לבקשת כבל: ביהמ"ש עצר את מינוי ניסנקורן ליו"ר ההסתדרות

כשבוע אחרי שעופר עיני הודיע על פרישתו מתפקיד יו"ר ההסתדרות, מתחמם המאבק על זהות יורשו. היום (א') עתר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב ח"כ איתן כבל מ"העבודה", שכבר הודיע כי יבקש להתמודד בעצמו על תפקיד יו"ר הארגון, בבקשה כי ימנע את מינויו הצפוי של אבי ניסנקורן למחליפו הקבוע של עיני.

השופט יונה אטדגי קיבל את עתירתו של כבל ועצר את הליך מינויו של ניסנקורן לתפקיד יו"ר ההסתדרות. בנוסף הוציא השופט צו מניעה זמני בנוגע לכינוס ישיבת בית נבחרי ההסתדרות אשר נועדה לאשר את ההחלטה.

כבל בירך את החלטת בית המשפט ואמר: "אני שמח שבית המשפט העדיף היום את הדמוקרטיה על פני הפרוצדורה. הדמוקרטיה ניצחה את המונרכיה. ההסתדרות היא גוף חשוב מדי מכדי שתפקיד היו"ר יעבור בו על בסיס מינוי ומבלי שלעובדות ולעובדים תהיה אמירה בעניין. אני מוכן להעמיד את עצמי לבחירת העובדים והעובדות וחושב שכך ראוי להיות בגוף שמתיימר להיות דמוקרטי".

בהסתדרות מסרו בתגובה: "ההסתדרות מכבדת את החלטתו של כבוד השופט יונה אטדגי ובית המשפט המחוזי. ההסתדרות ביטלה את ישיבת בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה) שנקבעה ליום שלישי הקרוב".

ביום שלישי הקרוב אמורים היו להתכנס 170 חברי בית נבחרי ההסתדרות (בינ"ה), מוסד שמהווה את "הפרלמנט" של ההסתדרות המורכב לפי מפתח אלקטורלי, ולהצביע בעד או נגד מינויו של ניסנקורן. אנשיו של כבל, למשל, מהווים כ-30% מחברי בינ"ה.

כבל ביקש מבית המשפט כי יוציא צו הצהרתי שימנע מעיני להגיש הצעה לאישור ניסנקורן כמחליפו, ללא קיומן של בחירות. כמו כן מבקש כבל מבית המשפט כי נוכח התפטרותו של עיני, יורה להסתדרות לערוך בחירות דמוקרטיות לתפקיד חודשיים אחרי הוצאת צו המניעה.

העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין איתן לירז ואיתן ברוש, מבקשת למנוע את כינוס בית נבחרי ההסתדרות ביום שלישי הקרוב, בו אמורה להיערך הצבעה בנוגע להמלצתו של עיני למנות את ניסנקורן.

לדברי כבל, מינויו של ניסנקורן ללא בחירות עומד בסתירה לערכי הדמוקרטיה: "אין צורך להכביר מילים על כך שכבר על פניו ברי כי עצם הסמכתו של נבחר ציבור מכהן למנות - או אולי נכון יותר לומר 'להכתיר' - את יורשו, עומדת בסתירה ישירה וחזיתית לעקרונות היסוד של הדמוקרטיה, שיטת משטרנו, עליה יש להגן מכל משמר", נכתב בעתירה. "הדברים מקבלים משנה תוקף מקום שבו הבחירות לאותו נבחר ציבור הינן בנוסף אף אישיות".

העתירה מפרטת כי במקרים בהם מתפטר ראש ממשלה, נשיא, יו"ר כנסת או ראש רשות מקומית (במקרה שלכהונתו נותרה למעלה משנה), חוזרת הסמכות לבחור את מחליפיהם אל גוף הבוחרים לו הייתה נתונה סמכות זאת מלכתחילה.

לדברי ח"כ כבל, הליך מינוי היורש אינו מתיישב גם עם חוקת ההסתדרות עצמה, לפיה "יושב-ראש ההסתדרות מכהן מכוח היבחרו בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות וחשאיות".

לפי העתירה, "ההסתדרות היא אחד הגופים החשובים במדינת ישראל, ולכן אסור שתתנהל כמו מונרכיה, בה המנהיג היוצא ממליך את הבא אחריו. ההליך הזה, גם אם נעשה על-פי תקנון ההסתדרות, הוא בלתי מוסרי מבחינה ציבורית".

לדבריו, "איני דורש מינוי או המלצה, אלא בחירות פתוחות ודמוקרטיות. אני מוכן להעמיד את עצמי בשנית לבחירה בפני מאות אלפי עובדות ועובדים החברים בהסתדרות, על מנת שיוכלו לבחור בעצמם את האיש שיוביל אותם בשנים הקרובות".

ההסתדרות השיבה הבוקר לעתירה והביעה בתשובתה התנגדות לדחיית הישיבה, בנימוק שמינוי ניסנקורן יכול להיפסל על-ידי בינ"ה ביום שלישי הקרוב.

לדברי עורכי הדין לירז וברוש, "מדובר בנימוק מגוחך, שכן הקואליציה בבינ"ה מונה 120 מתוך 170 החברים, ואין שום סיכוי שמינויו של ניסנקורן לא יעבור".

יצוין כי ח"כ כבל כבר נחל הצלחות משפטיות מול מנגנוני ההסתדרות, גם כשנראה היה שאין לו סיכוי. הן באמצעות פניות לרשות השיפוט של ההסתדרות והן באמצעות עתירות לבית המשפט, הצליח כבל להתמודד בבחירות לראשות ההסתדרות, אף שנפסל על-ידי ועדת הבחירות של הארגון, משום שבאופן רשמית לא היה חבר הסתדרות מעל 15 שנים. בין היתר, כבל הצליח להוכיח כי ההסתדרות לא עשתה דבר כדי להתריע על כך שהוא כבר אינו חבר והוא אינו משלם דמי חבר, ועל כן לא היה לוועדה זכות לגרוע אותו מספר הבוחרים.