כך טויחה הטרדה מינית בחברת היי-טק גדולה ומוכרת

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב פסק היום (ג') פיצוי בסך 30 אלף שקל למהנדסת בקרת איכות שעבדה בחברת היי-טק ישראלית גדולה ומוכרת, בגין הטרדה מינית ממנה סבלה בעבודה, ואשר באה לידי ביטוי באמירות מטרידות שנאמרו כלפיה על-ידי עובד אחר בנוכחותה.

כמו כן נפסק למהנדסת פיצוי מהחברה בסך 20 אלף שקל בגין ההתנכלות, ונקבע כי החברה תישא גם בהוצאות המשפט שלה בסך 15 אלף שקל.

בפסק הדין מתח השופט אורן שגב ביקורת נוקבת על האופן שבו טיפלה חברת ההיי-טק בתלונותיה של המהנדסת, תוך שקבע כי החברה העדיפה לשמור על "שקט תעשייתי" מאשר לטפל בתלונה כיאות, וכי החברה לא מילאה את החובות המוטלות עליה לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

מדובר בחברה שמעסיקה 800 עובדים בארץ ו-2,200 עובדים ברחבי העולם, ואשר בהוראת בית המשפט חל איסור על פרסום שמה.

המהנדסת עבדה בחברת ההיי-טק מאוגוסט 2006 עד התפטרותה מהחברה בגין ההטרדות והטיפול הלקוי במצבה בנובמבר 2009. במסגרת תפקידה היא עבדה בצוות המורכב מ-4 גברים בודקי תוכנה, סטודנט וראש צוות.

לפי פסק הדין, אחד מהעובדים בצוות, א"ט, נהג להטריד את המהנדסת מינית ולהתנכל לה באופן שהחמיא לה בצורה החורגת מהמקובל. הוא סיפר בנוכחותה בדיחות גסות, תיאר תיאורים מיניים בוטים ושיתף את הנוכחים בחדר בו עבדה בחוויותיו המיניות.

לדברי המהנדסת, בין היתר, אותו עובד נהג לפנות אליה בכינויים כגון "ילדה", "ילדונת" ו"ברבי", הקניט אותה בדבר שמו של בעלה "פיני" בקונוטציה של איבר המין הזכרי ועשה שימוש תכוף בביטוי "מה תודה? תתפשטי". כן העיר לה כי היא אינה מקבלת מספיק תשומת-לב מבעלה ואינה יודעת לקבל מחמאה מגבר.

בשיחה בנושא עם מנהלת משאבי האנוש של החברה סיפרה המהנדסת על היחס אליה, אך היא לא רצתה להגיש תלונה בגין הטרדה מינית נגד א"ט.

לאחר בירור של מחלקת משאבי האנוש את הנושא, החליטה החברה כי הפתרון הראוי לבעייתה של המהנדסת הוא להעביר אותה לעבוד בחדר אחר או לקבוצת עבודה אחרת, אך המהנדסת סירבה להצעות.

בהמשך הודיעה המהנדסת על התפטרותה מהחברה כתוצאה מהטיפול הלקוי בעניינה, ומשהבינה שאין לה עתיד מקצועי בחברה. זמן מה לאחר מכן הגישה תלונה נגד א"ט בגין הטרדה מינית והתנכלות וכנגד ראש קבוצת העבודה בגין התנכלות.

דוח שנערך בחברה לבדיקת הפרשה ואשר נמסר למהנדסת קבע כי מרבית ההתרחשויות שהיא תיארה אכן התרחשו, אך שהן הוצאו מהקשרן, וכי הדברים שהתרחשו היו חסרי רגישות אך לא הגיעו לידי הטרדה מינית. בעקבות הדברים הגישה המהנדסת את תביעתה נגד החברה, באמצעות עו"ד קרן בר-יהודה.

השופט קיבל את התביעה בחלקה, תוך שקבע כי המהנדסת הוכיחה כי הוטרדה מינית על-ידי א"ט, אך לא כי הוא התנכל אליה באופן אישי. עוד נקבע כי נציגי החברה התנכלו למהנדסת ופגעו בתנאי עבודתה באופן שהוביל להתפטרותה, וכי החברה לא מילאה את חובותיה לפי החוק למניעת הטרדה מינית בטיפול בפרשה.

"החברה לא הגנה על פרטיותה של העובדת במהלך בירור התלונה עת עירבה גורמים רבים בתלונתה. החברה לא מילאה את חובתה כמעסיק להגנת העובדת שהוטרדה מינית על-ידי עובד אחר, ובניסיונה למצוא פתרון ראוי שיאפשר עבודה תקינה בצוות, העדיפה החברה למקד את התייחסותה בבעייתיות שגרמה תלונתה של התובעת ובחששם של יתר חברי הצוות מתביעות פוטנציאליות", נכתב בפסק הדין.

לדברי השופט, "החברה העדיפה את האינטרס של שמירת 'השקט התעשייתי' בשורותיה, תוך התמקדות במצבו של המטריד על פני מצבה של התובעת ויצירת מצג לפיו התובעת היא זו שגרמה למצב בו היא נמצאת. לאור הלחץ שהופעל על העובדת להסכים להעברתה לחדר, ומשחשה התובעת כי החברה מפנה אצבע מאשימה כלפיה, התפטרה התובעת מעבודתה".

עו"ד קרן בר-יהודה, המייצגת את המהנדסת, מסרה בתגובה כי "מרשתי נפגעה מהטרדה מינית ומטיפול לקוי ביותר של החברה בה הועסקה בהטרדה זו. התנכלותה של החברה במרשתי הביאה עד לידי סיום עבודתה בחברה. בית הדין קבע קביעות משמעותיות וייחס את החומרה הראויה להתנהלותה הפסולה של החברה, תוך שהוא משדר מסר חד וברור לכלל ציבור המעסיקים כי עליהם לקיים את חובותיהם החוקיות, להגן על עובדות הנפגעות מהטרדה מינית ולהימנע מלהתנכל להן".

עוד מסרה עו"ד בר-יהודה כי "בצד קביעות חשובות אלה, פסק בית הדין פיצוי אשר אנו סבורות כי הוא נמוך מדי. פסיקת הפיצויים הנמוכה של בתי הדין לעבודה הובילה את המחוקק לתקן לאחרונה את החוק למניעת הטרדה מינית ולהעלות את גובה הפיצוי שבחוק מסך של 50 אלף שקל לסך של 120 אלף שקל.

"אנו לומדות את פסק הדין ובוחנות את האפשרויות בעניין הפיצוי הנמוך שנפסק. משרדי ימשיך בפעילות לשם הגברת המודעות להוראות החוק למניעת הטרדה מינית, הגברת האכיפה כנגד מעבידים מפרי חוק והעלאת סכומי הפיצוי הנפסקים".