החברה בימי הסדר החוב המתוקשר, אמר כי "דלק נדלן הגיעה להסדר חוב עם גרעון של 2 מיליארד שקל, במקרה של דלק נדל"ן אף אחד לא רצה את החברה לא בעל השליטה ולא הנושים. אגלה לכם שגם ג׳רמי בלנק התעניין בדלק נדל"ן אבל אמר לי שגם באפס כסף הוא לא לוקח אותה".

לדברי מיטל, "למנכ"ל יש את כל המידע והוא מכיר את החברה, אין מי שיכול לתת החלטה טובה ממנו לגבי החלופות, כמובן שחשוב לדעת מהי תרומת בעל השליטה. עשרות רבות של אסיפות אג"ח עברנו ותמיד טענתי שחלופת ההסדר טובה על פירוק, בסוף היום מה שקובע זה הפאן הכלכלי".

מיטל הוסיף ואמר כי "כשאתה נכנס להסדר יש לך מספר גורמים: עובדים שפותחים כל יום עיתון ורואים איומים על פירוק, ואתה צריך אותם כי הם אלו שמניעים את העסק. גורם נוסף הוא הדירקטוריון שכל יום מקבלים מכתב עם דברים הזויים מעו״ד גיא גיסין (מי שייצג את מחזיקי האג"ח בהסדר דלק נדלן א.פ) ואתה חייב לענות לו, יום ולילה אתה מתעסק בזה. מנגד עומד עו״ד פיני רובין (שייצג את בעל השליטה יצחק תשובה בהסדר) שאומר לבעל השליטה לא להכניס שקל לחברה. כמנכ"ל אתה תחת מתקפה כל הזמן נוכחים גם בכירי שוק ההון הקשורים לפרשות הסדרי החוב, שורה של עורכי דין, נאמנים, מומחים מטעם בית המשפט להסדרים ומנהלי חברות ציבורית".

"כמנכ"ל אתה צריך להקשיב לכולם, לכל מחזיקי האג״ח ולכל סדרה, ארוכה וקצרה, לכל אחד מהם יש נציגות ולכל אחד אג׳נדה משלו, נאמן ועו״ד. ואתה צריך לנווט בעולם המטורף הזה, תגידו לי אתם האם אפשר בכלל לחיות בשפיות בתהליך ההזוי הזה? זה תהליך בלתי אפשרי ולא פלא שהסדרים נמרחים כ״כ הרבה זמן."